newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכנסת אישרה הרחבת המאגר הביומטרי של חשודים, כולל מפגינים

שלושה חברי כנסת בלבד השתתפו השבוע בדיון, שבמסגרתו אושרה הרחבה משמעותית באפשרות המשטרה לקחת דגימות די.אן.איי מחשודים ולשמור אותן במאגר ביומטרי לשבע שנים

מאת:

אם יש משהו שבאמת מפחיד אותי זה דיכוי. שימוש של החזק בכוח שצבר כדי להדיר או להשתיק את המוחלש. לכן הידיעה הקצרה הזו הבעיתה אותי:  ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה אתמול (שלישי) פה אחד הצעה להרחיב את רשימת העבירות שבגינן ניתן ליטול מחשודים, נאשמים ומורשעים דגימת DNA ולצרף אותה למאגר המשטרתי. בין היתר אושר להרחיב את הצו כך שאפשר יהיה ליטול ולשמור במאגר דגימות גם של מפגינים שביצעו עבירות התפרעות שבסופן נגרם נזק, מקרים של תקיפת שוטר בידי אזרח, וכן באופן גורף מקבוצות מוחלשות כמו שוהים בלתי חוקיים ומבקשי מקלט.

חוק סדר הדין הפלילי שנחקק ב-1996 קובע כי למשטרה יש סמכות ליטול מנחקרים באזהרה אמצעי זיהוי למטרת זיהוי או פענוח עכשווי או עתידי. בשנת 2005 הוסיפו לחוק נטילת דגימות ביולוגיות (DNA). בדיון אז צומצמה מאד רשימת העבירות בגינן ניתן ליטול מחשוד דגימות DNA מתוך ניסיון ליצור איזונים בין הצורך לתת למשטרה כלים אפקטיביים לבין שמירה על זכויות האזרחים. גם המחוקקים וגם המשטרה הסכימו כי דגימות יילקחו רק בשורה של עבירות חמורות מאד כמו עבירות רצח, אונס וסחר בבני אדם. עוד הוחלט אז כי כל שינוי עתידי ובקשה להרחיב את רשימת העבירות ידרוש אישור משולש של השר לבטחון פנים, שר המשפטים והוועדה.

הדיון בוועדה אתמול התקיים לאחר שהשר לבטחון פנים ושרת המשפטים כבר אישרו את ההרחבה. שלושה ח"כים בלבד נכחו בו: יו"ר הוועדה דוד רותם (ישראל ביתנו), עדי קול (יש עתיד) ואורית סטרוק (הבית היהודי). שלושתם הצביעו בעד ובכך הושלם המהלך. מהבוקר דרכו של הדי.אן.איי שלנו אל המאגר המשטרתי קלה יותר וקצרה יותר.

גם מדפני ליף היו לוקחים

מלכתחילה ישראל היא המדינה היחידה בעולם חוץ מאנגליה שבה ניתן חוקית ליטול ולשמור דגימות גם מחשודים ולא רק מנאשמים ומורשעים. ברוב העולם לא נוטלים כלל דגימות מחשוד ואם כן אז מוחקים את הנתונים מהמאגר כשהאדם מזוכה. בשתי המדינות אפילו אם הוחלט בסוף לא להגיש כתב אישום – הדגימות יישמרו לשבע שנים. ההרחבה שהתקבלה אתמול היא לפיכך גלישה של ממש במדרון חלקלק מאוד.

חשוב לציין שכבר כיום מתלוננים מפגינים על שימוש מוגזם שעושה המשטרה בדגימות. גם פעילים שנעצרו בהפגנות לא אלימות כלל, כפי שיפורט להלן, נדרשים לתת דגימות שמאוחסנות במאגר הביומטרי של המשטרה לשבע השנים הקרובות.

פעולה ישירה של תנועת 269 במפעל זוגלובק. צילום: אורן זיו ,אקטיבסטילס

"לא פעלנו באלימות". הפעולה הישירה של תנועת 269 במפעל זוגלובק. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס

בין המתייצבים נגד התיקון שאושר נמצאת גם הסניגוריה הציבורית, שאף חיברה נייר עמדה שהוצג בפני הועדה. "חשוב להבין שאנחנו לא מתנגדים לעצם קיומו של מאגר כזה", מבהירה עו"ד אילת עוז מהסניגוריה. "יש חשיבות ל-DNA ככלי חקירתי. אבל חשוב לשמור עליו ככלי כזה ולא להפוך אותו לכלי פיקוחי שיפגע בזכות האדם לפרטיות. ישנם שלושה מבחנים די מוסכמים לשימוש סביר בכלי הזה: חומרה של עבירה, פוטנציאל חזרתיות, ועבירות שיש להן מימד ביולוגי, עבירת מין למשל.

"אלא שההרחבה כאן היא גורפת. למעשה לקחו כלי חקירתי והפכו אותו לכלי לפיקוח על האוכלוסיה. כך נוכל למשל לפקח על פלסטינים שוהים בלתי חוקיים בישראל. ההרחבה החדשה גם כוללת שורה של עבירות שבמהות שלהן אין אלמנט ביולוגי, כמו הטרדה מינית במקום עבודה או תקיפת שוטר. המתלוננת והשוטר יודעים מי תקף אותם אז למה צריך דגימות?

"ברור שהכוונה כאן לייצר הרתעה ויש חשש ממשי לפגיעה בחופש הביטוי של האזרח המפגין. קח לדוגמא את המעצר של דפני ליף בזמנו בפעולת מחאה. היא הואשמה בעבירה של תקיפת שוטר. על פי ההרחבה שהתקבלה המשטרה הייתה נוטלת ממנה דגימת DNA והדגימה הזו הייתה נכנסת למאגר ולא מוצאת ממנו למשך שבע שנים גם אם, כפי שקרה לבסוף, התביעה חזרה בה וכתב האישום נגדה בוטל".

"את לא רוצה לתת דגימה? נחזיק אותך בכוח"

אופיר בן יוסף, פעילה בתנועת 269 לשחרור בעלי החיים, עברה את חווית נטילת הדגימות על בשרה. בן יוסף נעצרה במיצג שהשתתפה בו בחנות המפעל של זוגלובק, שבמסגרתו שפכו הפעילים צבע דם באזור הקצביה, הקיפו את האזור בסרט משטרתי של זירת רצח, ועמדו בשתיקה עם שלטים. כל הפעילים בפעולה נעצרו.

"זה לא היה המעצר הראשון שלי וכבר לקחו ממני טביעות אצבע אבל הפעם הם החליטו שהם לוקחים גם DNA", אומרת בן יוסף. "שאלתי אותם במה אני חשודה, אם רצחתי מישהו, ומה אם אני מסרבת? אז החוקר אמר: 'אין בעיה, אם את לא רוצה נוכל להפעיל כוח. אכניס לכאן עוד שוטר והוא יחזיק אותך בזמן שאני לוקח'. לא היה עם מי לדבר. המחשבה הזאת שקורה לך עכשיו מה שרואים בסרטים היא לא פשוטה. מה כבר עשיתי? שפכתי מים עם צבע? זה מרגיש כמו כלים של השלטת טרור והפחדה".

> מה קורה כשלמשטרה נמאס מהפגנות שמאל

חובב נוריאל, פעיל במחאה החברתית, נעצר בהפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום כחלק מהמאבק ביצוא הגז הטבעי. בתחנת המשטרה הוא נדרש לתת דגימת DNA.

"התייעצתי עם עורך דין שהסביר שאכן מותר להם. תוך כדי השיחה איתו השוטר שואל אותי אם אני נותן מרצון או שהוא לוקח בכוח. לא הייתה לי ברירה. השוטר אמר שמדובר בעבירת פגיעה ברכוש, כי בעדויות של השוטרים נאמר שטיפסתי על רכב משטרתי ונגרם לו נזק, ולכן הוא רצה דגימה כדי להשוות עם דגימה מהרכב. לקחו לי שתי דגימות מפנים הלחי. על ההפגנה ההיא הוגש נגדי כתב אישום, שלא כולל סעיף אישום על פגיעה ברכב משטרתי. זו הרגשה מאד לא נוחה. אנחנו שומעים גם על מאגרי נתונים שנפרצים, מידע שדולף או נגנב, ומי יודע מה יקרה עם המידע הזה".

חובב נוריאל בהפגנת הגז מובל לחקירה. צילום: זאב זינרייך

הפגנת הגז מול בית השר שלום. חובב נוריאל מובל לחקירה. צילום: זאב זינרייך

כישלון משטרתי מתמשך במניעת פשיעה

מבין שלושת הח"כים בוועדה התמיכה המפתיעה ביותר היא זו של חברת הכנסת אורית סטרוק. לפני מספר חודשים בדיון אחר על אלימות שוטרים כלפי מפגינים היא ביקרה בחריפות את התנהלות המשטרה ויצרה חזית מעניינת של התנגדות לדיכוי מפגינים עם ח"כים ופעילים מהקצוות הימני והשמאלי של המפה הפוליטית. הייתי חייב להבין מה קרה שם, אז הרמתי לה טלפון.

אורית, את הרי נציגה של ציבור אידאולוגי שמפגין לא מעט וגם מתעמת עם שוטרים. איך ההצבעה שלך מסתדרת עם המאבק לשמירה על חופש הביטוי והמחאה של אזרחים?

"מבחינתי יש כאן הפרדה: יש לי עניין שיהיה למשטרה המאגר הביומטרי שמביא הרבה תועלת למניעה ופיענוח של פשעים. אני מכירה מקרי רצח בהם נמצא הרוצח רק באמצעות דגימת DNA. מצד שני אנחנו לא רוצים שזה ינוצל להתעמרות באזרחים תמימים שיוצאים להפגין. בדיון בוועדה עמדתי על זה. אותי מטריד יותר עניין טביעות האצבע ובמיוחד הצילומים, שנלקחים מכל אזרח כיום ומוכנסים לאלבום המשטרתי שנגיש לכל אחד. לגבי המאגר הביומטרי אני סומכת על המשטרה שבדברים שנכנסים אליו ייעשה שימוש נבון.חשוב כמובן להבטיח שהמידע לא ידלוף.

"בעניין נטילת דגימות במקרה של תקיפת שוטר עצרנו את הדיון בוועדה וביררנו עם מח"ש מה הנוהל. ברגע שהובהר לנו שמכל שוטר שאזרח מתלונן עליו על תקיפה ונחקר באזהרה במח"ש ניטלת דגימה, לא יכולתי לעמוד בפני הסיטואציה שמשוטר לוקחים ומאזרח לא. גם בנושאי הטרדה מינית וקשירת קשר או התפרעות שגורמת לנזק צמצמנו את הנטילה לעבירות ברמה החמורה ביותר".

תפסתי לשיחת ועידה זועמת גם שני עורכי דין. ברק כהן ופיני פישלר. פישלר הוא יו"ר ועדת המשטרה בלשכת עורכי הדין, אבל השיחה עמו הייתה שיחה פרטית ולא התקיימה כחלק מתפקידו.

פישלר: "כל הקונספציה היא שקר של משטרה שלא מצליחה לפענח פשעים חמורים ביום-יום ולא מצליחה למנוע פשע. אז המטרה הבסיסית שלהם עכשיו היא לאסוף מקסימום מידע, וזו התנהגות של פניקה שלהם ושל המחוקק.מחר למען בטחון הציבור יצמידו לכל אזרח בתחת ג'י פי אס. הדרך היחידה שאני רואה לביטול הדבר הזה הוא עתירה לבג"ץ".

ברק כהן: "יש כאן פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו בלי תכלית ראויה וללא מידתיות. ברמה הבסיסית המדינה משחררת כאן תעמולה שלפיה האמצעים האלה נדרשים כדי להבטיח את שלום הציבור כדי לאפשר סדר חברתי ראוי, כשבפועל המטרה היא השגת מקסימום שליטה על האזרח. זה קורה גם בעוד מקומות: מובטלים שהולכים לחתום בלשכה נדרשים לתת פרטים שמוכנסים למאגר הביומטרי. ההסכמה שלהם היא קבלת דבר במרמה וסחיטה באיומים של אדם נזקק שנתפס בחולשתו.

אתה יודע שבשנת 2012 קרוב ל-400 אלף אזרחים נחקרו במשטרה? מתוכם רק נגד 55 אלף הוגשו כתבי אישום. יתר התיקים נסגרו. מדובר ב-87 אחוז מהתיקים, שהמדינה עצמה החליטה שאין בהם כלום. אז למה לקחת מהחשודים דגימות? האזרחים צריכים להבין שההוראה הזו לא נוגעת לעבריינים, היא נוגעת לכל אחד מאיתנו. אם לא היום אז מחר".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf