מצעי שתי המפלגות בארה"ב מציגים נסיגה ביחס לסכסוך
הרפובליקאים מסרבים להכיר בישראל כמדינה כובשת, והדמוקרטים מסרבים לקרוא להפסקת ההתנחלות. תומכי פתרון שתי המדינות יכולים לסמוך רק על אובמה שינקוט בצעד דרמטי לפני סוף הקדנציה
כותבים אורחים: סם בחור וג'פרי לואיס. פורסם במקור באתר Forward.com
אמריקאים, ישראלים ופלסטינים, שעדיין חותרים לפתרון שתי-מדינות לסכסוך המתמשך, יתאכזבו עמוקות מקריאת המצעים של שתי המפלגות האמריקאיות הגדולות. אף אחד משני המצעים אינו מתייחס לנושא ברצינות. מחדל זה אינו משרת את האינטרסים של אף אחד, במיוחד לא את אלה של ארצות הברית. שירות הדוב שנותנות המפלגות הן לישראל והן לפלסטינים הוא יותר ממצער; הוא מניח את היסודות להתמוטטות נוספת בשטח.
רק הנשיא אובמה יכול להושיענו עכשיו, וגם זה רק אם יפעל מהר.
עיתון הג'ואיש אינסיידר דיווח ב-12 ביולי כי "ועדת המצע של המפלגה הרפובליקאית אישרה ביום שלישי פה אחד נוסח המשמיט ממצעה לשנת 2016 כל התייחסות לתמיכתה הוותיקה של המפלגה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-הפלסטיני". אין ספק שהדבר אינו משקף התקדמות.
"אנו דוחים את התפיסה הכוזבת כי ישראל היא מדינה כובשת", אומר המצע בנושא ישראל, כפי שהציגו ציר המפלגה הרפובליקאית אלן קלמונז. "התמיכה בישראל היא ביטוי של אמריקאיות, וזוהי אחריותה של ממשלתנו לקדם מדיניות שתשקף את רצונה העז של ארה"ב ליחסים הדוקים בין ארה"ב וישראל".
> כבר 300 ימים: ישראל לא משחררת גופות של פלסטינים
אין כיבוש. דונלד טראמפ בכינוס בחירות השבוע (Max Goldberg CC BY 2.0)
המצע של הדמוקרטים אינו הרבה יותר טוב. CNN דיווח ב-10 ביולי כי "תומכי הילרי דחו בשבת ניסיון להוסיף תיקון למצע הדמוקרטי שיקרא ל'קץ הכיבוש וההתנחלות הלא-חוקית' בשטחים פלסטינים". דחייתו של תיקון זה הייתה מכה לכל תקווה שהמצע ישקף ויתייחס למציאות בשטח, מציאות של כיבוש המתקרב לשנתו ה-50.
לא רק שעמדות אלה אינן עולות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי ועשרות החלטות או"ם, הן גם אינן משקפות את מדיניות החוץ האמריקאית ואת המתווה המוכר הקורא למציאות בשטח בשמה: כיבוש צבאי ישראלי.
מחכים לברק אובמה
בהינתן אי-יכולתן של שתי המפלגות להציע ולו איזכור למה דרוש כדי להביא שלום לאזור מוכה סכסוך זה, נוכל רק לקוות שכוחות אחרים יתבטאו בנושא. באופן ספציפי אפשר לקוות לעזרה מהנשיא אובמה, שעוד נותר לו זמן להכניס סדר בדברים. מאחר שארה"ב הכירה בישראל 11 דקות לאחר שהכריזה על עצמאותה ב-1948, הוא עוד יכול להכיר בשנייה מבין שתי המדינות, פלסטין, לפני שיפרוש מתפקידו. מעשה כזה יוכל לקבוע יתד מדיניות המעמידה את פתרון שתי המדינות במרכז הפוליטיקה האמריקאית, יהיה הנשיא הבא אשר יהיה.
> השער של ישראל היום: כך תופס הליכוד את התקשורת ואת המדינה
אין בעיה על ההתנחלויות. הילרי קלינטון בכינוס בחירות, השבוע (neverbutterfly CC BY 2.0)
כפי שאנו, יחד עם עמיתתנו הישראלית נעמיקה ציון, תושבת שדרות, כבר ציינו בעבר, ארה"ב מחזיקה את המפתחות לסיום האלימות ולהפניית הצדדים למסלול הגשמתו של הדבר שגם ארה"ב וכמעט כל מדינה אחרת בעולם כבר הביעו את תמיכתם בו – יישום שתי מדינות, ישראל ופלסטין. אנו קוראים לנשיא אובמה לפעול עכשיו ולהכיר במדינת פלסטין, תהליך שאותו החל הנשיא הרפובליקני ג'ורג' וו. בוש. מעשה בודד זה דרוש בדחיפות כדי לתת לנשיא הבא של ארה"ב בסיס שיעמיד את ישראל ופלסטין על מישור שווה, לפחות מבחינת הכרה אמריקאית רשמית.
כשלונן של שתי המפלגות האמריקאיות להכיר במציאות בשטח באזור ולהעמיד מצע להתקדמות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מביש. הוא אינו מותיר שום תקווה להתקדמות ולא ישרת את האינטרסים של ארה"ב, ישראל או פלסטין. הוא רק יגביר את המתיחות באזור וכך ישלול מישראל, הפלסטינים והעולם את המנהיגות הדרושה לסיום הכיבוש וכדי לאפשר לשני הצדדים לחתור לחיים, חירות ודריפת האושר.
אנו מקווים שהנשיא אובמה מודע לתפקיד המועיל שביכולתו לשחק בעניין זה, תפקיד חיוני אף יותר לאור המצעים המאכזבים של המפלגות הפוליטיות הגדולות.
סם בחור הוא יועץ עסקי פלסטיני-אמריקאי מיונגסטאון, אוהיו, המתגורר ברמאללה. בין השאר, הוא היו"ר של אמריקאים למען כלכלה פלסטינית משגשגת. ג'פרי לואיס הוא עורך דין אמריקאי הפעיל במספר ארגונים יהודיים בבוסטון ובמישור הלאומי. גם הוא חבר הנהלת AVPE. הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר Forward.com ותורגם באישור האתר על ידי שושנה לונדון-ספיר
> השמאל האמריקאי צריך למנף את קמפיין סנדרס להקמת מפלגה שלישית
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
