אני מגנה!
את הכיבוש, את מדיניות ההפחדה, את הזילות של חיי אדם, את ההפרדה בין דם לדם, ובעיקר את הדרישה שלכם ממני לגנות
כותבת אורחת – דליה חלבי
אני מגנה 48 שנים של כיבוש.
אני מגנה את הזילות של חיי האדם ואת העובדה שכל ערבי הפך להיות מטרה מהלכת שקל לסלקה מהעולם הסטרילי שלכם.
אני מגנה את המחסומים האינסופיים שבפתחם כבודו של האדם נרמס פעם אחר פעם.
אני מגנה את "מדינת המתנחלים" שמתנהלת לה בלי דין ובלי דיין, ואשר בה נשרפים אנשים בעודם חיים.
אני מגנה כבישים שמיועדים אך ורק לנסיעתם של בני עם הסגולה ואוטובוסים שמפרידים בין דם ודם.
אני מגנה את המצור על עזה שלרגליו מתרסקים חלומותיהם ותקוותיהם של מיליון וחצי בני אדם יום אחרי יום.
> שאלות למפגיני הימין שיוצאים לרחובות אחרי פיגועים
את האלימות, את הגזענות, את ההפרדה בין דם לדם. הפגנת ימין נגד הפגנת סולדריות עם מוחמד עלאן, אשקלון, 16 אוגוסט, 2015. (קרן מנור / אקטיבסטילס)
אני מגנה את גדר ההפרדה שנבנתה בהרבה בטון וברזל ואשר מסתירה מעיניכם חיים של עם שלם, חיים שממילא אינם מעניינים אף אחד.
אני מגנה את האמונה העיוורת שלכם שרק העם שלכם הוא עם חפץ חיים ורודף שלום, וכל השאר הם עמים צמאי דם שכל שאיפותיהם בחיים מתנקזים במרדף אין סופי אחרי הרס ומוות.
אני מגנה יחס של הכפפה ושל שליטה שבגבולותיו אתם תמשיכו להיות אדוני הארץ ואנחנו, במקרה הטוב, "עבדי הבית" שלכם.
אני מגנה את המציאות שבה הפלסטינים הם מנקי הרחובות שלכם, עובדי הבניין בעריכם, מפני האשפה משכונותיכם.
אני מגנה מבטים מתנשאים ומשפטים לועגים בכל פעם ששפת אמי מעיזה לפלח את צחיחותו של האוויר מסביבכם ולהזכיר לכם את קיומי.
אני מגנה את מדיניות ההפחדה וההתססה שגודעת פעם אחר פעם את האפשרות לכינונה של מציאות אחרת.
אני מגנה את ראש הממשלה ופמלייתו שלא מפספסים שום הזדמנות כדי ללבות את אש השנאה במטרה אחת ויחידה: להמשיך לשלוט ביד רמה.
אני מגנה את צי התקשורת על כתביו ושדריו שמלמד אותנו כל פעם מחדש מהי המשמעות של תקשורת מגויסת אשר מועלת בתפקידה הבסיסי: החיפוש אחר האמת. במקום זאת אנו רואים תקשורת מסורסת שהפסיקה לשאול שאלות, והפכה לקולם הבלעדי של משטר החושך ובעלי ההון.
אני מגנה את העובדה שכל מה שאתם מצליחים לראות בי אחרי כמה עשורים של "דו קיום" זה צלחת של חומוס, שיפוד של בשר כבש טוב ומטעמי בקלאווה נוטפי סוכר.
אני מגנה מדינה שלמה שאיננה משכילה כבר להבין שאלימות גוררת עוד אלימות וששנאה מולידה אך ורק הרים של עוד שנאה.
לבסוף, אני מגנה את זה שאתם דורשים ממני לגנות פעם אחר פעם, בכל הזדמנות אפשרית. לגנות את המעשה הזה, לגנות את האמירה הזו, לגנות ולגנות כאשר לאמיתו של דבר, אני זו שצריכה לדרוש מכם לגנות!
דליה חלבי, מנכ"לית דיראסאת – המרכז הערבי למשפט ומדיניות
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
