newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ישראל שוקלת לשלול אזרחות של חשוד בפשעים נגד האנושות בארגנטינה

תאודורו גאוטו מבוקש בגין שותפותו לכאורה לפשעים שבוצעו במחנה רצח, אונס ועינויים בארגנטינה. עד כה סרבה ישראל להסגיר אותו, אך עכשיו לראשונה היא שוקלת לשלול את מעמדו בארץ. עורכת דינו: זו רכילות, פוגעים בשמו הטוב

מאת:

משרד הפנים שוקל לבטל את אזרחותו של ישראלי-ארגנטינאי, אשר מואשם בפשעים נגד האנושות, שבוצעו בתקופת הדיקטטורה בארגנטינה, כאשר שירת באחד ממחנות הריכוז האכזריים ביותר שם. הודעת המדינה נמסרה אתמול (שלישי) לבג"ץ במסגרת עתירה שהוגשה בשם קרוב משפחה של אחד מקורבנות מחנה הריכוז.

לפני קצת למעלה משנה וחצי נחשף כי תאודורו גאוטו, ששירת במחנה הריכוז הרצחני "לה-קאצ'ה" ומבוקש על ידי האינטרפול, נמלט לישראל וחי כאן תחת השם יוסף כרמל.

למרות מאמצים גדולים להסגירו מאז, שכללו פניות ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטות המדינה ולשר הפנים – לאחרון בבקשה שיורה על ביטול אזרחותו של גאוטו, לאחר ששיקר במסמכי ההגירה שלו – ממשלת ישראל סירבה לשתף פעולה. לאחר מיצוי כל ההליכים החוקיים האחרים הוגשה ביולי עתירה לבית המשפט העליון, אשר דרשה לחייב את המדינה לפעול להסגרתו או לכל הפחות לגרשו מישראל.

כאמור, אתמול הודיעה המדינה שהיא שוקלת לבטל את אזרחותו של גאוטו לאור חומרים חדשים שהתקבלו מידי גורם שלא צויין בהודעה לבית המשפט. תוך 45 ימים תעדכן המדינה את בג"ץ איזו החלטה התקבלה לגבי שלילת האזרחות.

> מסע מהגיהנום: חולי הסרטן לא מקבלים הנחות במחסומים בדרך מירושלים

תיאודור אניבל גאוטו, או יוסף כרמל (תמונה מכרזת "מבוקש" של ארגנטינה)

תיאודור אניבל גאוטו, או יוסף כרמל (כרזת "מבוקש" של ארגנטינה)

העתירה הוגשה על ידי עורך הדין איתי מק בשם שלמה סלוצקי, אשר סרטו ששודר לפני שנה ב"מבט שני" חשף את הפרשה. קרוב משפחתו של סלוצקי, ד"ר סמואל ליאונרדו סלוצקי, נחטף למחנה לה קאצ'ה, שם שירת גאוטו, ונרצח שם. העותרים דורשים שהמדינה תשיב מדוע לא ימוצה הדין – בישראל או במדינה אחרת – עם גאוטו, שכיום מתנהלים נגדו בארגנטינה הליכים כחשוד במעורבות בפשעים נגד האנושות במחנה לה קאצ'ה בתקופת החונטה.

למרות שלראשונה המדינה אכן עושה צעדים בכיוון בקשת העותרים, הרי שגם עכשיו היא מסרבת כלל לדון בהסגרתו של גאוטו/כרמל, או לפחות בפתיחת חקירה בעניינו, וניתלת בעניין הטכני של רישום כוזב במסמכי ההגירה.

כרמל עצמו טוען כי האשמות נגדו בפשעי מלחמה אינן מבוססות ומדובר בשמועות וחצאי אמיתות. כל עוחד שהוא לא עמד לדין בארגטינה הוא תמיד יכול לטעון זאת, באין הזדמנות למאשימיו להתעמת עימו.

בתגובה להודעת המדינה מסרה עורכת הדין תמי אולמן, באת כוחו של כרמל/גאוטו, כי "לא הייתה הצדקה לפנות לבית המשפט. פוגעים בשמו הטוב של מרשי. אין שום ראיה שתקשור אותו כאילו שהיה שותף לרצח המוני. מדובר ברכילות מרושעת. אנחנו מקווים שבית המשפט ישים סוף לסאגה הזאת. כמו כן מכחישים את הטענה כי כרמל שיקר במסמכי ההגירה שלו".

מנגד, שלמה סלוצקי הגיב על הודעת המדינה ואמר: "אמנם אני הגשתי את העתירה, אך זה לא מאבק פרטי של משפחת סלוצקי, אלא חלק בלתי נפרד מהמאבק המתמשך של אזרחי ארגנטינה לעשיית צדק לקורבנות החונטה ולמיצוי הדין עם האחראים לפשעיה. אני שמח שמדינת ישראל – באיחור של 13 שנה – סוף סוף עושה משהו כדי לשים קץ לבושה בהפיכתה למקלט לחשודים בפשעים נגד האנושות".

לגרום להן לצרוח

"לה קאצ'ה". בשם הקצר הזה כונה בין שלהי 1976 לאוקטובר 1978 אחד ממחנות הרצח, האונס והעינויים האכזריים ביותר שפעלו במסגרת המשטר הצבאי ששלט בארגנטינה באותם ימים. במקום זה, סמוך לבירה בואנוס איירס, נרשמו לפחות 135 מקרי רצח מתועדים, ביניהם של שבע נשים בהריון, אשר ילדיהן נחטפו ונמסרו למשפחות חיילים ושוטרים. זאת מתוך לפחות 30,000 בני האדם שנרצחו והועלמו בשנים 1976-1982 לאחר שנחשדו בפעילות שמאל.

בשל קשיים פוליטיים שהעמידו הצבא והימין הארגטינאי במשך שנים ארוכות, רק בשנים האחרונות נערכים המשפטים נגד מבצעי אותו רצח עם בן כארבעים שנה. משפט "לה-קאצ'ה" נפתח ב-2013, ובמסגרתו הואשמו 21 קצינים וחיילים, לשעבר חברי גדוד המודיעין 101, בחלקם במה שבוצע באותו מחנה רצח. לאורך השנה האחרונה העידו הניצולים המעטים פעמיים בשבוע על סבלם במקום. הם סיפרו על אונס שיטתי, עינויי נשים שלא לצורך חקירות אלא רק כדי שצרחותיהן ישמעו בחדרי החקירות, מכות חשמל, ועינויים גופניים אחרים.

> שתי סרבניות כיבוש בדרך לכלא: "מתוך אהבה לארץ ולבני האדם החיים בה"

הגנרל חורחה רפאל וידלה במצעד צבאי בבואנוס-איירס, 1978. מקור:http://www.casarosada.gov.ar/nuestro-pais/galeria-de-presidentes

הגנרל חורחה רפאל וידלה במצעד צבאי בבואנוס-איירס, 1978. מקור:http://www.casarosada.gov.ar/nuestro-pais/galeria-de-presidentes

יחס מיוחד ניתן במחנה ליהודים. בעדותה של נעמי איצקוביץ', שנחטפה באוקטובר 1977 כשחזרה מהלוויה של חבר לתיכון שנרצח, היא מספרת על כך שסבלה עינויים מיוחדים בשל שנאתם של החוקרים לשם משפחתה, שהם סברו שהעיד על יהדותה. זאת על אף שאמה לא יהודיה ולכן גם היא לא מוגדרת כך. איצקוביץ' העידה שאינה יודעת למה דווקא היא בין הבודדות ששרדו. כנראה שהייתה מאותן "בנות מזל" ששוחררו כדי לשמש להפצת פחד בציבור באמצעות סיפורי הזוועות.

באוקטובר האחרון נדונו 15 מאותם נאשמים למאסרי עולם. על ששת הנוספים נגזרו תקופות מאסר של מעל ל-10 שנים. אך שם לא נגמר סיפור לה-קאצ'ה. בידי מערכת המשפט הארגטינאית מצויות עדויות נגד נאשם נוסף. האישום האחרון לא הוגש מכיון שהתביעה הארגטינית לא הצליחה לאתר את מקום המצאו של תאודורו אניבל גאוטו, אז חייל מודיעין בגדוד. התביעה הציעה תמורתו פרס של 500 אלף דולר. במקביל, הוא הפך למבוקש גם על ידי האינטרפול.

תמיכה מרחוק

בעתירה הביע תמיכה ארגון "הסבתות של כיכר מאי". בכמתב שצורף לעתירה לבג"ץ הן כתבו כך:

אגודת 'הסבתות של כיכר מאי' מביעה בזאת את תמיכתה ואת שותפות הדרך שלה עם שלמה סלוצקי בכל הפעולות שיראה לנכון לנקוט בפני שלטונות מדינת ישראל בתור קרוב משפחה של אחד מהקרבנות הרבים של הטרור הממסדי בארגנטינה, על מנת להביא לכך שהאזרח הארגנטיני תיאודורו אניבל גאוטו, המתגורר כעת בישראל תחת השם יוסף כרמל, יוכל להחקר על הפשעים נגד האנושות שבוצעו במרכז המעצר הסודי 'לה קאצ'ה' בין השנים 1977-1978.

מן הראוי לציין שמשנת 2011 קיים צו מעצר בינלאומי נגד אניבל תיאודורו גאוטו, וב-2014 התקיים לראשונה משפט בגין פשעים שבוצעו ב'לה קאצ'ה', ובו נידונו 12 אנשים אשר שירתו באותה יחידה של הצבא שבה שירת תיאודורו אניבל גאוטו. בגזר הדין גם אושר דבר שהותן של לפחות שש נשים בהריון בַמָקום כעצורות נעלמות באותו מרכז מעצר סודי, אשר נרצחו אחרי שילדו ותינוקותיהן הופרדו ממשפחותיהן.

בתה של כותבת המכתב, אסטלה דה קרלוטו, נחטפה למחנה לה ק'אצה כשהיא בהריון. בן זוגה נרצח שם לנגד עיניה, והבת נרצחה חודשיים מאוחר יותר. ב-2014 התאחדה דה קרלוטו עם נכדה שנגנב אחרי שנולד במעצר, לאחר שחיפשה אותו מאז 1978.

> תיק החקירה על הירי באחים בקלנדיה: הפלסטינית נורתה למוות מאחור

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf