newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אתם תקפתם אותי, הכפשתם את שמי והרגתם את הבן שלי"‎

כשח'אלד אל ג'עאר התריע למשטרה על פעילות סמים המתרחשת בעיר רהט הוא לא תיאר לעצמו שהלילה יסתיים כשהוא מוכה נמרצות כשהוא אזוק ומושפל בתחנת משטרה, דקות לאחר שצפה בבנו מת מול עיניו. עכשיו הוא עותר לבית המשפט העליון בדרישה להשיב למעצר את השוטר שירה בבנו, ולחקור את השוטרים שתקפו אותו

מאת:

הפוסט נכתב בשיתוף עם מיכל רותם. 

ביום רביעי, ה-14 בינואר, במהלך פשיטה משטרתית בשכונה 26 בעיר רהט, ירה שוטר ממשטרת רהט כדור מנשקו והרג את סאמי אל-ג'עאר, בחור צעיר, בן 22, עת חזר מעבודתו. כחודש לאחר מכן, ב-12 בפברואר הודה השוטר במעורבות בירי ונעצר לחקירה אך שוחרר תוך זמן קצר למעצר בית. בתחילת השבוע הגיש אביו של סאמי אל-ג׳עאר, ח׳אלד, עתירה למתן צו על תנאי לבית המשפט העליון באמצעות עו״ד שמואל זילברמן, בדרישה להשיב למעצר את השוטר החשוד בהריגת בנו עד להגשת כתב אישום, ולבטל את שחרורו למעצר בית. כמו כן, דורשת העתירה לחקור ו/או לעצור את כל השוטרים החשודים בתקיפת העותרים. העתירה התקבלה על ידי בית המשפט אך בעוד דיונים מעין אלה נקבעים לרוב תוך מספר ימים, עד לרגע זה טרם נקבע מועד לדיון.

הריגתו של אל-ג׳עאר הציתה אירועים שהעיר רהט מנסה להתאושש מהם עד היום. אך זה רק חלק מהסיפור המזוויע שיגולל להלן ונחשף עכשיו בעתירה שהוגשה לבג"ץ ובשיחה שקיימנו עם ח'אלד אל-ג'עאר. חלקו האחר עוסק בהתעללות האלימה והגזענית בח׳אלד אל-ג'עאר, איש קבע לשעבר ובן למשפחה ששכלה את בנה במלחמת יום כיפור, שהוכה נמרצות והושפל בתחנת המשטרה כשהוא אזוק, דקות לאחר שצפה בבנו מת מול עיניו. "הפרות סדר", כונו האירועים שהתרחשו לאחר הריגתו של סאמי, אך כשסדר נראה כמו מה שיתואר כאן, לא בטוח שאלו המפירים אותו הם הפושעים הגדולים בסיפור.

תיאור המקרה

כפי שעולה מעדותו שמפורטת בעתירה, בליל האירוע ישב ח׳אלד אל-ג׳עאר בביתו ושמﬠ צﬠקות מכיוון בית הספר הממוקם מעבר לכביש, יעד פשיטת המשטרה. זמן קצר קודם לכן היה זה הוא שהתריע על פעילות הסמים המתרחשת בשכונה וביקש שיטפלו בה. במהלך הפשיטה, הוא הלך לכיוון בית הספר ואז ראה שוטר תופס את בנו ומכה אותו בקת האקדח במצח. אז התקרב אל-ג׳עאר לשוטר, ואמר לו שמﬠשיו אינם חוקיים. בתגובה לכך הכה השוטר את אל-ג׳עאר ﬠם האקדח בלחי שמאל והורה לו להסתלק מהמקום, בתגובה הוא דחף את השוטר בכדי להתגונן מתקיפותיו. השוטר נפל ארצה, דרך את האקדח וכיוונו לראשו והורה לו שוב להתפנות מהמקום.

אל-ג׳עאר עזב את המקום והלך לכיוון ביתו, אך לאחר מספר צעדים הוא שמﬠ שתי יריות. הירי נמשך וגבר כשברקע נשמעות צﬠקות, בעוד כל בני הבית בוכים. בהמשך העידו שניים מקרובי המשפחה כי בין היתר כוון הירי אל עבר סאמי על ידי שוטר שהתקרב לגדר הבית, בניגוד לטענות השקריות שיטענו השוטרים כאילו הירי בוצע לכיוון האוויר. 

אבל לא רק השוטרים שנכחו במקום שיקרו אז, ניצב יורם לוי, מפקד מחוז דרום, צוטט אז כשהצהיר כי "סאמי אל-ג'עאר נעצר כשהיה ברכב עם סוחרי סמים והיה אחד מהעצורים באותו ערב. ההמון ביקש לשחרר אותם והשוטרים, ששמעו ירי באזור, הרגישו מאוימים. באירוע הייתה סכנת חיים לשוטרים, והם ביצעו נוהל חילוץ במהלכו ירו באוויר". סאמי אל-ג'עאר לא היה ברכב וכלל לא היה קשור לאירוע, והיורה לא היה במצב של סכנת חיים.

מן העתירה עולה כי מיד אחרי הירי, הגיﬠ סאמי הירוי בבטנו לפתח הבית כשדמﬠות בﬠיניו, ככל הנראה מגז מדמיע שנורה במקום. הוא פונה על ידי בן משפחה למוקד הרפואי ברהט, למרות ניסיונותיה של ניידת משטרה לחסום את דרכם. אך זה היה מאוחר מדי, סאמי מת כעבור זמן קצר.

למקום הגיעו גם שוטרי בילוש של תחנת רהט. ח׳אלד אל-ג׳עאר פנה אליהם ואמר "אתם הרגתם את הבן שלי".  בתגובה לכך, אמר אחד השוטרים ליתר "תﬠצרו אותו הוא הרביץ לנו", אלו עצרו אותו, אזקו את ידיו מאחורי גבו, והוא הוכנס לניידת משטרה. הם דאגו לסלק ממנה את הנהג, רס"ר ﬠאקף אל-הוזייל, ככל הנראה בשל מוצאו הבדואי והוא הוחלף בשוטר בשם איציק שאמר לו "שברתם לי שעון שעולה 5,000 ש"ח. אני אראה לך". אחד איבד שעון, השני את בנו. אבל דווקא זה שאיבד שעון החליט שהוא צריך "להראות" משהו, בעזרת חמשת חבריו הוא אכן יעשה את זה.

> מי שלא מכיר את רהט לא יכול להבין למה זרקו אבנים על המשטרה

ח'אלד אל-ג׳עאר יושב בסוכת האבלים לאחר ששוחר מהמעצר והוכה (צילום: אקטביסטילס)

ח'אלד אל-ג׳עאר יושב בסוכת האבלים של בנו לאחר ששוחר מהמעצר והוכה (צילום: אקטביסטילס)

ח׳אלד אל-ג׳עאר הוסע לתחנת המשטרה, הוא הובל למבנה בו נמצאים חדרי הבילוש ושם השוטר איציק וחמישה שוטרים נוספים אזקו אותו גם ברגליו, והוא הוכה בכל חלקי גופו, כולל אשכיו, ﬠל ידי כל שוטרי הבילוש שהיו בחדר באמצﬠות קתות אקדחים, חפצים שונים וכן בשימוש בידיים וברגליים. מהמכות נשברה ידו השמאלית. בכל אותו זמן השוטרים קיללו את אל-ג׳עאר, כינו אותו "חמאסניק" ו"פלסטיני" וירקו ﬠליו.

אל-ג׳עאר מספר כי התחנן בפני השוטרים המכים שיפסיקו להתעלל בו, אך המכות המשיכו. על פי העתירה, הוא התמוטט ונפל ﬠל הרצפה אבל גם אז לא חדלו המכות, ההתﬠללויות וההשפלות. המכות נמשכו כרבﬠ שﬠה, ﬠד שנכנס לחדר חובש מד"א שניסה לטפל בו. השוטרים ניסו להוציא את החובש מהחדר אך הוא התנגד. לבסוף הצליח לפנות את אל-ג׳עאר לבית החולים ברזילי שם גובסה ידו.

ראיון עם ח'אלד אל-ג׳עאר:

עד היום אף אחד מהשוטרים המכים לא נעצר, למרות שאל-ג׳עאר הצליח לזהות כמה מהם. במשטרה הסבירו לאל-ג'עאר שהשוטרים לא הספיקו למלא דו״חות פעולה, ולא איפשרו לו לזהות אותם במסדר זיהוי. זה לא מפתיע במיוחד לאור ההתנהלות מח"ש במקרים מסוג זה. לאחרונה סגרו ללא כתב אישום אלו תיק התעללות אלימה אחר בתושב רהט שהוכה גם הוא לאחר שנאזק, והשוטרים אף הטילו את מימיהם על ראשו.

למה שוחרר היורה למעצר בית

ב-12 בפברואר הודה שוטר מתחנת רהט במעורבות בירי שהרג את סאמי אל-ג׳עאר לאחר תקופה ארוכה בה הכחיש כל קשר לאירוע. הוא נעצר באותו לילה, אך שוחרר למחרת בהעדר דו״ח מהמכון הפתולוגי. לאחר שבילה את סוף השבוע בבית מלון, ב-14 בפברואר הוא הוחזר למעצר להמשך חקירה עקב ערעור הפרקליטות, אך ב-17 בפברואר שוחרר שוב, למעצר בית.

כבר ב-21 בינואר הודיעו גורמים במח״ש כי ישנו חשד לירי שבוצע שלא כדין. ב-13 בפברואר, חודש לאחר הריגתו של אל-ג׳עאר וחודש לאחר הנתיחה, לא הובא דו״ח פתולוגי ועל כן טען השופט כי לא הוכח כי אל-ג׳עאר נהרג מכדור שנורה לעברו. אל-ג׳עאר הוסיף בשיחה עימו כי חוקרי מח״ש אמרו לו שיש קליע ושגילו שהוא מהנשק של השוטר. אך גם הודאתו של השוטר כי לא ירה לאוויר, יחד עם העדויות של שוטרים נוספים שהיו במקום, לא הספיקו על מנת להשאיר שוטר שחשוד בהריגה במעצר.

ראוי לציין שבעוד שהפרקליטות לא ביקשה להאריך את מעצר השוטר החשוד, הבוקר, הוגש כתב אישום נגד אישה בת 82 החשודה גם היא בהריגה. במקרה הזה, מצאה הפרקליטות לנכון לבקש מעצר עד תום ההליכים.

במסגרת שחרורו למעצר בית דווח בכלי התקשורת כי ישנם איומים על חייו של השוטר, ומפקד מחוז הדרום התבטא בחריפות בנושא. בשלב הזה, מספר ח׳אלד אל-ג׳עאר, אף אחד לא ידע מי השוטר שירה בסאמי. בעוד שאביו של המנוח נשלח מיד עם הריגתו של בנו לשלושה ימים במעצר, השוטר שירה בסאמי נעצר תחילה ליום אחד בלבד.

 לא כולנו בעד השוטר מרהט

הירי שהביא להריגתו של אל-ג׳עאר היה ״ירי שלא כדין״ על פי המחלקה לחקירות שוטרים, על כן, היינו מצפים לתמיכה ציבורית בהעמדתו של השוטר לדין לאחר שהרג אזרח חף מפשע. אלא, שבמקרה הזה מדובר בשוטר יהודי שהרג אזרח ערבי-בדואי, ומכאן הוא זוכה לתמיכה בדמות קבוצות פייסבוק ושלטי חוצות שקוראים לעמוד לצידו.

אין ספק כי אם זהויות הצדדים בסיפור היו מתחלפות, והשוטר היורה היה בדואי ואילו האזרח ההרוג היה יהודי חף מפשע, לא היו נתלים שלטי תמיכה בשוטר ברחבי העיר באר שבע, ובפייסבוק לא היה נפתח העמוד "כולנו עם השוטר מרהט, ואתם?". זוהי כמובן אנלוגיה היפותטית כי אל-ג'עאר היה האזרח הערבי ה-49 שנקטל על ידי המשטרה מאז שנת 2000, אותה משטרה שכמעט ולא יורה או הורגת אזרחים יהודים. זאת רק עוד דוגמה לזילות חייהם של אזרחים ערבים במדינת ישראל, שהדיווחים על הריגתם על ידי המשטרה זוכים במקרה הרע לאדישות מוחלטת מצד הציבור היהודי, ובמקרה הגרוע עוד יותר, למפגני תמיכה בשוטרים ההורגים ואף תגובות אוהדות.

> "הצלחנו להשתחרר מהכיבוש שבתודעה שלנו": עשר שנות מאבק עממי בבלעין

שלט תמיכה בשוטר היורה מתחנת רהט שנתלה על גשר הרכבת בשכונת רמות בבאר שבע. (צילום: חיה נח, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי)

שלט תמיכה בשוטר היורה מתחנת רהט שנתלה על גשר הרכבת בשכונת רמות בבאר שבע.
(צילום: חיה נח, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי)

ח׳אלד אל-ג׳עאר מסביר שכל עוד בג״ץ לא קובע את הדיון הוא מרגיש שהוא משתגע. הוא מחכה להתנצלות מטעם מפקד המחוז שטען כי בנו, וגם הוא, קשורים לפעילות הסחר בסמים בשכונה. לדבריו, התנצלות תקל קצת את הכאב.

מול מפקדי המשטרה שמנסים להכפיש את שמו ואת שם בנו המנוח, מול ציבור שתומך בשוטר היורה שהרג את בנו ומול מערכת שנוטה לסגור תיקים נגד שוטרים ולא להעמידם לדין, ח׳אלד אל-ג׳עאר קורא לציבור להצטרף למאבקו למען צדק לבנו המנוח ולמשפחתו (אפשר דרך כאן) ומקווה שבג״ץ יתקן את המעוות.

מדוברות משטרת מרחב נגב נמסר בתגובה כי "האירועים נחקרים על ידי מח"ש ולכן לא ניתן להתייחס לשאלות אלה עד לסיומה של החקירה".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> מי שלא מכיר את רהט לא יכול להבין למה זרקו אבנים על המשטרה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf