בואו לא נשתמש במלים "פאשיזם" ו"דמוקרטיה" יותר לעולם

רפרפתי על הראיון עם פרופ' זאב שטרנהל בהארץ בנוגע לסכנת הפאשיזם/אובדן הדמוקרטיה בישראל. אני מאוד מחזיק משטרנהל, ו"יסודות הפאשיזם" הוא מהספרים הבודדים שהתבקשתי לקרוא לצורך לימודים באוניברסיטה ואני ממש זוכר ממנו לא מעט דברים. אבל יש לי בעיה רצינית עם הדיבור הבלתי פוסק של "פאשיזם" ו"דמוקרטיה" בהקשר של הרגע הנוכחי בישראל.

לדעתי, צריך פשוט להפסיק להשתמש במילה פאשיזם. אני יודע שהאזהרות מפני הפשיסטים והפשיזם נשמעות כמו דבר רציני מאוד, אבל התחושה שלי היא שזה לא אומר לאף אחד שום דבר. זו אזהרה מפני משהו כללי ומעורפל במקרה הטוב, וסתם לא מפחיד במקרה הסביר יותר.

זה גם לא בסיס טוב להתאגדות פוליטית. אין בישראל מסורת של אנטי-פאשיזם, כמו ביוון או בגרמניה למשל. אולי לרוסים יש תודעה אנטי-פשיסטית, אבל גם אם כן, לא נראה שזעקות השבר האחרונות עושות עליהם רושם. אני פשוט חושב שחוץ מבקרב חוג מצומצם של אנשים מילת הקוד הזאת "פאשיסטית" היא ססמה של מחנה מסוים. השמאל פשוט רוצה לומר גוועלד, מרביצים לי. זו אמירה הכי לגיטימית, אבל לא צריך להתחבא מאחורי איזה סיפור כללי מהחוג למדע המדינה.

ברמה האישית, "פאשיזם" יוצר אצלי אסוציאציה של מעמד בינוני אירופאי, מין בורגנות שמרנית שיוצאת מדעתה, ולכן גם החיבור שלו לכהניזם הישראלי (שזה השימוש הכי נפוץ בביטוי הזה), נראה לי מעוות ולא טבעי. אם מישהו קצת מזכיר לי פשיסטים זה הנסיכים החדשים עם הפוזה האירופאית והלאומנית שלהם – גדעון סער, יאיר לפיד, גלעד ארדן.

יש הרבה מלים שקשורות לתרבות הפוליטית הישראלית ולחוויית החיים הישראלית שבהן אנחנו צריכים להשתמש כדי לתקשר מסרים פוליטיים, וגם מסרים שליליים. למשל כהניזם, שזה זרם פוליטי אמיתי בישראל, וכל מי שמעל גיל ארבעים גם זוכר את הסיבוב הראשון של הדיונים סביבו, את הפגנות הענק והאלימות שנלוותה אליו. כמובן שצריך לדבר על אפליה, על אלימות, על גזענות – ומה שמעניין במושגים האלו הוא שאי אפשר לצמצם אותם למתקפה על הימין הפוליטי ויש להם משמעויות חברתיות רחבות יותר (אולי בגלל זה נח יותר לצעוק "פאשיזם", שזה בהכרח ימין).

גם השימוש שלנו במושג "דמוקרטיה" רוקן אותו מתוכן. פעם כתבתי הרבה על דמוקרטיה, ועל סכנות לדמוקרטיה. עכשיו אני מנסה להימנע מלהשתמש במילה הזו. דמוקרטיה היא מילה מאוד מאוד מופשטת. כמו עם הפאשיזם, אני מרגיש ש"דמוקרטיה" היא מין קוד סודי לשבט מסוים ולתומכיו בחו"ל, וביטוי ריק מתוכן לכל האחרים. התוצאה היא שאנחנו צועקים "דמוקרטיה" וכל האחרים לא מבינים מה אנחנו רוצים מהם (על השקר הזה של "יהודית ודמוקרטית" אני אדבר בפעם אחרת).

המילה "דמוקרטיה" בעייתית בהבט נוסף. הקריאה "להגן על הדמוקרטיה" מניחה שיש על מה להגן, ושהמשהו הזה בסכנה כרגע. זו נקודת מבט שקיימת רק בשמאל הציוני. הערבים, במיוחד בשטחים, לא ממש חושבים שיש דמוקרטיה להגן עליה (כמו שאחמד טיבי סיכם זאת: "ישראל היא יהודית ודמוקרטית. דמוקרטית ליהודים ויהודית לכל השאר"). בימין, למשל בקרב המתנחלים או ותיקי הרביזיוניסטים, המצב כרגע מרגיש הרבה יותר דמוקרטי מבכל נקודה אחרת בהיסטוריה, שבה הם נרדפו והודרו ומודרו. בשנות החמישים סבתא שלי לא מצאה עבודה בחינוך כי ידעו שהיא מהאצ"ל. עבור אנשים כמותה, ישראל הפכה מקום הרבה יותר דמוקרטי בעשורים האחרונים.

בקיצור, הימין מרגיש שזו יותר דמוקרטיה, הערבים לא הרגישו מעולם בדמוקרטיה, ומי שצועק שהלכה הדמוקרטיה זה רק השמאל הציוני, והסיבה לכך היא לא איזה אוניברסליזם, אלא פשוט כי הפעם רודפים אותו. זה כמובן לא בסדר, וגם אני מוטרד מההתקפה הזו, אבל בואו לא נדבר בשם הדמוקרטיה. בואו נדבר על רדיפה, על סתימת פיות, על לאומנות, על קהילה, על אחריות הדדית, על "אל תעשה לחברך", על יריבות, על מלחמת אזרחים.

אני חושב שמה שמעצבן בשתי המלים האלו, דמוקרטיה ופשיזם (חוץ מהצליל הזר והלא נעים שלהם, משהו מהמאה ה-19), זה שהן מסתירות את האינטרס האישי או הקבוצתי מאחורי מושג אוניברסלי ועולמי. בנוסף, שרשרת הדוגמאות שנותנים לפשיזם היא כל כך מרוחקת מהמילה הגדולה הזו, מורה שפוטר, שדר שהודח, דברים מהסוג הזה (דווקא פרופ' שטרנהל הוא היחיד שעבר ניסיון רצח של ממש, אז כמו שאמרתי, איתו דווקא אין לי בעיה). כל אחד מהמקרים האלו הוא מכוער, ואפשר לדבר על תופעה, אבל אם כבר פאשיזם, אולי הרגע המכריע היא אוקטובר 2000, כשירו באזרחים (או 17 המפגינים שצה"ל הרג בגדה בחודש האחרון)? ואיך בכלל אפשר לדבר על הגנה על דמוקרטיה במדינה שחלק גדול כל כך מהאוכלוסיה תחת ריבונותה מנוהל באמצעות ממשל צבאי? אז למה דווקא עכשיו אנחנו מתעוררים?

בשורה התחתונה, אני חושב שהביטויים האלו, פאשיזם ודמוקרטיה, פשוט מיועדים רק לציבור מאוד קטן בשמאל. זו שפה פנימית של חיזוקים הדדיים, שהיא חשובה מאוד למיעוט נרדף, אבל היא לא תעזור לשפר את המצב ואולי אפילו תזיק.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+