newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מי שולח איומים ברצח לעורכת דין פלסטינית בהאג?

גם כשהיא מחליפה טלפון השיחות המאיימות ממשיכות להגיע. המייל שלה שולח מסרים מפחידים לעצמו ובשכונה שלה חולקו פליירים שמזהירים מהארגון בו היא עובדת. נציגת ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חאק בהאג מספרת על חודשים של איומים, ולמה היא חושבת שישראל עומדת מאחוריהם

מאת:

כותב אורח: אמג'ד עיראקי

בטקס צנוע שנערך בהאג, ביום הראשון באפריל 2015, חתמה הרשות הפלסטינית באופן רשמי על אמנת רומא, הברית המשפטית המאפשרת את העמדתם לדין של אנשים באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. סאעיב עריקאת, ראש צוות המשא ומתן של הרשות הפלסטינית, כינה אותו "יום היסטורי במאבק לצדק, חירות ושלום לעמנו ועבור כל אלו המחפשים אחר צדק ברחבי העולם".

כמה חודשים מאוחר יותר הגישו ארבעה ארגוני זכויות אדם פלסטינים – אל-חאק, אל-מיזאן, א-דמיר והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם – לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מידע רב על מקרים של חשד לפשעי מלחמה שביצעה ישראל במהלך "צוק איתן". רג'י סוראני, מנהל המרכז הפלסטיני לזכויות האדם אמר אז כי "ישראל אינה רוצה ופלסטין אינה מסוגלת לבוא חשבון עם ישראלים שביצעו פשעים בינלאומיים. אנו זקוקים לבית הדין הפלילי בהאג כדי לשבור את מעגל הפטור מעונש".

ארבעת הארגונים ציפו לתגובה של ישראל, שלא הסתירה את התנגדותה החריפה לניסיון הפלסטיני לחפש צדק ולקיחת אחריות במסלול משפטי בינלאומי. אבל הם לא דמיינו עד כמה קשה תהיה התגובה.

"נכחיד אותה מעל פני האדמה"

מאז ספטמבר 2015 נתונים חלק מהארגונים למתקפת השמצות וקמפיין הפחדה שמטרתם לפגוע באמינות שלהם ולזרוע חוסר בטחון בקרב סגלי העובדים. ההתנכלות הגיעה לשיאה כשאיומים חוזרים ברצח הגיעו לשניים מעובדי הארגונים: עובד בכיר באל-מיזאן ונדא כיסוואנסון בת ה-31, עורכת דין פלסטינית-שבדית המייצגת את אל-חאק בהאג.

> שנתיים לצוק איתן: סיפורי המשפחות שנמחקו במלחמה

ארגוני זכויות אדם פלסטינים מגישים מידע על הפרות זכויות אדם ופשעי מלחמה שישראל ביצעה לכאורה במהלך צוק איתן לתובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: אל-חאק)

מנכ"ל אל-חאק, שוואן ג'בארין מגיש לתובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג מידע על הפרות זכויות אדם ופשעי מלחמה שישראל ביצעה לכאורה במהלך צוק איתן (צילום: אל-חאק)

למרות שאיומי הרצח החלו כבר בפברואר 2016 כיסוואנסון שמרה עד כה על פרופיל נמוך בתקווה כי שלטונות הולנד ימצאו את החשודים בהקדם, כשהיא מודאגת בראש ובראשונה לשלומם של בעלה ובתה בת השנתיים. אבל עברו שישה חודשים, הרשויות עדיין לא הצליחו לאתר חשודים ובינתיים האיומים רק הסלימו. לכן בשבוע שעבר החליטה כיסוואנסון לחשוף את סיפורה לתקשורת.

בסוף פברואר החלה כיסוואנסון לקבל שיחות טלפון מאנשים שהציגו את עצמם בשם "רמי ו"אבו-רמי" והשאירו לה ולמשפחתה מסרים מאיימים בערבית קלוקלת ומבטא מוזר: "אם היא לא תחדל מעבודתה אנחנו נכחיד אותה מעל פני האדמה", "מותק, את בסכנה חמורה", ועוד. בחודש מאי חולקו ברחבי השכונה בה מתגוררים כיסוואנסון ומשפחתה פליירים הטוענים כי אל-חאק "פועלת לחיזוק הבסיס האסלאמי במדינה". ביולי הצליח "רמי" להשיג את כיסוואנסון באמצעות טלפון של בן משפחה בזמן ששהתה בביקור בירדן. מוקדם יותר החודש יצר "רמי" קשר עם כיסוואנסון באמצעות פלטפורמת מסרים מוצפנים בה היא משתמשת ואמר לה כי היא "לא בטוחה בכלל ואני מקווה שכך גם יישאר המצב". ואלו הן רק דוגמאות קטנות לאיומים שהיא מקבלת, כמעט על בסיס שבועי, במשך ששת החודשים האחרונים.

לכיסוואנסון ואל-חאק אין כמעט ספק כי ישראל היא זו שעומדת מאחורי המתקפות הללו. "זו הסיבה שהחלטתי לחשוף את הסיפור", היא אומרת בראיון מיוחד למגזין 972+ (מגזין האח של שיחה מקומית באנגלית) "חקירה פלילית לא מספיקה כאן… הנושא הזה מצריך גם התערבות פוליטית".

בכירים ישראלים שהתבקשו על ידי כלי התקשורת בהולנד להגיב על המקרה הכחישו בתוקף כל מעורבות או ידע על הנושא. דובר משרד החוץ כינה את ההאשמות "אבסורד" בעוד בכיר אחר הוסיף "איומים טלפוניים? זה נשמע כמו שטויות. אנחנו לא פועלים ככה. אם יש לנו בעיה חוקית עם עבודתו של מישהו אנחנו לוקחים אותו לבית המשפט. אני לא חושב שזה שווה כתבה".

אנחנו חושבים אחרת.

> כך הצבא מכניס לשימוש אמצעי לחימה שחיילים לא התאמנו עליהם

נדא כיסוואנסון

חצי שנה של איומי רצח ורדיפה אישית. נדא כיסוואנסון, עורכת דין פלסטינית-שבדית ונציגת ארגון אל-חאק בהאג

הודעות מאיימות וניסיונות לסכסך

גל המתקפות הזה החל בספטמבר 2015 נגד אל-חאק כולו, אבל אז הופנתה המתקפה נגדך באופן אישי. למה את חושבת שזה קרה?

"האסטרטגיה הראשונה של המתקפה היתה לנסות לערער את האמינות של הארגון ואת התמיכה בו. תורמים ושותפים שלנו קיבלו הודעות מייל מאנשים שהתחזו לאנשי צוות של אל-חאק וטענו כי הם פוחדים לבקר או לצאת נגד הארגון. אבל מהר מאוד הבינו יוזמי המתקפה שהאסטרטגיה הזאת נכשלת. אף אחד מהתורמים והשותפים שלנו לא קנה את השקרים האלה, והצוות עמד ביחד מאחורי הארגון. אז העומדים מאחורי המתקפה החליטו לנסות להלך אימים ולגרום לחברי צוות יחידים לעזוב את עבודתם, כדי לשבור ולהחליש את אל-חאק מבפנים".

באיזו תדירות את מקבלת את האיומים האלו?

"בחודשיים הראשונים הגיעו איומים כמעט מידי שבוע. קיבלתי לטלפון הודעות טקסט מוזרות וחשבון האימייל שלי שלח לעצמו מסרים מפחידים. קיבלתי שיחות טלפון שהתנתקו לפני שהספקתי לענות או כאלה שבהן מהצד השני של הקו היתה שתיקה. קניתי טלפונים בתשלום מראש עם מספרים חדשים, וברגע שהשתמשתי בהם התחלתי לקבל הודעות וטלפונים עם אותם איומים. רק ההיבט הזה מעיד על כך שאני נמצאת תחת מעקב של שחקן בעל יכולות מודיעיניות גבוהות.

"לקבוצת האימייל הפנימית של אל-חאק נשלחו הודעות שאמרו שאני לא נאמנה ל'אידאולוגיה' של הארגון, מתוך מחשבה שניתן יהיה לגרום לצוות לצאת נגדי. הם למעשה עושים שימוש בכל ערוץ שבו הם יכולים להגיע אלי, במספר רב של ארצות – בהולנד, בירדן, בכל מקום באירופה. אני עדיין מקבלת הודעות כאלה פעם בשבועיים עד ארבעה שבועות".

למה האיומים האלו מתמקדים דווקא בך, עורכת דין שנמצאת בהאג? למה הם לא עושים את זה לעמיתייך בפלסטין?

"במבט ראשון זה נראה קצת מוזר שהם מתמקדים דווקא בי. אני לא הפנים של הארגון ולא המנהלת שלו. אבל יש סיבה לכך שההתקפות האלה קורות באירופה ולא בפלסטין. העבודה שלנו בשטח – בהעלאת מודעות לזכויות אדם וחיזוק הקהילה הפלסטינית שמתמודדת נגד הכיבוש – היא לא הדאגה הגדולה ביותר של ישראל כרגע למרות שהיא ממשיכה, כמובן, לנסות לחסום ולהשתיק את ההתנגדות לכיבוש בפלסטין באמצעות מעצרים, הסתה, חקיקה ושיטות אחרות.

"הדאגה הגדולה ביותר של ישראל, לעומת זאת, היא האופן שבו אל-חאק וארגוני זכויות אדם אחרים מציגים את ישראל לעולם. ישראל מודאגת מכך שאנו נגייס את הקהילה הבינלאומית לפעול נגד הכיבוש, בעיקר באמצעות מנגנונים משפטיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי. הישראלים יודעים שמה שהם עושים אינו עולה בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי, כולל אמנת רומא, ושהגשנו ראיות נרחבות שמוכיחות זאת.

"לכן האסטרטגיה מאחורי המתקפה נגדי היא לקטוע את הקשר בין פלסטין לאירופה, ובכלל זה האג, בכל הקשור לפעילות למען זכויות אדם ומתן דין וחשבון מצד ישראלים. גם רשם בית הדין הפלילי הבינלאומי דיבר על האפקט הזה בתגובה למקרה שלי ואמר כי 'מתקפה נגד עמותת זכויות אדם מערערת בעקיפין את עבודת בית המשפט'. לכן ההחלטה להתמקד בי היא בחירה מודעת, אסטרטגית. ישראל יודעת שאם היא תטריד את עמיתיי בפלסטין זה לא יעצור את העבודה שלי כאן בהאג".

> כחלון מבקש להוריד נקודות זיכוי במס לעובדים פלסטינים

תמונות של כ-7 מתוך שמונה בני משפחת אל-ח׳אליל שנהרגו במתקפה ישראלית, מצולמות במקום בו נהרגו, העיר עזה, 27 בנובמבר, 2014. (אן פאק / אקטיבסטילס)

תמונות של כ-7 מתוך שמונה בני משפחת אל-ח׳אליל שנהרגו במתקפה ישראלית, מצולמות במקום בו נהרגו, העיר עזה, 27 בנובמבר, 2014. (אן פאק / אקטיבסטילס)

ואת מאמינה שישראל היא זו שעומדת מאחורי האיומים האלו?

"כן. אל-חאק מהווה מטרה להתנכלויות של הרשויות הישראליות במשך שנים. ואין ויכוח שלישראל יש מניע, ניסיון ויכולת לבצע סוג כזה של קמפיין בלתי נלאה. אנחנו מתעסקים כאן עם שחקן שיש לו גישה גלובלית, והוא לא מתבייש ואף חש מאוד בנוח לפעול בשטחים שנמצאים מחוץ לגבולות שלו. האקר יכול היה להטעות כאילו הוא נוכח במדינות שונות בו זמנית, אבל ההיקף העצום של מאמצים שהושקעו במתקפה על הארגון, והמסר לפיו הם יכולים להגיע אלי בכל מקום בעולם ובכל מיני אמצעים, מצביעים על כך שלא מדובר בסתם קבוצה של אנשים שיש להם טינה נגדי.

"האנשים שמאחורי המתקפה פועלים בחוכמה בצורה שמאפשרת לתומכי ישראל לפטור את האיומים האלו כפעולות של משוגעים יחידים. אבל כשאתה רואה את כל האיומים, ואת התחכום והטכנולוגיה שנדרשת – כמו למשל להשיג את מספרי הטלפון שהחלפתי או שליחת מסרים ממקורות שלא ניתן לאתר – ברור כי כל זה נעשה בגיבוי של ממשלה. צריך הרבה יכולות טכנולוגיות ויהירות פוליטית כדי לעשות זאת".

לישראל יש פטור מעונש

עושה רושם שהטקטיקות שמופעלות נגד אל-חאק כיום הן יותר מתוחכמות מהשיטות הבוטות בהן נעשה שימוש פעמים רבות נגד פעילי זכויות אדם פלסטינים.

"בעבר ישראל פשוט עצרה מגני זכויות אדם. לפעמים הם גם עברו עינויים. זה כמובן עדיין קורה, אבל המצב גם משתנה מעט: הפלסטינים הצליחו לגייס תשומת לב פוליטית ותקשורתית לכיבוש ולעם הנאבק בו. זה הרבה יותר קשה היום לעצור מישהו כמו המנכ"ל של אל-חאק כדי לנסות להשתיק אותו. אם בכלל, דבר כזה רק יהפוך את הארגון לחזק יותר.

"אז ישראל עדיין מנסה להשיג את אותן מטרות, אבל היא משתמשת בכלים שונים וחכמים יותר. תחת מסווה של חתירה ל'שקיפות' עוברים חוקים שונים; יש ניסיון לערער על האמינות הכלכלית והפוליטית של הארגונים; מסיתים את הציבור הישראלי נגד שיח זכויות האדם וההתנגדות לכיבוש".

זה נשמע דומה לסנקציות שמופעלות כיום נגד ה-BDS ונגד אקטיביזם פרו-פלסטיני בתוך ישראל ובמדינות שונות בעולם באמצעות חקיקה, לחץ ודמוניזציה של הפעילים.

"בדיוק. ישראל לא עושה הבחנה בין ארגוני זכויות אדם לבין תנועת ה-BDS. מבחינת המדינה כולנו היינו אך משום שאנחנו חושפים לעולם מה קורה בשטח בישראל ובפלסטין. יש היום גורמים ישראליים רשמיים, החל בראש הממשלה נתניהו, דרך שרת המשפטים איילת שקד ועד השר לבטחון הפנים ארדן שמצהירים בגלוי כי הם רואים הן בתנועת ה-BDS והן בארגוני זכויות אדם איומים אסטרטגיים אשר דורשים תגובה אסטרטגית. לכן כל סוג של אקטיביזם שמטרתו לסייע לפלסטינים הוא מטרה עבור ישראל".

מה צריך לקרות לדעתך כדי שהאיומים נגדך ייפסקו?

"הגענו לשלב שבו הנושא הזה מצריך התערבות פוליטית. מדינות אירופה חייבות להבין כי יש להן חלק בכך שישראל מרגישה שיש לה פטור מעונש בכל הקשור לניסיונות לדכא את האקטיביזם הפלסטיני בכל זמן ומקום בעולם שבא לה. מדינות האיחוד יודעות שישראל מבצעת פעולות ריגול במדינות שלהן, וחלקן ככל הנראה גם נותנות את הסכמתן לכך. אף אחת מהן לא אומרת לישראל שהיא לא יכולה לעשות בתוך אירופה ככל העולה על רוחה, כי לאיומים ולמסע הדה-לגיטימציה נגד פעילי זכויות האדם עלולות להיות השלכות.

"לכן החלטתי לחשוף את האיומים על חיי. חקירה פלילית אינה מספיקה. פניתי למשטרה ההולנדית כבר בפברואר והאיומים רק החריפו מאז. ישראל סומכת על כך שאנשים לא ידעו מה קורה ושהם לא ישאלו שאלות. זה הזמן של הממשלות לומר שזה לא מקובל".

> לראשונה: כל מפלגות השמאל הפלסטיניות בשטחים יתמודדו ברשימה משותפת

אמג'ד עיראקי הוא בלוגר באתר 972+ שם פורסם הפוסט במקור באנגלית.
תורגם על ידי יעל מרום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf