newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איילת שקד מסיתה וממציאה שריפת בית קברות יהודי

לפני שבועיים קראה חברת הכנסת איילת שקד להרוג ערבים באשר הם ערבים. השבוע היא הפיצה שקר לפיו בית קברות יהודי ביפו הוצת. איפה האחריות?

מאת:

ב-1 ביולי ב-10 בבוקר, כשברחובות משתוללות קבוצות גזעניות של פעילי ימין המחפשות לפגוע בערבים, ח"כ איילת שקד פרסמה בדף הפייסבוק שלה את הציטוט להלן הקורא לרצוח פלסטינים באשר הם פלסטינים.

מאמר של אורי אליצור ז"ל שנגנז, נכתב לפני 12 שנה. רלוונטי להיום כמו שהיה רלוונטי אז:

"העם הפלשתיני הכריז עלינו מלחמה, ואנחנו צריכים להשיב מלחמה.
לא מבצע, ולא מתגלגל, ולא עצימות נמוכה, ולא הסלמה מבוקרת, ולא הריסת תשתיות הטרור, ולא סיכול ממוקד. מספיק להמציא כינויים עמומים. זו מלחמה. יש משמעות למילים. זו מלחמה. ולא מלחמה בטרור, ולא מלחמה בקיצוניים, ואפילו לא מלחמה נגד הרשות הפלשתינית. גם אלה צורות של התחמקות מהמציאות. זו מלחמה בין שני עמים. מי האויב? העם הפלשתיני. למה? תשאלו אותו, הוא התחיל.

אני לא יודע למה כל כך קשה לנו להגדיר את המציאות במילים הפשוטות שהשפה העמידה לרשותנו. למה צריך להמציא כל שבועיים שם חדש למלחמה הזאת , ורק לא לקרוא לה בשמה. מה כל כך מזעזע בהבנה שהעם הפלשתיני כולו הוא האוייב. כל מלחמה היא בין שני עמים, ובכל מלחמה העם שפתח במלחמה, כולו, הוא האוייב. הכרזת מלחמה איננה פשע מלחמה. בוודאי לא השבת מלחמה. ולא שימוש במילה "מלחמה", ולא הגדרה ברורה של האוייב. להיפך. מוסר המלחמה (ויש דבר כזה) מבוסס על ההנחה שיש מלחמות בעולם, ומלחמה איננה מצב רגיל, ובמלחמות בדרך כלל האויב הוא עם שלם, על זקניו ונשיו, עריו וכפריו, רכושו ותשתיותיו.

ובמלחמה שלנו זה נכון שבעתיים, כי חיילי האוייב מסתתרים בתוך האוכלוסיה ורק בגלל תמיכתה הם יכולים להלחם. מאחורי כל מחבל עומדים עשרות אנשים ונשים, שבלעדיהם הוא לא היה יכול לחבל. משתתפים בלחימה המסיתים במסגדים, כותבי תוכניות הלימודים הרצחניות, נותני המחסה, מספקי הרכב, וכל מעניקי הכבוד והתמיכה המורלית. כולם לוחמי האויב וכולם דמם בראשם. עכשיו זה כבר כולל גם את האמהות של השאהידים, ששולחות אותם לגיהינום בפרחים ונשיקות. הן צריכות ללכת בעקבות בניהן, אין דבר צודק מזה. הן צריכות ללכת, וגם הבית הפיזי שבו הן גידלו את הנחש. אחרת יגדלו שם נחשים קטנים נוספים.

הסיכול לא יכול להיות ממוקד. ככה זה במלחמות. מה שממוקד לא מסכל ומה שמסכל לא ממוקד. לא אנחנו פתחנו במלחמה הניבזית הזאת ולא אנחנו יכולים לסיים אותה. המפתחות להפסקת אש בידיים של בני העם הפלשתיני. אנחנו יכולים רק לחרוך להם את האצבעות עד שירצו להשתמש בהם".

הפוסט זכה עד היום ל-4,950 לייקים ו-1,244 שיתופים ותגובות גזעניות ורצחניות רבות. 18 שעות אחר-כך חטפו לפי החשד פעילי ימין את הנער מוחמד אבו-ח'דיר בשועפט ושרפו את גופתו.

הרצח המחריד לא ריפה את ידיה של חברת הכנסת. השבוע שוב היא מנצלת תקופה בה הגזענות והאלימות מגיעות לשיא וב-10 ביולי היא מפרסמת את הפוסט הבא:

shaked

הפוסט אמנם לא טוען במפורש כי אזרחים ממוצא ערבים הם אלו ששרפו את בית הקברות אך הכוונה ברורה. מדובר בשקר גס. בתמונות הבאות של מיכאל רועה אפשר לראות כי בית הקברות לא נפגע בשריפה שהתרחשה בגינת דקלים סמוכה. מחוז מרכז של מכבי האש מאשר כי בית הקברות לא נשרף ואין חשד להצתה. הסתה כן, הצתה לא.

עצי הדקל השרופים. צילום: מיכאל רועה

עצי הדקל השרופים. צילום: מיכאל רועה

 > בנט ממליץ לעבור לחינוך הדתי בגלל הערכים. אבל איזה ערכים?

בית הקברות לאחר שנטען כי נשרף. צילום: מיכאל רועה

בית הקברות לאחר שנטען כי נשרף. צילום: מיכאל רועה

למרות שלא מעט מגיבים הסבירו לה כי מדובר בשקר, הפוסט לא ירד. זה גם לא שינה למגיביה, שאלו מקצת מתגובתיהם הרצחניות:

הסתה בדף הפייסבוק של איילת שקד

הסתה בדף הפייסבוק של איילת שקד

חובבי היסטוריה ימהרו מן הסתם להשוות את הפוסט לעיל עם הודעת הרמן גרינג על שריפת הרייכסטאג בערבו של ה-27 בפברואר 1933 והאשמותיו כלפי ההולנדי מרינוס ואן דר לובה. אך לדעתי אין מקום להשוות, אמנם בשניהם סביר להניח כי מטרת התעמולה היא לעורר רגשות לאומנים קיצוניים באספסוף לצורך ניצולם הפוליטי, אך חשוב לזכור כי בניגוד למקרה שריפת בית הקברות, הרייכסטאג אכן נשרף.

> אם אנחנו הורגים אותם אז בטח יש סיבה / ניר ברעם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf