newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הוכח בשדה הקרב: קמפיין חדש מבקש לחשוף את תעשיית הנשק בישראל

איך קרה שישראל הפכה ליצואנית הנשק השישית בגודלה בעולם? הקמפיין "חמושים" מציג את קשרי ההון-שלטון-בטחון שמאחורי התעשיות הבטחוניות בישראל

מאת:

כשלושה שבועות אחרי תום המלחמה בעזה, התקיים במתחם איירפורט סיטי ליד נתב"ג "כנס ישראל דיפנס למערכות בלתי מאוישות", בו הוצגו מל"טים מתוצרת התעשיות הבטחוניות הישראליות. על כלי נשק שנוסו בשדה הקרב מוטבעת חותמת "Battle Proven", "הוכח בשדה הקרב". בשוק הנשק העולמי, ערכו של נשק שנוסה בקרב והוכח כ"יעיל" גבוה יותר.

"חמושים", קמפיין חדש שהושק השבוע, מבקש לחשוף את קשרי ההון-שלטון-בטחון שמאחורי תעשיית הנשק והבטחון בישראל. מאחורי הקמפיין עומדות פעילות עצמאיות שנתמכות על ידי ארגון AFSC וחוקרות כבר זמן מה את נושא התעשיות הביטחוניות בישראל. בשיחה עם אלישה בסקין שמרכזת את הקמפיין היא שואלת "ישראל היא יצואנית הנשק השישית בגודלה בעולם. איך קרה שהגענו למקום כל כך מכובד בין מעצמות ומדינות עם צבאות גדולים ועשירים בהרבה?"

הקמפיין מבקש לעורר שיח ביקורתי בחברה הישראלית על המחיר הכלכלי, החברתי והאנושי של הכיבוש ושיח הביטחון. מטרתו לחשוף כמה עולה לנו תקציב הביטחון, מי מפסיד ומי מרוויח מתעשיית הנשק. "כל הדבר הזה בא על חשבון משלמי המסים בישראל, על חשבון של חיים של פלסטינים, ועל חשבונם של חיים של אנשים ברחבי העולם, שם נעשה שימוש בנשק ובידע של התעשיות הבטחוניות בישראל", מסבירה בסקין.

> האמנה לפיקוח על סחר בנשק אושרה ב-50 מדינות. לא בישראל

מפגינות אוחזות בשלטים של ההרס בעזה לאחר המלחמה, ועליהם החותמת "הוכח בשדה הקרב", מול תערוכת המל"טים (צילום מתוך דף הפייסבוק "חמושים")

מפגינות אוחזות בשלטים של ההרס בעזה לאחר המלחמה, ועליהם החותמת "הוכח בשדה הקרב", מול תערוכת המל"טים (צילום מתוך דף הפייסבוק "חמושים")

באתר שהקימו הפעילות הן טוענות כי "המבצעים הצבאים שישראל יוזמת, אחת לשנה בממוצע לאורך העשור האחרון, מהווים חלון הזדמנויות רווחי ביותר עבור התעשיות הצבאיות להכניס מוצרים חדשים לשוק ולמכור אותם לעולם". מצב בו אין עימות, מצב של שקט, של שלום רחמנא ליצלן, יפגע מאוד בתעשיות הבטחוניות. תעשיות שהרווחים שלהן הם עצומים, והמרוויחים מהן שייכים למועדון המצומצם של ההון-שלטון.

בכתבה מקיפה על המרוויחים הגדולים מ"צוק איתן" בעיתון דה מרקר, אמר מנכ"ל חברה לייצור נשק לעיתונאי שוקי שדה כי "אחרי כל מבצע מהסוג שמתקיים עכשיו בעזה, אנחנו רואים גידול במספר הלקוחות מחו"ל. גם כך אנחנו עושים שיווק אגרסיבי בחו"ל, אבל הפעילות של צה"ל בהחלט משפיעה על פעילות השיווק".

2005 שבת אחים, 2006 גשמי קיץ, תחילת 2008 חורף חם, סוף 2008 עופרת יצוקה, 2010 רוחות שמיים, 2012 עמוד ענן, 2014 צוק איתן.

על פי הנתונים שמציג הקמפיין, מאז שנת 2006 חל גידול מתמיד בהיקף היצוא הביטחוני לחו”ל. ב-2002 היה היקפו של היצוא הביטחוני שני מיליארד דולר, ב-2006 הוא קפץ ל-3.4 מיליארד דולר, וב-2012 הגיע לשישה מיליארד דולר. גם ב–2013 הציגו שלוש החברות הגדולות בתחום – אלביט, התעשייה האווירית ורפאל – גידול במכירות והגיעו יחד להיקף מכירות של 7.65 מיליארד דולר בשנה

כדוגמא אקטואלית מביאות נשות הקמפיין את המוצר הבטחוני המסוקר ביותר במתקפה האחרונה על עזה: "כיפת ברזל". הכיפה, שמיוצרת על ידי רפאל והתעשייה האווירית, זכתה לאורך השנים לקבל מענקים של קרוב למיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקאי. לאורך השנים נחשבה כיפת ברזל כמוצר חיוני לצבא הישראלי, אך כזה שלא ניתן יהיה לייצא, ולמקסם ממנו רווחים.

בשונה משנים קודמות נראה ש"צוק איתן" ומערך יחסי הציבור המשומן סביב ביצועיה של כיפת ברזל במלחמה בהחלט סייעו למכירות ולגיוס תקציב. התעשייה האווירית הנפיקה במהלך המלחמה אג"ח בבורסה בתל אביב, מהלך שהוכתר כהצלחה עם גיוס של קרוב לחצי מיליארד שקל. בדה מרקר ציינו כי "בכירים בחברה העריכו שהדבר קשור בין היתר להצלחתה של כיפת ברזל". בנוסף התפרסמו בתקשורת העולמית הערכות כי מדינות כמו קוריאה הדרומית, הודו וטייוואן עשויות להתעניין ברכישת המערכת שהוכחה כיעילה בקרב.

> טבח קיביה ושקרי התקשורת. אז כמו היום

כיפת ברזל בנגב (יותם רונן/אקטיבסטילס)

כיפת ברזל בנגב (יותם רונן/אקטיבסטילס)

מוצרים בטחוניים נוספים שנוסו במהלך "צוק איתן" מעוררים גם הם התעניינות. כך לדוגמא מל”ט מסוג הרמס 900 של אלביט המסוגל לשאת עד 300 ק”ג ולצלוח גם תנאי מזג אוויר קשים, שהמלחמה האחרונה זירזה את הפיכתו למבצעי. אולם לא מדובר רק במוצרים שנוסו במהלך מלחמה, ובכלי נשק פרופר, אלא גם באמצעים רבים שמשמשים את משטר הכיבוש היומיומי, ולדיכוי הפגנות. בין המוצרים הבטחוניים שישראל מייצאת ניתן למנות גם הכשרות מקצועיות (למשל בהתמודדות עם אוכלוסייה אזרחית), שיטות ואמצעי מודיעין ואיסוף מידע.

ישנה שכבה שלמה של משרתי ציבור לשעבר שעשו קרייה ציבורית-בטחונית וסוחרים כיום במידע שהם צברו כחלק מההכשרה שלהם בשירות המדינה. שילוב הידיים בין התעשיות הפרטיות והצבא והיעדר השקיפות מאפשר לכסף רב ולאמצעי לחימה ומודיעין להתגלגל ללא פיקוח. ישראל מוכרת כמויות עצומות של נשק וידע לגורמים ברחבי העולם, ואינה מוכנה לחתום על האמנה לפיקוח על סחר בנשק. ואולי לא בכדי.

על הגופות בעזה (ובישראל), על הפרות זכויות אדם וכיבוש מתמשך יש מי שגוזר קופון, לא רק פוליטי אלא כזה ששווה הרבה מאוד כסף.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf