ארצות הברית אשמה בשותפות לפשעי מלחמה בעזה
ארצות הברית מנסה גם לתווך בסכסוך אבל גם לחמש את ישראל ולהגן עליה במוסדות הבינלאומיים. כך מפרה המעצמה הגלובלית את החוק של עצמה, וחוטאת לפלסטינים ולצדק
כותב אורח: סם בחור
ארה"ב אינה מתווכת נייטרלית בסכסוך הישראלי-הפלסטיני; היא משתתפת פעילה בסכסוך והיא נושאת באשמה לפשעים המבוצעים על ידי ישראל נגד הפלסטינים, לרבות בהרג ההמוני וההרס שהמיטה ישראל על רצועת עזה הקיץ.
ייתכן כי העובדה שארה"ב תומכת באופן פעיל בסבל שלא יתואר היא הכוח המניע שמאחרי מאמציה הנחושים למנוע מהפלסטינים להשתמש באיזשהו ממכשירי האחריותיות הבינלאומיים המוכרים כדי לתבוע מישראל לתת דין וחשבון על מעשיה, כגון בית המשפט הבינלאומי לצדק ובית המשפט הבינלאומי הפלילי. כאשר מעצמות כמו ארה"ב מונעות מאוכלוסייה ילידית חסרת מדינה את הגישה למנגנוני הצדק, משהו כאן פגום עד היסוד.
בשעה שישראל המטירה פצצות על עזה, ניסחו אליס לינד וסטראוטון לינד חוברת בת 32 עמודים, שפורסמה על ידי קבוצת העבודה בנושא ישראל-פלסטין של "היסטוריונים נגד המלחמה" תחת הכותרת "הפרות ישראליות ובעיית האכיפה". המסמך מציב מראה מול פניה של ארה"ב ומדגים בדקדקנות כיצד יד אחת של הממשל האמריקאי מתעדת בשיטתיות הפרות ישראליות של החוק האמריקאי והבינלאומי, בעוד שהיד השנייה מחלקת ללא תנאי תמיכה כספית, צבאית ומדינית לישראל.
החוקרים מציינים כי "החוק האמריקאי קובע כי לא יינתן סיוע צבאי לממשלה שמקיימת דפוס עקבי של הפרות גסות של זכויות האדם המוכרות במשפט הבינלאומי. אך ארצות הברית נותנת יותר סיוע צבאי לישראל מאשר לכל מדינה אחרת, בסכום שעולה כיום על 3.1 מיליארד דולר בשנה. ארה"ב משתתפת באימונים צבאיים, מחקר ופיתוח אמצעי לחימה משותפים".
די היה בסתירה זו במדיניותה כדי להרשיע את ארה"ב, אך לכך יש להוסיף גם את כל שאר האמצעים שבהם תומכת ארה"ב בישראל. במיוחד בולט התפקיד הבלתי מעורער של ארה"ב במועצת הביטחון של האו"ם כמייצגת את האינטרסים הישראליים, כשהיא משתמשת בווטו שלה כדי לחסום מהלכים בינלאומיים למען הצדק. אם מחברים את כל אלה יחדיו, הראיות לכך שארה"ב היא שחקנית פעילה בתוקפנות הישראלית ובכיבוש הצבאי המתמשך הופכות למוחצות.
> העולם שותק ושוב נותן לישראל יד חופשית
אדם על חורבות ביתו, רפיח (אן פאק / אקטיבסטילס)
סביר להניח שארה"ב חוששת, בצדק, מכך שכל מהלך שיתבע מישראל לשאת באחריות לפשעים נגד האנושות יוביל בסופו של דבר גם להרשעתה של ארה"ב, כמי שבמשך עשרות שנים מימנה, סיפקה כיסוי מדיני, ניהלה את ענייניה המדיניים וסיפקה נשק לישראל.
בזמן שהחוקרים הכינו את המסמך החדש הזה, הפיצה קבוצת "היסטוריונים נגד המלחמה" מכתב לנשיא אובמה ולחברי הקונגרס המתחיל במילים אלה: "אנו מצרים על התקיפות הנמשכות נגד אזרחים בעזה ובישראל. אנו מכירים גם בנזק חסר המידתיות שגורם הצבא הישראלי, שאותו מחמשת ומממנת ארצות הברית מזה עשרות שנים, לאוכלוסיית עזה". חוברת המחקר מוכיחה נקודה זו באמצעות פרטים מרשיעים.
אחריות אישית – ערך יסוד אמריקאי
היה לי הכבוד לעבוד עם שני מחבריה של חוברת המחקר לאחר מלחמת המפרץ הראשונה (1990–1991). באותם ימים הם הציעו שנערוך יחדיו היסטוריה שבעל פה של פלסטין כדי להבין את מרכזיותה של פלסטין בכל האי-יציבות של המזרח התיכון, תיאור שנכון כיום אף יותר. לאחר כמה ביקורי שטח בגדה המערבית, רצועת עזה, ישראל ורמת הגולן, הוכתרו מאמצינו בפרסום הספר "מולדת: היסטוריה שבעל פה של פלסטין והפלסטינים".
הפרויקט החדש שלהם דן מחדש ברבים מהנושאים המוכרים שהתייחסנו אליהם בספרנו, עם ראשי פרקים כגון: הסכמים בינלאומיים והחוק האמריקאי, הסכמים בינלאומיים על זכויות האדם, החוק האמריקאי בדבר סיוע חוץ, הפרת זכויות אדם המוכרות במשפט הבינלאומי, עינויים ויחס או ענישה אחרים שהם אכזריים, לא אנושיים או משפילים, מעצרים או מאסרים שרירותיים, וענישה קיבוצית, ורבים אחרים.
אולי הפרק החשוב ביותר בחוברת קצרה זו הוא "בעיית האכיפה". לא צריך להיות היסטוריון או מומחה למדע המדינה כדי להבין שכל עוד שנמנעת מהפלסטינים הגישה למנגנוני אכיפה ואחריותיות גלובליים, הודות לרצונותיהן הפוליטיים של המעצמות, לישראל ניתן בפועל אור ירוק לתקוף את רצועת עזה והגדה המערבית בכל עת בלי לתת על כך את הדין.
המבצע הצבאי הנואל של ישראל הקיץ (שכונה "צוק איתן" בעברית ואילו באנגלית זכה לכינוי המטעה "מבצע חוד המגן") הוביל למותם של 2,168 פלסטינים, למעלה מ-500 מהם ילדים. "המכון להבנה במזרח התיכון" השווה את ההשפעה היחסית של מיתות אלה לאוכלוסיית ארה"ב. אובדן חיי האדם בעזה היה שווה ערך ל-376,680 הרוגים אמריקאים בתוך 51 ימים אילו קרו אירועים אלה בארה"ב.
כדי לתת למספרים אלה קנה מידה אציין שמספר זה קטן אך במעט מ-407,000 החיילים האמריקאים שנהרגו במלחמת העולם השנייה. לא תהיה זו הגזמה לומר שכל אחד בעזה מכיר לפחות אדם אחד שנהרג או נפצע בזוועה הזו, כאשר כל מי שנותר בחיים שאל את עצמו אם הוא או היא הבאים בתור.
על מנת לממש את הזכות לגישה שווה למנגנוני הצדק הבינלאומיים יש לסיים את ההגמוניה האמריקאית הנמשכת בפלסטין. הדרך היחידה להתמודד באופן לא-אלים עם פשעים נגד האנושות היא לפתוח בפני אוכלוסיות שוליות את הדרך אל מערכות הצדק כשהן נופלות קורבן לפשעים כאלה. במיוחד אמריקאים, שמתייחסים לאחריות אישית על ביצוע פשעים כערך יסוד, צריכים להכיר בכך. זהו ערך שאסור לנו להתפשר עליו עבור מדינה כלשהי, ובמיוחד זו שלנו.
סם בחור הוא יועץ עסקי פלסטיני-אמריקאי ברמאללה המשמש כיועץ מדיניות לרשת אל-שבכה. הוא נולד והתחנך בינגסטון, אוהיו, וכותב בלוג. מאמר זה פורסם במקור באנגלית באתר The Hill. תרגמה: שושנה לונדון-ספיר
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
