newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אפשר גם אחרת: כך קולטים את מבקשי המקלט בברלין

אוהלים מתנפחים, תקציב אישי לכל מבקש מקלט, הדרכות בתחבורה הציבורית ושיעורי זומבה. כך מתמודדת ברלין עם אלפי הפליטים שהגיעו בשבועות האחרונים, ושצפויים עוד להגיע. השאלות על העתיד שלהם, ושל השתלבותם בחברה החדשה, עדיין פתוחות

מאת:

ברוכים הבאים!

עירנו מקבלת בברכה כל אדם שברח ממלחמה או נעקר בכפייה והגיע לבקש מקלט בברלין. אנו פועלים במטרה לשלב אתכם בחברה שלנו כיוון שאנחנו יודעים שאתם שואפים לשותפות ורוצים לבסס לכם מרכז חיים חדש…

אנו מקווים שתקבלו זאת בהבנה אם במקרים מסוימים הדברים לא יתנהלו באופן אופטימלי או מיידי. ממשלת ברלין על כל דרגיה, העמותות העוסקות בכך והאזרחיות והאזרחים בכל המחוזות מעוניינים לפעול למענכם וישנן שלל יוזמות והתארגנויות. אני אסיר תודה במיוחד לרוח ההתנדבותית הזו. נפעל יחד במטרה לספק לכם מקלט בטוח ועוגן של שלווה ובטחון.

אנחנו, הברלינאיות והברלינאים, זכינו בעבר לא פעם לעזרה. הוותיקים שבינינו זוכרים את המצור על ברלין. התמונות של המשאיות המלאות בפליטים שנעו בין חורבות ברלין בסוף מלחמת העולם השנייה עדין עומדות לנגד עינינו. מאז, התחייבה עירנו להוות דוגמא לסולידאריות ובמרוצת הזמן הוכיחו הברלינאיות והברלינאים את מחויבותם זו ואת רוחב לבם, ואנו רוצים להמשיך ולהתמיד באותה דרך שהם התוו לנו.

על הברכה הזו חתום מיכאל מולר, ראש העיר של ברלין, והיא מופיעה בפתחו של עלון המידע לפליטים המודפס בערבית, פרסית ואלבנית, ומחולק לשוהים החדשים במקלט החירום לפליטים של ברלין. עוד בעלון מופיע מידע שימושי עבור האורחים החדשים, הקרואים-לא-קרואים לגרמניה, כגון כתובות של משרדים אליהם ניתן לפנות, עדכונים והנחיות בנוגע לזכויותיהם ולאיסורים החלים עליהם, וגם מילון ובו מילים וביטויים בסיסיים בגרמנית.

> דיווח מגבול אוסטריה: שיירות פליטים מול גבולות הולכים ונסגרים

המבנה המתנפח שהפך למקלט לפליטים יכול להכיל עד 300 איש (צילום באדיבות berliner stadtmission)

המבנה המתנפח שהפך למקלט לפליטים יכול להכיל עד 300 איש. מקלט בברלין (צילום באדיבות berliner stadtmission)

המדינה מנסה לשלוט

המקלט, הנמצא באזור מואביט שברובע מיטה המרכזי, הוא למעשה אוהל ענקי שהוקם על מגרש כדורגל ועומד באמצעות לחץ אוויר. מדובר בפעם הראשונה שמתקן מסוג זה הוקם בגרמניה למטרת שיכון פליטים, וביכולתו לשכן בתפוסה מלאה עד 300 בני אדם. אחריו הוקמו מספר מקלטים דומים בבוואריה ובאזורים אחרים.

האוהל מבודד מתנאי מזג האוויר ובתוכו יש משרדים, אזורי לינה ומקלחות, תאים לאחסון חפצים אישיים, מטבח המספק שלוש ארוחות ביום, חדרי ישיבות או כיתות וחלל רחב לקיום פעילויות שונות. למען הסדר והביטחון האישי, באזורי המגורים מתקיימת הפרדה מגדרית. המגיעים החדשים למתקן נרשמים אצל אנשי האבטחה בכניסה, אשר רובם ככולם דוברי ערבית או פרסית, בנוסף לגרמנית. לאחר מכן, מקבלים השוהים הזמניים מגבת, מצעים ומוצרי היגיינה אישית.

אוכלוסיית הפליטים במקלט, שתחלופת השוהים בו מהירה, היא מגוונת ומייצגת את הפילוח של זרם הפליטים העכשווי לגרמניה. הרוב הגדול של הפליטים מגיע מסוריה מוכת המלחמה. במספרים קטנים יותר מגיעים מבקשי מקלט על רקע פוליטי, אתני ועקב רדיפה בשל נטייה מינית מרחבי הבלקן והמזרח התיכון: קוסובו, אלבניה, מקדוניה, מצרים, אלג'יריה, תוניסיה, עיראק, פקיסטאן, אפגניסטאן, איראן, ומקומות נוספים.

> "ברגע האחרון תפסתי את הילד לפני שנעלם בים"

ציורים על הקיר (צילום: ענבל בן יהודה)

ציורים על הקיר, מקלט זמני, ברלין (צילום: ענבל בן יהודה)

כדי להישאר בגרמניה, על הפליטים להירשם ולהגיש בקשת מקלט. את זאת עושים במרכז הרישום לאגזו (Lageso), גם הוא באזור מואביט, אליו עליהם להביא את כל המסמכים התומכים בבקשתם. בלאגזו נרשמים הפליטים ונלקחים מהם פרטים מזהים וטביעות אצבעות.

לאחר מכן הם מקבלים מסמכים שקובעים היכן עליהם לשהות במשך השבועות או החודשים הקרובים. עבור חלק מהם, מחליטים שיגיעו למקלט החירום. אחרים מופנים לאחד מהמקלטים הקטנים יותר הפזורים בעיר, ואף לבתי מלון. למרות השאיפה של המדינה לשלוט על אופן ומיקום המגורים, מבקשי מקלט רבים מוצאים את עצמם, מבחירה או מתוך אילוץ, בהסדרי מגורים זמניים שמספקים להם מכרים או מתנדבים ברלינאים על דעת עצמם.

מנהל מקלט החירום הוא מתיאס האמן, אשר הגיע לתפקיד לאחר חמש שנים של עבודה עם חסרי בית בברלין. לדבריו של האמן, המטרה העיקרית של מקלט החירום היא למנוע תופעה של פליטים מחוסרי דיור, הישנים ברחוב. בדרך כלל האנשים המופנים אל המקלט נשארים בו מספר ימים, ואפילו חודש, לפני שהם חוזרים אל הרשויות. בכל פעם שמגיעים ללאגזו לבקשת מגורים קבועים יותר או לצורך הסדרת המעמד יש להירשם מחדש, בתהליך שעשוי להיגרר ולהפוך מתיש במיוחד במקרים מסוימים.

> מהתופת בסוריה לרחובות אתונה, חסרי כל: הפלסטינים, הפליטים הנצחיים

פינת הישיבה בתוך המקלט (צילום באדיבות berliner stadtmission)

פינת הישיבה בתוך המקלט (צילום באדיבות berliner stadtmission)

מתנדבות בפעולה (צילום באדיבות berliner stadtmission)

מתנדבות בפעולה (צילום באדיבות berliner stadtmission)

התורכים מתגייסים

למרות שהמטרה של המקלט היא לתת מענה חירום בתחום המחסה והמזון, ניתנים במקום שירותים נוספים רבים. יעל, פעילה חברתית מישראל המתגוררת כיום בברלין ומתנדבת במקום, מסבירה על הפעילות של הצוות הפדגוגי במקלט: "הצוות מארגן פעילויות לילדים ולמבוגרים. יש שיעורי גרמנית, ציור ויצירה ושיעורים להיכרות עם העיר, שכוללים סיורים בחוץ והדרכה בתחבורה הציבורית. היה שיעור זומבה שהגיע ממכון כושר, ומועדון כדורגל של תורכים מהסביבה תרמו ציוד והזמינו פליטים בחינם למשחקים".

היא מספרת על ההתגייסות הרבה של הציבור למען השוהים בו. "בשלב מסוים כבר היה צריך לזרוק תרומות, כי הגיעו יותר מדי, בעיקר של בגדים. כשאפשר, מעבירים תרומות למרכזים אחרים", ומציינת גם כי "אפשר לספור על יד אחת את האנשים שעובדים בשכר".

על פי האמן, לרשות המקלט יש מאגר של כ-1300 מתנדבות ומתנדבים מרקעים מגוונים, ברלינאים ותיקים, מהגרים ומבקרים, חלקם דוברי ערבית, פרסית ושפות שימושיות אחרות. בכל יום מגיעים בין 50-40 בני אדם לסייע במקום בתרגום, חלוקת מזון, קבלת שוהים חדשים ובפעילויות עם הילדים והמבוגרים.

אחד מה"ברלינאים החדשים" המתנדבים במקלט הוא חליל, סטודנט בן 21 מנצרת. לדבריו, הוא ראה את האסון המתרחש ורצה לעזור, אך לא ידע כיצד. לאחרונה הוא שמע על המקלט מחבר קולומביאני שהתנדב במטבח וסיפר לו על הצורך במתורגמנים דוברי ערבית וגרמנית. הנוכחות של חליל החייכן והאנרגטי משרה אווירה טובה על הפליטים הסורים עמם הוא עובד, והוא מצהיר כי "כנוצרי, יש בי אהבה לכולם". הוא מספר כי לעתים קרובות עליו להסביר לרבים, שהדבר זר להם, את הזהות המורכבת שלו: מה זה אומר להיות ערבי, פלסטיני, ישראלי – הכל ביחד.

לקראת סוף המשמרת קיבל חליל משימה להתקשר לבתי מלון ולהזמין חדר לבחור סורי צעיר, שהמסמך שקיבל בלאגזו קבע כי עליו לשהות במלון בחודשים הקרובים, על חשבון המדינה. בזה אחר זה סירבו המלונות לעסקה, על פיה התשלום יתקבל באופן רטרואקטיבי לאחר חצי שנה. כללי הבירוקרטיה הנוקשים לא מאפשרים לצעיר לשהות במקלט החירום, וחליל אינו יכול לעמוד בפני המבט המיואש שעל פניו. "נראה לי שאזמין אותו לישון אצלי הלילה", כך הוא אומר ועושה. ביום למחרת הוא מעדכן אותי כי הצעיר מצא מגורים זמניים באמצעות מכרים.

> זוכרים את מלחמות הבלקן: בבלגרד מסייעים לפליטים מתוך הזדהות אישית

שיעור גרמנית (צילום באדיבות berliner stadtmission)

שיעור גרמנית (צילום באדיבות berliner stadtmission)

הפסקת תה ועוגה (צילום באדיבות berliner stadtmission)

הפסקת תה ועוגה (צילום באדיבות berliner stadtmission)

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת בקשת המקלט אסור למבקשי המקלט בגרמניה לעבוד, וכפי שהוזכר, עליהם לשהות במקלט המיועד לפליטים, או הסדר אחר מטעם המדינה ועל חשבונה. פרטי הסדרי הלינה משתנים ממדינה למדינה בתוך גרמניה.

לצד זאת, כל מבקש מקלט מקבל סכום כסף מהמדינה: בוגרים בודדים מקבלים 140 אירו לחודש, בני זוג נשואים מקבלים 126 אירו כל אחד, וילדים וקטינים מקבלים סכום שנע בין 90-80 אירו, בהתאם לשכבת הגיל. בנוסף, ניתנים לפליטים תלושים לקניית מזון ובגדים. בימים האחרונים רואים עליית מדרגה בנכונות של גרמניה להתמודד עם המשבר מבחינה כלכלית, לאחר שהקנצלרית אנג'לה מרקל הכריזה על הגדלת תקציב הסיוע לפליטים ל-3.7 מיליארד אירו בשנה הבאה. על פי התכנית, כל פליט יזכה לסכום של 670 אירו לחודש.

יש מקום לעשרה מיליון?

תהליך בחינת בקשות המקלט בגרמניה כיום הוא מהיר יחסית, במיוחד עבור מבקשי מקלט מסוריה, שתוך 12-6 שבועות יכולים לקבל את המעמד כפליטים רשמיים. ניתן לקבל מעמד פליט למשך שנה, במידה ובקשת המקלט איננה נתפשת כמוצדקת לחלוטין, אך לא ניתן לגרש את מבקש המקלט למקום מוצאו, או למשך שלוש שנים, במקרים מובהקים. לאחר תפוגת התוקף של המעמד תיבחן הבקשה מחדש, וכך הלאה.

האמן מניח שמרבית הפליטים הסורים יקבלו מעמד של פליט, ומעלה שאלות לגבי משך הזמן בו ישהו הפליטים החדשים בגרמניה. "תראי כמה זמן נמשכה המלחמה בלבנון – יותר מ-15 שנים. כמה זמן כבר נמשכת המלחמה בסוריה? אנחנו יכולים לצפות לכך שהרבה אנשים הם כאן כדי להישאר, מכיוון שרבים מהם יתחילו לבנות את חייהם, אולי יביאו את המשפחה שלהם, ילכו לבית הספר ולאוניברסיטה, הילדים שלהם ילכו לבית הספר ולאוניברסיטה וימצאו עבודה… אחרי כמה שנים, במיוחד אם יש לך עבודה, אתה רשאי להישאר כאן באופן קבוע. תלוי במעמד החוקי, ברקע הסוציו-אקונומי, ועוד. תלמידים שהולכים כאן לבית הספר בין שש לשמונה שנים – רשאים להישאר".

> למה לא מגיבים לאמירות הסרטן של רבין ומירי רגב באותו אופן?

מתנדב מעביר פעילות לילדים השוהים במקלט (צילום באדיבות berliner stadtmission)

מתנדב מעביר פעילות לילדים השוהים במקלט (צילום באדיבות berliner stadtmission)

לשאלתי מה לדעתו צופן העתיד לפליטים בגרמניה ולמדינה עצמה, לנוכח ההערכות כי עד סוף השנה צפויים להגיע כ-800 אלף בני אדם, עונה האמן כי "כמחזיק בעמדה רשמית אני לא יכול להגיד הרבה, רק שגרמניה הייתה מסוגלת לקבל יותר מעשרה מיליון אנשים לאחר מלחמת העולם השנייה… וזה כשהמדינה הייתה מופצצת. אני לא פוליטיקאי, אני לא מקבל את התמונה המלאה. מנקודת המבט שלי אנחנו יכולים להמשיך, כי יש לנו פה יותר מאלף מתנדבים. בכל יום יש לנו כל כך הרבה אנשים שאומרים 'אנחנו רוצים לתמוך'".

לעומתו, יעל נותרת מסויגת מעט. "יש מתנדבים ויש מברכים, אבל עדיין מדובר בברלין. לא בכל מקום זה ככה. יש גם תקיפות של מרכזי פליטים, למשל הצתות שהתרחשו בסקסוניה במזרח גרמניה, וגם בברלין. הגיע לכאן בחור עם פצע דקירה".

באשר לקבלת הפנים הגרמנית, היא מזכירה כי "האוכלוסייה בגרמניה מזדקנת וצריך מי שישלם פנסיות. לכאן מגיעים בסופו של דבר פליטים ממשפחות אמידות יותר. היה להם כסף להגיע ואולי זה גם משפיע על ההחלטה".

אם נחזור לדבריו של ראש העיר מולר, ניתן לראות כי אכן לצד התגייסות אזרחית מרשימה ומידה רבה של היערכות מטעם הממשלה – בעיקר מבחינה מנהלית וכלכלית, לא תמיד הדברים מתנהלים באופן אופטימלי. האורח ללילה בביתו של חליל הוא רק דוגמה אחת מני רבות לאופן שבו המציאות מערימה קשיים על הדרישות הבירוקרטיות, ולהיפך. בשיחה שערכתי עם אזרח גרמני שחי בישראל והתנדב בלאגזו בחודש שעבר, הוא השמיע דברי ביקורת חריפים על אי הסדר במקום ועל התחושה כי המדינה איננה נוכחת באמת, שכן כל העבודה מבוססת על מתנדבים ותרומות.

יחד עם זאת, לנוכח חוסר הנכונות המובהק של מדינות רבות להתמודד עם פליטים בשטחן, ניתן להכתיר את גרמניה, או לפחות את ברלין, כדוגמה ראויה לשבח.

תרגום מערבית של העלון: נדב פרנקוביץ'.

> יומני האופנוע: שיחה מפתיעה עם שוטר בכניסה להתנחלות

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf