אלשיך טעה אפילו בנתונים, אבל גם מבקריו טועים
מחקרים דווקא מצביעים על אחוזי פשיעה נמוכים בקרב מהגרים, ואין שום דבר טבעי בגזענות של שוטרים. אבל לצד הדברים המקוממים אלשיך גם התחייב למאבק בשיטור היתר, ועל כך צריך לברך - לא לתקוף
סערה גדולה קמה בעקבות דבריו של המפכ"ל רוני אלשיך אתמול:
צריך לומר כך, בכל המחקרים הקרימינולוגיים בעולם מוכח שמהגרים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים. זה לא צריך להפתיע… כשישנה קהילה שמעורבת יותר בפשיעה… כאשר שוטר פוגש חשוד, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר. זה טבעי.
המפכ"ל כמובן טועה
לא בכל המחקרים הקרימינלוגיים בעולם מוכח שהמהגרים מעורבים בפשיעה יותר. למעשה בשום מחקר לא מצאתי את הטענה הזאת, כי אם דווקא את הטענה ההפוכה. מהגרים מעורבים הרבה פחות בפשיעה מאשר מי שנולדו במדינה בה הם גרים. הרשימה בלתי נגמרת: מחקרים קנדיים למשל משנות ה-50 ועד שנות ה-90 מצאו כי מהגרים נכלאים בשיעור של פחות מחצי מאשר כאלה שנולדו במדינה. הסטטיסטיקה דומה במקומות אחרים, למעט מספר מקומות קטן. אפשר לקרוא על כך כדוגמא כאן, כאן, כאן וכאן.
> ככה מפרקים חומה: פעיל לה-פמיליה סוגר מעגל
המפכ"ל, רוני אלשיך, בכנס לשכת עורכי הדין (תומר נויברג / פלא90)
הנתונים בגרף שלהלן, מתוך מחקר של מכון פיו שנערך ב-2013 על ידי ד"ר ביאנקה ברזני, מראים למשל כי בארה"ב הדור ראשון להגירה (ירוק) מעורב הרבה פחות בפשעים מאשר ילידי המדינה (חום), גם בגילאים צעירים. לעומת זאת הדור השני להגירה (צהוב) מעורב הרבה יותר, אך רק מדביק את השיעור בקרב הילידים בכל הגילאים.
המפכ"ל כנראה מעולם לא קרא שום מחקר אקדמי בנושא, בטח שלא את כולם. במקום מחקרים הוא מתבסס על דעות קדומות ו/או על נאומיו של המועמד לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ. המיתוס של פשיעת המהגרים הומצא כדי להסית בוחרי ימין, אך המציאות בדרך כלל הפוכה. כמו כן, המשטרה אינה יודעת באמת כמה אזרחים מעורבים בפשיעה, אלא רק כמה מהם נחקרים ונכלאים. אלו לא בהכרח אותם הדברים, בטח בהקשר הדברים הנוכחי, כשהמפכ"ל עצמו מודה בבעיה של "שיטור יתר".
כך שבניגוד לטענות המפכ"ל לא ייתכן כי "זה טבעי" ששוטר יחשוד יותר באדם המשתייך לקהילת מהגרים. הקשר האמיתי הוא בין התפיסה (המוסתת והשגויה) של השוטר, כמו של המפכ"ל, את קהילת המהגרים כבעלי אחוזי פשיעה גבוהים יותר לבין החשד. לכן אין זה טבעי בכלל, זה לא משהו מולד, אלא תפיסה שפוליטיקאים עבדו לא מעט כדי ליצור. דבר מלאכותי לחלוטין.
חמור מכך, הפשיעה שעליה מדבר המפכ"ל אם כבר נוגעת לדור השני של המהגרים מאתיופיה, כלומר לכאלה שנולדו בישראל, לא לאתיופים יוצאי אתיופיה כפי שאמר. אלא אם המפכ"ל סבור שסטטוס ההגירה עובר בתורשה, הרי שדבריו חסרי היגיון לגבי מהגרים חסרי היגיון לחלוטין. נכון שיש מאפיינים נבדלים גם לדור שני להגירה, אך זה לא מה שהמפכ"ל אמר. מחקרים אכן מראים שדור שני להגירה מעורבים בפשיעה הרבה יותר מהוריהם, אך בשיעור דומה לכלל האוכלוסיה (ראו למשל בגרף למעלה).
עצם הניסיון להסביר את גזענות המשטרה, כמו כל גזענות, בנתונים אמפיריים הוא דבר שגוי מהיסוד. גזענות לעולם איננה מסתמכת על נתונים, וכל ניסיון לעשות דדוקציה מהכלל לפרט נדון לכישלון. למשל, יהודים אכן עוסקים לא מעט בפיננסים, אבל חוקי נירנברג עדיין היו לטעמי מוגזמים ולא "מטבע הדברים". (לטובת עיתונאי ישראל היום – לא השוויתי, זה רק נועד להגחיך את הטענה של אלשיך).
אם מישהו רוצה לדרוש את התפטרותו של המפכ"ל אזי בורותו, המדהימה בהתחשב בתפקידו, והעובדה דבריו הם מן הפה אל החוץ סביר להניח צריכה להיות הסיבה עוד לפני הגזענות.
המבקרים של אלשייך טועים
לאחר שהמפכ"ל טען שמהגרים מעורבים יותר בפשיעה ולכן נחשדים יותר הוא המשיך:
אנחנו לדעתי הבנו והתחלנו לטפל בזה קצת באיחור, אבל [מזה] כשנה יש תוכנית אדוקה יחד עם מנהיגים בתוך הקהילה, שתפקידה לצמצם בין השאר את שיטור היתר.
אמנם ברור שאלשיך אינו מורגל בדיבור אל בני-אדם ולא מצטיין בכך, ועל סמך דבריו הקודמים הוא איננו מצטיין במחשבה יתרה, אבל הפירוש הסביר היחיד לדבריו אומר שהמפכ"ל מנסה לשנות את התנהגות השוטרים, שלדעתו גם אם היא טבעית – היא פסולה. הוא אף פועל בדרך סבירה לחלוטין כאשר הוא מציע לפעול עם מנהיגים בתוך הקהילה.
למרות שזה הפירוש היחיד לדבריו, המבקרים איכשהו פספסו אותו. ח"כ יחימוביץ' (עבודה) אמרה ש"עצוב שבמקום להילחם בתופעת הפרופיילינג של אזרחים רק בשל צבע עורם, מחפש המפכ"ל הנמקות פסיכולוגיות לתופעה הקשה. בניכוי מזרחים, אתיופים, ערבים ועוד, נשארו על פי הגדרות המפכ"ל רק מעטים, לבני עור ממש, שאין לחשוד בהם". הוא לא חיפש הנמקות, הוא חיפש איך לטפל בבעיה.
לדברי פנינה תמה-שטו (לשעבר יש עתיד), "המפכ"ל באמירתו נותן אור ירוק לשוטרים להפוך את הילדים שלנו לחשודים מידיים ומשם לשק אגרוף של שוטרים אלימים וסורחים. הילדים שלך, המפכ"ל אלשיך, אינם טובים יותר משלי. ילדים כהי עור לא נולדים עם גנים לעבריינות". אלא שהמפכ"ל בדבריו השגויים לא דיבר על גנים, אלא על הגירה.
> משחור לאדום: המצע של הפעילים השחורים בארה"ב שובר שמאלה
הפגנת אלפים מיוצאי אתיופיה בתל אביב נגד אלימות משטרתית. כיכר רבין, 2015 (אקטיבסטילס)
ח"כ חיים ילין הוסיף ש"יוצאי אתיופיה הם אזרחים שווי זכויות, לא מהגרים". אלא שגם מהגרים הם אזרחים שווי זכויות, ומי שנולד באתיופיה וכעת הוא אזרח ישראלי, הוא מהגר. בתור מהגר ארגטיני, בדומה לי עצמי, ילין צריך להכיר את המושג. לזהות יהודים כבעלי זכויות-יתר לעומת מבקשי מקלט, או מהגרים מסוג אחר, זה דבר מסוכן שמוביל בתורו לאלימות מהסוג שמתלוננים עליו בצדק כאן.
הרשימה ארוכה מאוד ואין טעם להתעכב עליה. נדמה שכל חברי הכנסת ושאר המבקרים קראו כותרת חלקית בוויינט והחליטו להגיב למען רווח פוליטי או פשוט מחוסר ידיעה. ייתכן כי הדבר נובע מהרגשות הקשים והמוצדקים בעניין האלימות המשטרתית כלפי בני הקהילה האתיופית, אך נדרש בכל זאת ממנהיגי ציבור להיות לפחות הגונים ולהתייחס לדברים כהוויתם.
כל מי שלא התייחס לערבים בדבריו של המפכ"ל – טעה
בדבריו של המפכ"ל הוא הזכיר לצד אתיופים גם את הקהילה הערבית, אך למרות זאת אזכור זה נשמט מכל הכותרות ואיש כמעט לא טרח להגיב עליו.
שיטור היתר פוגע בכל המיעוטים. קטינים אתיופים נחשדים בפלילים בשיעור כפול משיערים באוכלוסיה, לעומת זאת קטינים ערבים לפי נתוני שב"ס נכלאים פי 2.5 משיעורם באוכלוסיה. האלימות הקשה כלפי אתיופים היא מזעזעת, אך לא גדולה מזו שהמשטרה מפעילה כלפי ערבים.
המשטרה יורה כדורי ספוג קטלניים כמעט ורק על ערבים. אם הירי במיעוטים אחרים הוא ספורדי, במזרח ירושלים מדובר בדבר שבשגרה. לפי נתוני האגודה לזכויות האזרח, מאז הוכנסו לשימוש כדורי הספוג השחור נפצעו בצורה קשה במזרח ירושלים יותר מ-30 בני אדם. 14 מתוכם איבדו עין. כמחצית מהנפגעים הם קטינים. לאחרונה סגרה מח"ש את תיק הריגתו של הנער מוחמד סנוקרוט בן ה-16, אשר נורה בראשו על ידי שוטר מג"ב.
מאז שנת 2000 משטרת ישראל הרגה 51 אזרחים ערבים. לפי הנתונים שברשותנו במשך כל אותה תקופה היא הרגה שני אזרחים יהודים, ומתנדבי משטרה הרגו יהודי נוסף. משמע – המשטרה הורגת ערבים פי 17 יותר מאשר יהודים. היות וערבים מהווים רק 20 אחוז מהאוכלוסיה זה אומר שהיא נוטה להרוג פי 64 יותר ערבים, באופן יחסי.
אין זה אומר שהמאבקים צריכים להיות מאוחדים, או שהתעלמות מאחד מהם בעת מאבק על השני פירושו גזענות, אבל למה נבחרי ציבור מתעלמים מאלימות לא פחות קשה מזו שמופנית כלפי האתיופים? האם במקרה של ערבים שיטור היתר מוצדק? האם האלימות במקרה הזה היא על בסיס לאומי ומוצדק בשל היותם ערבים, ולא תוצאה של פרופיילנג גזעני? כל עוד המשטרה תהיה גזענית, היא תהיה גזענית כלפי כולם, תלויה בטעמו של השוטר המסויים אשר פוגש את בן הקהילה הפחות מעודפת עליו.
> פחות מאחוז מתלונות אסירים על אלימות סוהרים מובילות לכתבי אישום
הכדורים הכחולים לא הצליחו "לנטרל" מפגינים, אז הכניסו לשימוש כדורים כבדים פי שניים. שוטרי מג"ב חמושים בכדורי ספוג שחורים. מזרח ירושלים. 12 בנובמבר 2014. (פאיז אבו רמלה/אקטיבסטילס)
כל מי שקפץ טעה
התוצאה של ההתנפלות על אלשייך, בלי להתייחס באמת לתוכן דבריו, היא דבר מסוכן. כאשר טיעון יחסית פשוט אך לא מאוד פשוט כמו שהמפכ"ל ניסה להעביר, קרי שאלימות המשטרה מבוססת על השתייכות לקהילה מסויימת וזה דבר שצריך לטפל בו, זוכה לביקורת לא הגונה – התוצאה היא שיח רדוד.
בעיות סבוכות כמו פרופיילינג וגזענות הן מורכבות מכדי שלא נוכל לדבר עליהן ברמה המתאימה. במקום ביקורת מוצדקת על נתונים שגויים, על מסקנות "טבעיות" שממילא שגויות, ועל הסיבות לתפיסות הללו – השיח עסוק בהתנפלות והבהרות וסליחות.
ככה לא עוצרים את ההתנהגות האלימה והרצחנית של המשטרה כלפי מיעוטים בכלל ואיתופים בפרט. ככה מנציחים אותה.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
