שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

זה קרה בתל אביב הלילה

מאת |

הפשיסטים התקיפו. המשטרה לא הגיבה בזמן, וברחה באזעקה. במזל זה נגמר עם שלושה פצועים, אחד בבית חולים, וטראומה לרבים. הלילה שבו נהיה מסוכן להפגין בתל אביב

כשהאזעקות יללו בתל אביב לכולנו היה ברור דבר אחד: הפשיסטים שמולנו מסוכנים יותר מהרקטות שבדרך. על אחת כמה וכמה כשהשוטרים כולם ברחו למקלט והשאירו אותנו אלה מול אלה. רק שוטר אחד אמיץ ונבון נותר באמצע וניסה להפריד. רק ברגע שבו שני טילי כיפת ברזל האירו במעופם הזהוב את שמי הלילה ויירטו את הרקטה בדיוק מעלינו – הפסיקו שני הגושים מצעקותיהם לרגע ונדהמו מהמראה, מהבום, ואז שוב: "מוות לערבים!", "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים!".

אבל צדקנו בפחד שלנו. עד סוף ההפגנה (וקצת אחרי, כשהם רדפו אחרינו ברחובות) היה פצוע אחד שריסקו עליו כיסא ופונה לבית חולים, אחד עם אגרוף חזק בראש ואחד עם פנס בעין, אחד ששדדו ממנו מצלמת וידאו יקרה, ועוד עשרות שהוכו, נדחפו או שנזרקו עליהם ביצים. כמה גם סיפרו שהפשיסטים ריססו אותם בגז פלפל. ככה נהיה מסוכן להפגין בתל אביב. פחות בגלל הרקטות מעזה – יותר בגלל הפשיסטים וההסתה מצד הממשלה.

> לא עליית מדרגה, מערכה חדשה לגמרי ביחסי יהודים-ערבים

פשיסטים מול חומת הגנה, הבימה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגיני ימין קיצוני מול חומת הגנה, הבימה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כבר מההתחלה היה ברור שזה לא עומד להגמר בטוב. באנו להפגין נגד ההרג המתמשך בעזה, נגד הירי של שני הצדדים על אזרחים, נגד הכיבוש ובעד משא ומתן לשלום. באנו להגיד בעזה ובשדרות ילדות רוצות לחיות. והיו מי שלא רצו שנגיד את זה.

בדרך כלל הפגנה של מאות אנשי שמאל בלב תל אביב בזמן מלחמה מושכת עשרות רבות של שוטרים. לא פעם, בעבר (אם כי בשנים האחרונות הרבה פחות), כדי לפזר את ההפגנה בכוח. אבל גם כשלא – כדי לחצוץ בין המפגינים בין המפגינים שמנגד. והפעם היה ברור שיהיו מפגינים מנגד.

יואב אליאסי (הצל) קרא לאנשיו ("האריות") להפגנה נגד השמאל, ועל הקיר שלו כבר כתבו אנשים שהם מגיעים כדי לתת מכות. במקום היו שוטרים בודדים, ובניגוד למקובל במצבים כאלה, שמאפשרים את שתי ההפגנות זו מול זו מעבר לכביש, השוטרים נתנו לפשיסטים, שקראו קריאות גזעניות ואיחולי מוות למפגינים נגד הלחימה ובעד השלום, לעמוד בצמוד להפגנה שלנו. כל הנסיונות לעודד את השוטרים ליצור הפרדה גדולה יותר, ולקרוא לתגבורת, לא עזרו.

גם לא שינה כלום כשמדי פעם אחד מהפשיסטים עקף את השוטרים, תקף מפגינים וקרע שלטים, או כשהתחילו לזרוק ביצים. לא שינה כלום הניסיון, של מקרי עבר שבו פשיסטים תקפו מפגינים (נגיד: רק לפני שבועיים בסוף הפגנה מול הקריה), וגם לא נלמד הלקח מכך שמדובר באותן כנופיות, בין היתר של רעולי פנים, שלפני שבוע וחצי התפרעו בירושלים ותקפו ערבים, ושמתוך הקרקע של קריאותיהן ובעידוד ההסתה מלמעלה – חטפו ושרפו למוות את מוחמד אבו ח'דיר.

השוטרים לא הבינו, או לא רצו להבין את כל זה. אחרי ההפגנה כתב אליאסי בפייסבוק שהשוטרים הביעו את גאוותם ותמיכתם בו ובאנשיו. מניסיון העבר עם המשטרה, בעיקר יחידות יס"מ, זה לא בלתי סביר בכלל (ואכן, השוטרים הכחולים נראו מעט יותר מודאגים, מעט יותר מהר בהידרדרות).

[עדכון: תגובת המשטרה הגיעה בשעות הצהריים, ומפורסמת בתחתית הפוסט]

> אותה האש שרפה את משה סילמן ואת מוחמד אבו ח'דיר

צילום וידאו: ישראל פוטרמן

לקראת השעה תשע התחלנו לחשוב מה עומד לקרות אם חמאס יממש את ההתרעה שנתן ויירה רקטות לתל אביב. מה אם תשמע אזעקה, וחמש מאות מפגינים שלנו וכמה עשרות מפגיני-נגד שלהם יצטרכו לרוץ יחד למקלט? הצענו לשוטרים להודיע מראש שההפגנה שלנו תרוץ מכיוון אחד (למדרגות, נגיד), והשנייה לכיוון השני (הירידה לחניות של המכוניות. או להיפך). השוטרים סירבו. החלטנו להרחיק את ההפגנה שלנו, לצעוד ולהשאיר את התוקפים המאיימים מאחור. אבל הם הלכו אחרינו.

ואז באה האזעקה. והשוטרים נעלמו. והפשיסטים תקפו. רדפו אחרי אנשים שרצו למקלט ודחפו אותם וקיללו אותם והטרידו מינית. בלית ברירה יצרנו גוש אחד, מוקף בשרשרת אנושית שמחזיקה ידיים. צעקנו את כל הסיסמאות שהיו לנו, כדי לשמור על מצב הרוח, על האחדות, להשמר מהפחד, להתעודד מול המתלהמים המאיימים שמולנו.

האזעקה תמה, הבום נשמע, והשוטרים שוב שבו לחצוץ, ואז עוד אזעקה, ושוב השוטרים ברחו כאחד, ושוב נותרנו אלה מול אלה, והם עם הקללות והמכות שלהם, ואנחנו מחזיקים ידיים והודפים אותם לאחור. ופחד אימים. וכיפת ברזל, הפסקה, יירוט, סיסמאות, ושוב השוטרים חזרו.

> התושבים הפלסטינים בישראל נמצאים תחת מתקפה

פשיסטים נערכים להסתער (אורן זיו / אקטיבסטילס)

פשיסטים נערכים להסתער (אורן זיו / אקטיבסטילס)

החלטנו לצעוד לקינג ג'ורג', להתפזר משם בצורה מסודרת. ביקשנו מהשוטרים לחסום את הפשיסטים, שלא יבואו אחרינו. הם הסכימו, והתחלנו לצעוד. מתישהו מישהו בבית הקפה ליד, נחמה וחצי, צעק משהו לפשיסטים, והם הסתערו על נחמה וחצי, עם הדגלים והאגרופים שלהם. לא יכולתי לראות מה קרה. נדמה לי שעצרו אחד מהם. אבל היינו חייבים להתרחק במורד השדרה כל עוד השוטרים מעכבים את הפורעים.

עד שהגענו לצומת בן ציון וקינג ג'ורג', ורגע לפני שהתחלנו להתפזר, חבורה של בריונים שאיגפה את המשטרה שוב הגיעה ותקפה. ברחנו והצלחנו למצוא מחסה לרגע בבית הקפה הפינתי. לרגע בלבד. הם הסתערו על בית הקפה, שברו כוסות, הטיחו אנשים על הרצפה ועל שולחנות, הרימו כסאות וזרקו אותם על אנשים. על חבר אחד הם ריסקו כסא. הוא עכשיו בבית חולים. והכל עם קללות ואיומים מיניים. עובדי בית הקפה ברגע הראשון נבהלו, ואחת לא רצתה שנכנס. "תלכו למקום אחר", אמרה, מפוחדת. האחרים הבינו מהר מאוד מה קורה והסכימו לתת לנו מחסה. הוציאו מים, וקרח לפצוע, וצעקו על הפשיסטים שלא ייכנסו, והתקשרו למשטרה.

> הדבר הבולט ביותר כרגע הוא היעדר הנהגה ישראלית

פשיסטים תוקפים מפגינים בקינג ג'ורג' (אורן זיו / אקטיבסטילס)

התקפה על מפגיני שמאל  בקינג ג'ורג' (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כעבור כמה זמן השוטרים הגיעו. עדיין לא מספיק, אבל מספיק בשביל לעצור את המתקפה לשלב הזה. היינו כבר הרבה פחות מההתחלה, עשרות בודדות, והתארגנו לצעוד לכיוון אלנבי, ולהתפזר בשקט. עכשיו המשטרה כבר באמת עשתה את תפקידה, גם אם בכוחות קטנים, ואפשרה לנו להתרחק עד שיכולנו לדאוג שכולם עולים בבטחה על אוטובוסים או מוניות משותפות ונעלמים אל תוך הלילה. היו שם שניים-שלושה שוטרים שבאמת היה אכפת להם, שבאמת עשו את תפקידם, ולהם תודה.

כבר הייתי בהפגנות שהותקפו בתל אביב בעבר. הרבה על ידי המשטרה, קצת על ידי פשיסטים. ניצלתי פעם אחת מלינץ' של המון זועם ומוסת בשכונת התקווה. שם היו לי אופניים, וכשהמשטרה עיכבה אותם קצת הצלחתי להיעלם מהר. הפעם הייתי ברגל, ועם מלא אנשים שאי אפשר היה להשאיר מאחור. וזה היה מפחיד נורא. כזה דבר עוד לא קרה פה, אבל ברור לי לגמרי שיקרה.

וצריך להגיד בצורה הכי ברורה: זה לא רק הפשיסטים האלה, אליאסי והאנשים שלו ונושאי הכרזות של ליברמן ויתר הבריונים. זה מגיע מלמעלה. זה מגיע ממשלה שמסיתה באופן סדרתי נגד ערבים ונגד השמאל. זה מגיע מזה שיריב לוין יושב באולפן חדשות 10, משקר במצח נחושה על מדיניות המצור על עזה, ומסרב לאפשר לרן כהן מרופאים לזכויות אדם לדבר ואומר שהוא שקרן ושערוץ 10 חוטא לתפקידו כשהוא מאפשר להעביר ביקורת על הממשלה בשידור – ביקורת שהייתה כולה עובדות מוצדקות ויבשות. זה מגיע משוטרים, שיודעים טוב מאוד לתקוף הפגנות של אנשי שמאל, או חרדים, וכמובן שערבים – אבל איכשהו נאלמים דום מול צעדות פשיסטיות ברחובות. וזה מגיע מראש ממשלה ששותק כבר שבועות כשהמונים הולכים ברחובות ותוקפים ערבים ומקללים ומשפילים, וציבור שלם בארץ מרגיש מאוים ושאין לו מי לפנות להגנה.

אז כן, זה יקרה שוב. אנחנו נמשיך להפגין, כמו שהפגנו הערב גם בחיפה וגם ביפו ומוקדם יותר בטירה ובסכנין ועוד. אבל צריך לדעת שזה יקרה שוב, ולהיערך בהתאם.

> לא, זה לא נגמר, ויש עוד מקום לאופטימיות: מכתב לסייד קשוע

יואב אליאסי. מסית (אורן זיו / אקטיבסטילס)

יואב אליאסי. מסית (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ממשיכים במאבק: נגד הכיבוש, בעד שלום. ההפגנה בכיכר הבימה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ממשיכים במאבק: נגד הכיבוש, בעד שלום. ההפגנה בכיכר הבימה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

[עדכון, 12:30] מדוברות משטרת ישראל נמסר בתגובה:

אתמול בשעות הערב התקיימה בניגוד לחוק מחאה חברתית בכיכר הבימה. למרות שהמארגנים לא יידעו את המשטרה בדבר קיום ההתקהלות ולא ביקשו את אישורה הוחלט לאפשר להם להביע את מחאתם ולמקום הגיעו שוטרים רבים על מנת להבטיח את שלומם וביטחונם.

במהלך המחאה נשמעה ברחבי העיר אזעקה והשוטרים הנחו את כלל הציבור במקום להתפנות למרחבים המוגנים.

במהלך המחאה לא נעצרו מעורבים ובסיומה התפזרו. בנוסף, עד כה לא הוגשו תלונות בעניין.

במשטרה לא ענו לשאלותיי לגבי השאלה למה לא קראו לתגבורת כשהיה צורך בכך, והאם המשטרה למדה לקח ותפעל אחרת להבא. כמו כן, המשטרה משקרת בכך שהיא אומרת שמדובר בהפגנה בניגוד לחוק. החוק מתיר הפגנות ללא יידוע המשטרה כל עוד שהן לא כוללות צעדות או נאומים מדיניים. בהפגנה לא היו לא זה ולא זה.

 קראו כאן בהרחבה את תגובתי לתגובות על ההתקפה אמש

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

חגי מטר הוא עיתונאי ופעיל פוליטי-חברתי. במשך חמש שנים עבד במקומונים בתל אביב ("העיר" ו"זמן תל אביב"), היה ממייסדי ופעיל בוועד עיתונאי מעריב במשך שנתיים, ופרסם גם ב"הארץ" ובכלי תקשורת נוספים בישראל ובעולם. בשנים האחרונות מטר כותב במגזין 972+, וסדרת כתבות שפרסם באתר במלאת עשור לגדר ההפרדה זיכתה אותו בפרס אנה לינד לעיתונאים מאגן הים התיכון לשנת 2012.

כיום מטר הוא אחד מעורכי "שיחה מקומית", חבר הנהגת ארגון העיתונאים, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה, חובב חתולים, תה ובישול טבעוני וחותר בירקון.

ב-2002 היה מטר מחותמי "מכתב השמיניסטים" ונכלא לשנתיים בשל סירובו להתגייס לצבא. מאז ועד היום הוא פעיל במסגרות שונות נגד הכיבוש ובהתאגדויות עובדים, מעורב בפרויקטים חינוכיים שונים ושותף ליוזמות למען שלום, שוויון וצדק חברתי בארץ.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

אנחנו כותבים בשבילך. שיחה מקומית תלויה בתרומתך. עזרו לנו להמשיך לכתוב | לחצו כאן
silencej89sjf