newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הפמיניזם הישראלי משמש כמכשיר דיכוי נגד נשים

איך זה שנשים ישראליות כל כך ממהרות להשתיק את חנין זועבי? למה דווקא יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה מנצחת על ההתקפה? טור אורחת של סילאן דלאל על פמיניזם וגזענות

מאת:

״יש״, מצאתי את עצמי אומר כשסילאן דלאל שלחה לי את המאמר הבא.

מאז הריאיון שערכה לילך בן-דוד עם חנין זועבי, הראיון היחיד בעברית בו זועבי קיבלה במה להתבטא בחופשיות בתקופה האחרונה, חשבתי לכתוב משהו על פמיניזם ומאבק בכיבוש. ואולי על ההתנגחות המיליטנטית והשוביניסטית של רינה מצליח באישה פלסטינית, חזקה ואמיצה האומרת את דעתה, לעומת הבמה ההוגנת שזועבי קיבלה אצל אישה אחרת.

ואז הגיעה סילאן, פעילת זכויות אדם ופמיניסטית מוכרת, עם הטקסט הבא. פעילה יהודייה, המצביעה על הבעיה האמיתית ותוקפת אותה בצורה נהדרת. במקום שפי המזוקן ייפתח או אצבעותיי השעירות יקלידו את הבעיה, לכבוד הוא לי לארח את סילאן – קול שפוי והוגן, ששוב תראה לכולנו שפמיניזם ומאבק בכיבוש חייבים ללכת יד ביד.

והנה הטקסט. תיהנו.

כתבה: סילאן דלאל.

רבות נכתב ונאמר השבוע על טרור, על הסתה, על חופש הביטוי ועל מה מותר ומה אסור להגיד בעת משבר. בהקשר זה רבות נכתב ונאמר על חברת הכנסת חנין זועבי. מתחת לכל ההתבטאויות, האמירות, הטוקבקים, הראיונות וההשתלחויות הסתתרה אמת אחת, שמעט מדי נכתב עליה. האמת היא שאישה בישראל אינה חופשיה לבטא אמירות ביקורתיות מבלי לחטוף אש, מבלי להיות מותקפת אישית ומבלי להיות מנודה, במיוחד אם אותה אישה היא חברת הכנסת הערביה היחידה שאי פעם נבחרה לייצג מפלגה ערבית. כל מתקיפיה מתעלמים בנוחות מהעובדה שזועבי נמצאת בכנסת כי נבחרה לייצג את ציבור בוחריה, ולא כי עשו לה טובה.

לפני שבוע החליטה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עליזה לביא, לפתוח את דיוני הוועדה במעשה בריוני ופטרוני של נזיפה וגינוי העמדה שהביעה ח"כ זועבי בראיון שנערך עמה בתכנית הרדיו של שרון גל, באותו הבוקר. משל באה לביא לחנך את זועבי, תוך כדי רידוד דבריה לאמירות פלקטיות והתעלמות מוחלטת מתגובותיה. גילוי נאות: עד לפני שנתיים עבדתי כעוזרת פרלמנטרית של ח"כ זועבי.

לביא בחרה להנכיח לא רק את עליונותו של השיח המיליטנטי, אלא את עליונותה שלה עצמה על זועבי. כאישה פריבילגית – יהודיה בורגנית אשכנזיה (יובהר כי אשכנזיות אינה רק ביטוי של מוצא אלא גם של תודעה פוליטית-חברתית), היא נקטה באותה הטקטיקה בה נוקטים גברים רבים כלפי נשים – מישטור תודעתי והסגברה (כלומר, כשגבר מסביר משהו לאישה באופן פטרוני ומניח מראש שהיא בורה לחלוטין).

> האם חברי הכנסת הערבים באמת לא דואגים לציבור שלהם?

כיצד מקדמות אותנו, הנשים, נציגות "פמיניסטיות" שנאבקות כביכול למען זכויותינו מצד אחד ומצד שני משתיקות כל אישה שאינה מיישרת קו עם הקונצנזוס? האם לביא וחברותיה באמת משוכנעת שניתן להפריד בין מאבק מגדרי נגד דיכוי פטריארכלי לבין מאבק נגד כיבוש (שהרי גם הוא דיכוי גברי)? האם עלינו להמשיך ולהסתפק בנציגות ציבור שאינן מסוגלות להבחין בדיכוי שהן בעצמן יוצרות ומטפחות?

את אותו הניגון אנחנו שומעות לאורך כל הדרך. אישה כוחנית תורנית (ח"כ לביא, רינה מצליח, ח"כ מירי רגב) מנסה לקבוע את גבולות הביטוי הלגיטימיים, לכפות אותם על זועבי תוך כדי "הפצרה" להכיר בסבלן של אמהות החטופים היהודיות, והתעלמות מוחלטת מסבלן של הנשים הפלסטיניות.

דיון זה מתעלם לחלוטין מהנשים הפלסטיניות העצורות, או אלו שבניהן, חלקם נערים, נכלאו ללא כל עילה, או אלו שבניהן, חלקם ילדים, נהרגו בטעות מכוונת. אותן הנשים, שנוקטות באלימות כלפי נשים אחרות ונוהגות באדנות של ההגמון, הן הסרטן בלב הפמיניזם (ביטוי שאני משאילה בהסתייגות רבה, ולו כדי להדגים עד כמה אלים השיח הלאומני).

מי האויב האמיתי?

בראיון לרינה מצליח, באותו היום, התייחסה לביא להצעת החוק לייצוג הולם לנשים בבחירות לרשויות המקומיות, הצעת חוק שבמקור הוגשה על ידי זועבי ובכנסת הנוכחית קודמה יחד עם חברות ביש עתיד. לביא שאלה בקול רם איך היא אמורה עכשיו להמשיך לקדם חוקים יחד עם זועבי.

דוגמה זו ממחישה היטב את מה שהתקשורת הישראלית מטייחת לאורך השנים: זועבי נתפסת בעיני חברות הכנסת היהודיות כ"פרובוקטורית", ועל כן פעילותה הפרלמנטרית למען זכויות נשים מסורסת, מושתקת או מנוכסת לאחרות, כענישה על דיעותיה הרדיקליות בענייני שוויון אזרחי. תוסיף האישה הכוחנית התורנית ותצהיר בחוצפה: "אני עשיתי יותר מזועבי למען נשים ערביות, היא בכלל לא מייצגת אותן, להיפך – היא פוגעת בהן". כפיים.

נשים בישראל סובלות מדיכוי. תקציבי הענק שמועברים מדי שנה למערכת הביטחון באים על חשבונן, על חשבון קידום מעמדן בחברה, על חשבון רווחתן ובריאותן. אנחנו חיים במציאות בה מרבית המעסיקים מפלים נשים לרעה בתנאי עבודה ותנאי שכר, נשים נאלצות להיאבק על כל מילימטר של הכרה בזכויותיהן, הן מודרות מתפקידי מפתח וסובלות בין היתר גם מאינסוף גילויים של אלימות מינית. אפילו הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה היא רשות עקרה עם תקציב מינורי, שאין באפשרותה לפעול הרבה מעבר להקמת מסגרות שונות של "העצמה נשית".

כל זאת על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשים פלסטיניות –  אזרחיות סוג ב' במדינת ישראל או תושבות השטחים הכבושים. בעיני ממשלת ישראל ומערכת הבטחון, ומסתבר, כפי שלמדנו השבוע, גם בעיני יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, נשים אלה הן חסרות מעמד סובייקטיבי ולפיכך גם לא זכאיות לכך שקולן ישמע. הן עוברות וימשיכו לעבור דה-הומניזציה שיטתית כדי שנשכח שגם הן, הפלא ופלא, בנות אדם.

*הכותבת היא פעילה פוליטית, צלמת ומשוררת.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf