newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי 15 שנים בכלא: אסיר פלסטיני קיבל צו מעצר מנהלי ביום השחרור

בילאל קאיד היה אמור להשתחרר מהכלא, אך יישאר במעצר לעוד חצי שנה לפחות, ללא אישום או משפט. בני משפחתו וחבריו הפגינו בשכם למען שחרורו

מאת:

כתב וצילם: אחמד אל-באז

עשרות פלסטינים יצאו להפגין אחר הצהריים (שלישי) בשכם בסולידריות עם האסיר בילאל קאיד. האסיר היה אמור להשתחרר היום מהכלא הישראלי אחרי כ-15 שנים מאחורי סורגים, אבל ברגע האחרון הוציא הצבא צו מעצר מנהלי נגדו לתקופה של שישה חודשים נוספים, שניתן יהיה להאריך שוב גם בהמשך, ללא הסברים, ללא כתב אישום וללא משפט.

החדשות מהבוקר זעזעו את משפחתו וחבריו של קאיד,שנסעו את כל הדרך מכפרם באזור שכם עד למחסום ליד חברון שבו הוא היה צפוי להשתחרר. "עורך הדין התקשר ואמר לנו שלא משחררים אותו", מספר אחריו, מחמוד קאיד. "אחרי כמה שעות שמענו על צו המעצר המנהלי".

בהפגנה בשכם קראו המוחים נגד ההחלטה הישראלית להמשיך בכליאתו של קאיד, ונשאו את תמונתו לצד דגלים של החזית העממית לשחרור פלסטין, מפלגת השמאל שאליה הוא משתייך.

> הפרקליטות הצבאית מגייסת את פייסבוק כדי להחליף את המעצרים המנהליים

אמו של האסיר בילאל קאיד בהפגנה בשכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

אמו של האסיר בילאל קאיד בהפגנה בשכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

לדברי בני המשפחה, העציר עומד להתחיל בשביתת רעב נגד המשך מעצרו. מחלקת האסירים של החזית העממית מסרה שעצירי התנועה יתחילו גם הם בשביתת רעב בת יומיים, כצעד ראשון "בסדרה של מהלכים שיוזמים חברינו בבתי הכלא והמעצר הציוניים".

בילאל קאיד, בן 34, נכלא בדצמבר 2001 בשל חברותו בחזית העממית ובשל פעולות שביצע נגד ישראל במסגרת החזית. הוא היה בן 19 בעת מעצרו.

מעצר מנהלי אמור להיות כלי שהשימוש בו נדיר ושמור למקרים חריגים. אף על פי כן, הרשויות בישראל עושות בו שימוש תדיר, וכיום יש כ-700 עצירים מנהליים בבתי הכלא בישראל, ועוד כשבעת אלפים אסירים פלסטינים אחרים.

הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+, ותורגם על ידי חגי מטר

> טרגדיה שנולדה משנאה עיוורת מולידה שנאה עיוורת אחרת

הפגנה לשחרור בילאל קאיד, שכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

דגלי החזית העממית בהפגנה לשחרור בילאל קאיד, שכם (אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf