newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הרצוג? זה מנהיג האופוזיציה הלוחמני שלכם?

בלי תוכנית מדינית אמיתית, בלי לדבר על הכיבוש, בלי חלופה למלחמה, בלי לקרוא ללאומנות בשמה ועם הרבה גאווה בהיסטוריה של נישול הערבים מאדמתם – נאום הרצוג בהשבעת הממשלה לא חשף מנהיג אמיץ לשלום. להיפך

מאת:

מברוכ עליכם, הממשלה החדשה. تشوفو على وجهها الخير – שתזכו לראות בפניה רק טוב. כך מברכים הערבים האופטימיסטים והנאיביים על משהו חדש. בלי קשר למה שאנחנו מרגישים, לברך אנחנו יודעים.

אחסוך מכם את עמדתי על הרכב הממשלה הפעם. כל מה שנכתב בעיתונות העברית ובטח הערבית, מימין ומשמאל, סיפק אותי, כך שלא נשאר לי אלא לחכות שהחבילה הזו תגיע למתקן הקומפוסט הקרוב במזבלת ההיסטוריה, בהנחה שהרכיבים של הממשלה ה-34 אורגניים ולא מזוהמים במיוחד. בכך תתווסף לערימת ממשלות ישראל עוד אחת עלובה ונבזית במיוחד.

מה שאני כן רוצה להבין במעמד חגיגי זה – בהנחה שאעבור מבחן הבנת טקסט בעברית, כמובן – למה יש כאלה שחוגגים הולדת מנהיג אופוזיציה חדש בישראל? הקשבתי לנאום שתואר כמבריק ולוחמני, קראתי שוב, ולא עלה בידי הדבר. אולי בהיסטוריה אמצא הישועה?

חזרתי אחורה רק כמה חודשים כדי לנסות להבין את הרצוג המעודכן. זה לא אותו הרצוג שגמגם והיסס, כן פסילה ולא פסילה וכן פסילה של זועבי, עד שקיבלנו קלקול קיבה? זה לא אותו הרצוג שחיבק את ציפי ותפר לה חליפת שמאל מרכז חונקת וצמודה במתפרת ״רק לא ביבי״, שנסגרה בינתיים ועובדיה נכנסו למעגל האבטלה? זה לא אותו הרצוג שתמך בצוק איתן, וידע על המתקפה בסוריה והתגאה בכך?

"בני הרוב לשעבר"

החלק המשעשע במיוחד בנאום הרצוג הגיע כאשר כמו בריון השכונה, רק עם עניבה וספר חוקים, צעק: שלא תעז להרים יד על בג"ץ, על התקשורת וגם על "מיעוטים בחברה הישראלית". אני חושבת שהוא התכוון אלינו, ״הפלסטינים״, ״הערבים״ האזרחים. אבל מי הגאון שהמציא את המינוח הזה, ״בני המיעוטים״? והרי אנחנו בכלל בני הרוב לשעבר. כך אני רוצה שיקראו לי מהיום: ״בת הרוב לשעבר״. כך לפחות יהיו לי קצת גאווה ועמוד שדרה. תואר נוסטלגי כזה.

> שלוש בקשות מנפתלי בנט, שר החינוך החדש

שמעתי את הרצוג וחשבתי לעצמי: אם יהודי יתקרב אלי וירצה לפגוע בי, מה אני אמורה לעשות? להתקשר לרשימה המשותפת או למחנה הציוני? מי ישמור על האישה הערבייה המסכנה יותר טוב? הרצוג או עודה? נראה לי שאני פשוט אשתמש בגז מדמיע. תכלס, זה יותר יעיל לפעמים.

עזבו את שימוש היתר ב"מיעוטים". שמתם לב לזוגות שהרצוג הציג בסוף נאומו בתור אלה שמיצגים את החברה? "חובשי כיפה וחילונים", הוא אמר, "מזרחים ואשכנזים, אזרחים מן הנגב ומהגליל, יהודים, מוסלמים, נוצרים דרוזים, וצ׳רקסים". למה היה קשה להגיד "יהודים וערבים"? גם אם לא נעים לו להגיד "פלסטינים", מה העניין הזה של הסיווג הדתי לאזרחים?

הוא הטיח בנתניהו ביקורת על האמירות האומללות ביום הבחירות: "איך זה יתכן שראש ממשלת מדינת היהודים ידבר ככה על אנשים, אזרחים, ויפלה בין בני אדם רק בשל דתם?" למיטב הבנתי דברי נתניהו היו נגד הערבים כי זה הלאום שלהם, ולא בשל היותם לא מוסלמים או נוצרים או דרוזים. כלומר, מר הרצוג, אם כבר התייחסת לאפליה הרי שהיית צריך לדבר על הרקע הלאומי הטהור שלה, וכל שם אחר לזה מטעה ולא נכון.

האחרון שעסק פה בתיאוריית מלחמת הדתות שמתקרבת לעברה של ישראל היה, נדמה לי, נתניהו עצמו, עם סיסמת "תימן-לוזאן-איראן" שלו והאסלאם הקיצוני הזוחל או דוהר לעבר מדינת היהודים. נתניהו עצמו ניסה לטשטש את הבעיה העיקרית והגדולה של כיבוש העם הפלסטיני והיעדר הסכם מדיני סביר לשני הצדדים.

העיקר שיהיה "תהליך"

הרצוג יכול היה להגיד, ולו פעם אחת, מה הוא חושב על הפיל הזה שבלב מליאת הכנסת. על הקונפליקט / סכסוך / מלחמה עם הפלסטינים. מקסימום הוא יכול לחזור בו בעתיד, שכן גם זה מקובל בפוליטיקה הישראלית, לומר משהו ולעשות אחרת, להבטיח משהו ואז לשכוח מזה, להסכים על משהו ואז פשוט לא לעמוד בהסכם. הכל אפשרי, אבל ריבונו של עולם – תגיד משהו עם בשר!

קראתי מישהו שכתב להרצוג: "חבל שלא נאמת כך בבחירות, היית היום ראש ממשלה!" על מה חבל? שיש פחות גמגומים וחצאי משפטים? שפתאום תוקפים את הממשלה בלשון חדה ובוטה? מה האלטרנטיבה שהציע הרצוג כאשר צעק על ביבי מעל הדוכן בהקשר למלחמה בעזה: ״לא השכלת לעבור מהשלב הצבאי למדיני״? מה הוא "המדיני" שהוא עצמו מציע, כאשר באותו נאום עצמו הוא אמר שהפלסטינים נושאים ברוב האחריות לתקיעות במשא ומתן? מה הרצוג הציג כחזון עתידי, בלי לדבר מפורשות על ״כיבוש״ ועל שלום, בלי להזכיר את ההתנחלויות ואת מה שהביא את ישראל לבידוד העולמי שהתענג על תיאורו?

״התנעת התהליך״. זה מה שהבנאדם רוצה. יעני, הוא מסתפק רק בתזוזה מדומה של תהליך עם השכנים. עד כדי כך פתטי ומייאש החזון הזה, ששליח זוטר של נתניהו יכול להשיג אותו בקלות במפגש אחד עם שליח זוטר של אבו מאזן באיזה חור בעולם.

> מה ישראלים יודעים על הנכבה?

שלטי חוצות של יצחק הרצוג ובנימין נתניהו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מה החלופה פה? שלטי חוצות של יצחק הרצוג ובנימין נתניהו (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ואיך הרצוג שוב מדבר על בטחון הדרום, ועל הצורך בהכרעת הכף כאשר הפלסטינים משקמים את המנהרות ובונים מנהרות חדשות לדבריו מתחת לאפה של הממשלה, בלי להזכיר את המצור האכזרי המתמשך על מיליון וחצי פלסטינים בעזה, אותו מצור שגורם למלחמה ולרצח אלפים חפים מפשע? איך הוא יכול שלא להזכיר שישראל ובעיקר ישראל כלאה את האנשים האלה בחצר האחורית שלה ומסרבת להודות בכך? והרי כולנו יודעים איזה גיבוי הוא עצמו ייתן לנתניהו במבצע ״הבלתי נמנע״ הבא.

תדמיינו את הרצוג כראש ממשלה, מגלה שיש מנהרות חדשות מעזה, ושנפלו כמה רקטות שנורו משם. מה הוא היה עושה באמת? אולי היה לוקח לו יותר זמן להחליט ולהתארגן, אבל כמנהיג חזק גם הוא היה צריך לעשות כמו כולם, להכות בפלסטינים עוד ועוד, ולהוכיח לעמו שגם הוא יודע לעשות מלחמה. הרצוג אמנם היה תקיף וחריף בנאום, אבל מנהיג אמיץ עם חזון ואלטרנטיבה ותקווה אחרת? ממש לא. מנהיג שתרומתו לבחירות הסתכמה בהמצאת מרוץ "מי ציוני יותר" בדרך לקלפי – איזה שלום הוא יביא?

שושלת נביאים

אני חייבת גם לציין שנמאס לי לשמוע בנאומים האלה על בן גוריון וכל מעשיו המהוללים. הנכבה שלנו והכיבוש וטבח אחרי טבח והגירוש של פלסטינים מאדמתם – כולם נעשו בידי בן גוריון. הרצוג דיבר על אבות האומה מתנועת העבודה, שנלחמה על "דונם אחרי דונם וחומה ומגדל", "שהגשימה את חזון הנביאים", "שאיחדה מחדש את ירושלים בירתנו הנצחית". ואני שואלת: במה השיטה הזו של כיבוש הדרגתי, שימוש בכוח ודיכוי ילידי הארץ שונה מההתנחלות, מהסרטן הזה שכולם מתעלמים ממנו והשתלט על חיינו?

אין לי מחלוקת עם כל הביקורת שיש להרצוג כלפי מדיניות הפנים של הממשלה ועל הכישלון בכל תחום אפשרי כמו דיור, טיפול בעוני, תעסוקה, חינוך ורווחה. כן הייתי מציעה לו לשדרג את תכנית ההגנה על המיעוטים לתוכנית גילוי והבנה של אותם מיעוטים מחדש, ואולי יהיה סיכוי לעתיד משותף אחר בעתיד.

אבל כלפי חוץ הרצוג לא הציב תוכנית אחרת, אמיצה ואמיתית בפני האומה, ולא העז להשתמש במלים "אסורות" כמו "שלום", "כיבוש", "ויתור" והכי חשוב – "תקווה". ודווקא את המלים האלה האזרחים צריכים לשמוע שוב שוב כדי להתעורר מהתרדמת, או הפעם הבאה שיתעוררו תהיה שוב מאזעקת צבע אדום.

> להטיל על הרצוג את הטלת ממשלת הצללים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf