בנט, מי צריך לפחד אחרי רצח רבין והרצח בברנוער?
כשתדע מה זה ללכת עם זוגתך יד ביד ברחוב ולהרגיש חשש לחייכם, כשירקו עליכם כשאתם מתנשקים - אז נדבר על פחד. עד אז יותר מעניין איך מרגישים בני ובנות נוער להטב"קים שיודעים שלכל מקום שבו יש הומופוביה אנחנו נגיע
אני לא רוצה לדבר על רצח רבין. אני רוצה לדבר על הרצח בבר נוער. אני רוצה לדבר על ניר כץ ז"ל וליז טרובישי ז"ל ועל עשרה הפצועים והפצועות מפיגוע הירי ההומופובי שעד היום, 7 שנים אחר כך, לא פוענח.
אני לא מוכנה לספינים האלה יותר. בוז'י לא חיפש אותי ללסבית כדי לשלוח אותי לכנסים של הבית היהודי ואני לא מצביעה למפלגת העבודה.
> כן נבחרות: הנשים החרדיות שמשיבות מלחמה
הפגנה לאחר הרצח בברנוער (יותם רונן/אקטיבסטילס)
צריך להבין משהו- האמירות ההומופוביות של הבית היהודי הורגות!
חד משמעית הורגות. הן מסיתות. הן מתירות את דמנו. הן גורמות לבני ובנות נוער להתבייש במי שהם. כשחברי וחברות מפלגה אומרים בלי בושה עלינו "שיהיו בריאים", "המשפחה המסורתית של בעל ואישה וילדים, זה הדבר הנכון שבונה את העולם ולא הורס אותו" ועוד ועוד אמירות ובנט לא מתנצל על זה, לא מגנה את זה, מה המסר שעובר?
וגילת בנט, חוצפנית אחת, את יודעת מה זה ללכת ברחוב עם בעלך יד ביד ולהרגיש חשש לחיים שלכם? ניסיתם פעם לשכור דירה וסירבו להשכיר לכם? ירקו עליכם פעם ברחוב שהתנשקתם? עשו לידכם מצעד בהמות בזמן שחגגתם את האהבה שלכם?
מה עם הביטחון שלנו? מה ימנע את הרצח הבא שלנו?
> פעילות דיור ציבורי פוצצו כנס "הבית היהודי": שר השיכון זורק אותנו לרחוב
הפגנה לאחר הרצח בברנוער (יותם רונן/אקטיבסטילס)
אז תסלחו לי שלא בא לי היום לדבר על הביטחון של מי שמוקף בסוללת מאבטחים יוצאי סיירת מטכ"ל, בעוד ששני בתים מהבית שלי, ברחוב שלי, נמצא בית דרור, שבו חיים בני ובנות נוער שהעיפו אותם ואותן מהבית בגלל הזהות המינית שלהם/ן. ואני תוהה איך הם מרגישים, איך הן מרגישות כשהן שומעות את האמירות ההומופוביות של המפלגה שלך, ועד כמה זה משמח אותם לראות ולדעת שאנחנו נניף דגלי גאווה בכל מקום ונאבק בהומופוביה שלכם. בשבילנו ובשבילם ובשבילן.
נפתלי בנט, אני יודעת שהעוזרים שלך עוקבים אחרי הדף שלי בפייסבוק. המאבק שלנו לא אלים והוא ימשיך עד שאותם בני ובנות נוער יסתובבו בביטחון ברחוב. לא נשתוק ולא ניתן לעוד בני ובנות נוער להירצח בשם ההסתה שלכם ובשביל מנדטים לכנסת.
> הבית היהודי זה לא הבית שלנו, תושבי דרום תל אביב המזרחים
פעילות להטב״ק מניפות את דגל הגאווה במהלך כנס הבית היהודי (אקטיבסטילס)
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
