newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בל"ד, סרט מלחמה

היא לא המפלגה הראשונה שנחשדת בעבירות על חוק מימון מפלגות, אבל בל"ד היא הראשונה שעשרות פעילים שלה נעצרים באישון לילה, כמו בפעולה של סיירת מטכ"ל. כך תופרים לתנועה פוליטית חליפה של "איום בטחוני"

מאת:

הנה שתי דרכים אפשריות לתאר את המעצר הדרמטי והמתוקשר של עשרים פעילים ובכירים בבל"ד לפני כיממה וחצי:

"המשטרה פתחה בחקירה נרחבת נגד בל"ד בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות בבחירות 2013", או – "במהלך מבצע לילי פשטו כוחות הביטחון על בתיהם של עשרים פלסטינים ועצרו אותם על רקע פעילות לאומית".

רוב כלי התקשורת בעברית שדיווחו על הפרשה בחרו בווריאציה על הכותרת הראשונה. בעיני, הכותרת השניה הרבה יותר קולעת, מכמה סיבות:

ראשית, אין לי כמובן שמץ של מושג כיצד התנהלה מערכת גיוס הכספים של בל"ד בבחירות 2013 או בכלל. כתומכת של המפלגה, אני רוצה להאמין שהניהול היה תקין וכי אין דברים בגו. עם זאת, מה שאני כן יודעת בוודאות הוא שאין כמעט מפלגה בישראל שלא נחשדה או הורשעה בשלב כלשהו בעבירה על חוק מימון מפלגות, ושאין גם מפלגה בישראל שחבריה נעצרו באישון לילה כבמבצע של סיירת מטכ"ל. גם לא כאשר החשדות היו כבדים וחמורים בהרבה, וגם לא כאשר החשודים היו בכירים בהרבה. זאת לא "השפה" שישראל מתנהלת בה בזירה הפוליטית-האזרחית; בישראל, זאת היא שפת הזירה הביטחונית באופן מובהק.

זה לא מקרי, כמובן: מדינת ישראל מנסה מזה שנים להפקיע את השיח על בל"ד מהספירה הפוליטית ולהעתיק אותה בתודעה הציבורית הישראלית אל הזירה הביטחונית. בהעדר רצון או יכולת להתמודד עם השיח הפוליטי של בל"ד, אולי המפלגה היחידה שמציגה באופן עקבי חזון אזרחי מנומק ודמוקרטי לעילא לעתידה של המדינה, ישראל מעדיפה להפוך אותה לאיום ביטחוני.

תחשבו כמה פעמים שמעתם את המילים "מחבלים", "טרוריסטים", "בוגדים", מרגלים" ועוד בהקשר של בל"ד. לא רק מפי טוקבקיסטים פרועים ברשת, אלא מפי חברי כנסת ושרים בממשלה מעל הדוכן במשכן. זה הסנטימנט מאחורי כל ניסיונות הדה-לגיטימציה של בל"ד, החל ממשפטי השדה החוזרים ונשנים שעורכים לחבריה בפני ועדת האתיקה של הכנסת בניסיון להביא לפסילתם ועד להשעייתם מפעילות בכנסת כיוון שנפגשו עם משפחות מפגעים ממזרח ירושלים כדי לסייע בשחרור הגופות שלהם לקבורה: בל"ד איננה קול פוליטי לגיטימי, כי אם איום ביטחוני על עצם קיומה של המדינה.

> נתוני המשטרה: עשרות כתבי אישום נגד ערבים על הסתה, אפס נגד יהודים

איך יפעלו אם הורחקו? חברי הכנסת מטעם בל"ד (יונתן סינדל/פלאש90)

המדינה מציגה אותם כאיום בטחוני. חברי הכנסת מטעם בל"ד (יונתן סינדל/פלאש90)

גם הרמיזות לגבי המקור של חלק מהכספים העומדים במרכז הפרשה הנוכחית, "כספים שהגיעו במזוודות מקטאר", נועדו לעורר בשומעים את אותה חרדה. "כסף ערבי", בניגוד, נניח, לכספים שמגיעים ממקורות אוונגליסטיים עם סנטימנטים אנטישמיים, הוא שם קוד לכסף מפוקפק מבחינה ביטחונית. מכאן ועד לפשיטת קומנדו על בתי אנשיה באישון לילה כמיטב המסורת בשטחים הכבושים המרחק קצר מאוד.

מדוע, אם כן, תבחר מדינה שפויה באופן מודע לתייג מפלגה פוליטית כאיום ביטחוני תוך דחיקתה אל מחוץ לגבולות השיח הלגיטימי במקום להכיל אותה, ולו כדי לחזק את מראית העין של הדמוקרטיה שהיא מתיימרת להיות? נדמה שמעבר לתשובה הבנאלית, "כי היא יכולה", המשקפת את שכרון הכוח של שלטון ימין אבסולוטי שאף איום לא נשקף לו באופק הנראה לעין ועל כן יכול להרשות לעצמו "להסיר את הכפפות", ישנן שתי נקודות נוספות שיכולות לספק הסברים אפשריים:

הראשונה היא שככל שהדברים נוגעים לאוכלוסיה הפלסטינית, לישראל פשוט אין את הכלים להתמודד עם מאבק לאומי-אזרחי לא אלים והיא באופן מובהק מעדיפה להפוך את המאבקים האלה למסומנים ביטחונית ולהביא להסלמתם. כאשר היא מסמנת מאבקים בלתי אלימים כמו המשטים לעזה ותנועת החרם כפעולות טרור שחותרות תחת עצם קיומה, היא מסיטה אותם למגרש היחיד שבו היא שולטת בכללי המשחק: המגרש הביטחוני.

הסימון של בל"ד כאיום ביטחוני פוטר את ישראל מהצורך להתמודד עם תביעותיה הלאומיות והאזרחיות, ולכן במובן הזה המעצרים הללו כבר השיגו את מטרתם, גם אם בסופו של דבר ההר יוליד עכבר.

הנקודה השנייה היא שבל"ד מהווה את החסם העיקש ביותר בפני יישום העסקה שישראל מבקשת "למכור" לאזרחיה הפלסטינים: הטבות אזרחיות מסוימות בתמורה לעיקור המימד הלאומי של זהותם. רוצים תרבות? בשמחה! השרה רגב תבטיח להכפיל את תקציב התרבות הערבית, כל עוד נציגיה יצהירו אמונים לדגל שבו היא מתעטפת. אבל אם תיאטרון ערבי יעלה הצגה שעוסקת בזהות הלאומית הפלסטינית, הוא יעמוד בפני סכנת סגירה.

השייח' ראיד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ולשעבר ראש עיריית אום אל-פחם (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק סללה את הדרך גם להפללת בל"ד. השייח' ראיד סלאח. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כל עוד יחסיה עם האזרחים הערבים מתנהלים במסגרת "העסקה" הזו, המדינה מוכנה מדי פעם לגלות נדיבות אדנותית מופלגת, למשל תוכנית חומש של מיליארדים האמורה לצמצם את האפליה העמוקה והמתמשכת נגד הציבור הערבי בישראל. אבל מה אם חלק מנציגיו של ציבור זה לא מוכן לצמצם את תביעותיו לחלקו בעסקה הזו ותובע את זכותו להשפיע על עצם הגדרתה של המדינה באופן שייתן ביטוי גם לזהותו הלאומית? או אז הם יהפכו מיריבים פוליטיים לאיום ביטחוני של ממש, ויטופלו בהתאם.

לפני קצת פחות משנה הוציאה ישראל אל מחוץ לחוק את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, התנועה הערבית הגדולה ביותר במדינה. לצעד הזה קדמה שורה של צעדים מחושבים היטב, שהפכו את התנועה ל"תיק ביטחוני" והכשירו את דעת הקהל – היהודית, כמובן – לקראת הוצאתה מחוץ לחוק: פשיטות על משרדי התנועה, מעצרם של בכירים בתנועה, ועוד. המהלך הדרקוני הזה עבר, למרבה התדהמה, בקול דממה דקה. מילות הקסם עשו את שלהם: איום ביטחוני.

אם אכן יש ממש בחשדות הכספיים שעומדים כעת לפתחה של בל"ד, אין להקל בכך ראש כלל וכלל וראוי שהדברים יחקרו באופן יסודי ומי שצריך ייתן עליהם את הדין. אבל התפאורה המוקפדת עליה טורחת ישראל כבר שנים מעידה שהתפקיד שהיא מייעדת לבל"ד במחזה הזה חורג בהרבה מעבר להתנהלותה הכספית; פיסה אחר פיסה, ישראל הולכת ומשלימה את חליפת "האיום הביטחוני" שהיא מבקשת להלביש על המפלגה, לקראת סילוקה הסופי מהזירה. ניסוי הכלים שעשתה עם התנועה האסלאמית לפני שנה הוכיח לה שזה אפשרי, ואפילו כמעט ללא מחיר.

> מיהן הנשים שלא נמצאות ברשימת המשפיעות של ליידי גלובס?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf