הרשימה המשותפת חייבת לחתום על הסכם עודפים עם מרצ

כותב אורח: רון גרליץ

בשעות אלה ממש יש מחלוקת גדולה מאוד בקרב מנהיגי הרשימה המשותפת בשאלה האם לחתום על הסכם עודפים עם מרצ או להישאר בלי הסכם עודפים. חד"ש ותע"ל בעד. בל"ד ורע"ם מתנגדים. ועדת הפיוס עמלה קשה לגבש הסכמות.

אני, שכבר כמה שנים טובות נאבק ביחד עם האזרחים הערבים נגד האפליה, נגד הגזענות ובעד קידום שוויון, מבקש לומר את דעתי. כל מי שחולם – ערבי או יהודי – על להעיף את נתניהו מהשלטון, על להביא את האזרחים הערבים לעמדת השפעה מכריעה בפוליטיקה הישראלית, וגם כל מי שחרד לגורלם של הפלסטינים בשטחים – חייב לתמוך בחתימת הסכם עודפים עם מרצ.

>> רמי יונס: אסור לרשימה המשותפת לחתום הסכם עודפים עם מרצ

כי יש סיכוי גדול מאוד שהסכם עודפים כזה יביא עוד מנדט לרשימה המשותפת, מכיוון שהרשימה המשותפת גדולה ממרצ ו"הסיכוי לזכות במנדט הנוסף שנתקבל בעקבות הסכם עודפים הוא יחסי לגודלן של המפלגות החתומות". יותר מזה, ההסכם הזה יכול להביא עוד שני מנדטים שלמים לגוש החוסם של מרכז-שמאל.

שני המנדטים האלה יכולים להיות כל ההבדל בין המשך ממשלת נתניהו לממשלת מרכז-שמאל, שבה לרשימה המשותפת יש השפעה ממשית על המדיניות. והתרחיש הזה, של שני מנדטים מכריעים, כבר קרה בעבר: בבחירות לכנסת ה- 13 בשנת 1992. הימין עשה אז טעות פוליטית שעלתה לו בשלטון. מפלגת התחייה רצה לבד, הייתה קרובה מאוד לאחוז החסימה וגוש הימין איבד שני מנדטים.

זה היה האסון הפוליטי הכי גדול של הימין. וזו הייתה הסיבה היחידה, לגמרי היחידה, שאפשרה להקים את ממשלת רבין, שמהר מאוד הפכה לממשלת מיעוט בתמיכת חד"ש ומד"ע, הכירה באש"ף, פינתה את עזה ויריחו ופעלה לראשונה באופן משמעותי לצמצם את הפערים בין האזרחים הערבים והיהודים.

> כך בנו רבין ופרס את הברית עם חד"ש שהעלתה את השמאל לשלטון

את האסון הפוליטי המחריד, שהביא הימין על עצמו ב-1992, יכולה כעת הרשימה המשותפת להביא על עצמה ועל גוש השמאל – אם לא תחתום על הסכם עודפים. אובדן המנדט לרשימה משותפת ואובדן פוטנציאלי של שני המנדטים לגוש יכול להיות ההבדל בין המשך ממשלת נתניהו לממשלת מרכז-שמאל הנתמכת על ידי הערבים. וכפי שכתבתי כאן לאחרונה:

ממשלת מרכז-שמאל בתמיכת הרשימה המשותפת אולי איננה ממשלת חלומותינו, אבל המדיניות שהיא תוביל ביחס לאזרחים הערבים, האזרחים היהודים, הפלסטינים בשטחים, הפליטים ומבקשי המקלט תהיה טובה עשרות מונים מאשר המדיניות האלימה, הגסה והרומסת שמובילות ממשלות הימין. היא גם טומנת בחובה אפשרות לסיום הכיבוש.  הסיכוי שממשלה כזו תפתח בהתקפה אלימה כלפי הפלסטינים בשטחים ובעזה הוא נמוך, כי במקרה כזה הרשימה המשותפת תפיל אותה.

חשוב לי לומר כמה דברים על מרצ. אני מבין את הקושי של חברי בל"ד לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה ציונית. אבל חברים, מרצ עושה כאן מעשה כמעט אצילי כלפי הרשימה המשותפת. שהרי למרצ יש כבר הסכם עודפים עם המחנה הציוני, אותו היא מוכנה להחליף בהסכם עודפים עם הרשימה המשותפת. וזאת למרות שברחוב הערבי היא מותקפת מבוקר ועד ערב על ידי  הרשימה המשותפת, ולמרות שחלק מבוחריה – בצל ההסתה הגזענית הבלתי פוסקת נגד ח"כ זועבי בתקשורת העברית – יכולים לנטוש אותה רק בגלל שחתמה על הסכם עודפים עם רשימה שכוללת את ח"כ זועבי.

בשיחה שקיימתי הלילה עם ראשת מרצ, זהבה גלאון, אמרה זו כי "למרות כל זאת מרצ מגלה אחריות לגוש, מגלה סולידריות עם האזרחים הערבים והייצוג הפוליטי שלהם ומבקשת לחתום עמם הסכם עודפים".

ועוד – בשנים האחרונות אני רואה מקרוב את הפעילות של חברי הכנסת של מרצ בהקשר לזכויות האזרחים הערבים. והם תמיד, אבל תמיד מצביעים בכנסת נגד האפליה, נגד הגזענות ובעד השוויון. הם התנגדו באופן נחרץ לכל יוזמת חקיקה נגד האזרחים הערבים, ובוועדות הכנסת פעלו באופן מתמיד ומוצלח לקדם הקצאות לאזרחים הערבים.

רוב הסיכויים שהסכם העודפים עם מרצ יביא לעוד מנדט לרשימה המשותפת, יכניס את המועמד של בל"ד ואינשאללה אפילו יעיף את ביבי מהשלטון. אפשרות אחרת היא שבמקום שהעודפים של הרשימה המשותפת ילכו לפח הם יכניסו את מוסי רז לכנסת (מועמד מס' 6 במרצ) במקום מועמד מישראל ביתנו או מפלגת מרזל.

מה עדיף? מוסי רז, שאמר רק לאחרונה בראיון לשיחה מקומית כי יעשה הכל כדי להתנגד למלחמה הבאה, או ח"כ של הימין הגזעני שיאבק נגד הערבים ושלח את קלגסיו להכות בח"כ זועבי? עם כל ההבנה למאבק הלגיטימי בציונות – אי חתימה על הסכם עודפים עם מרצ זה כבר אקט התאבדותי מבחינה פוליטית ויש לקוות ולהאמין שבבל"ד וברע"מ יתגברו הלילה על הקושי ויתמכו בהסכם זה.

> "אני לא רוצה להיות מגזר, אני רוצה להיות בעל הבית", ראיון עם יוסי יונה

רון גרליץ הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, העמותה לקידום שוויון אזרחי.