newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חברים בוועדת סל תרבות לבנט: האם תאסור הבעת דעה שונה משלך?

מה אמורים לעשות אמנים ואנשי חינוך החולקים על דבריך ודעותיהם שונות? האם מי שאינו מסכים עם עמדותיך אמור לפנות את מקומו? האם נסלק גם יצירות כמו החטא ועונשו מתוכניות הלימודים? אולי נשרוף אותן? חברים בוועדת סל התרבות במכתב פתוח לשר החינוך

מאת:

בשבוע שעבר שלחו 25 יוצרים וחוקרים מכתב לשר החינוך בו האשימו כי ההחלטה לפטר את ד"ר בלהה בלום, יו"ר ועדת הרפרטואר בסל תרבות, בעקבות הסערה שחוללה ההצגה "הזמן המקביל" בתאטרון אל-מידאן, נגועה בשיקולים זרים. היוצרים קראו לבנט קראו לו לחזור בו.

בתגובה ענה בנט ליוצרים דרך עמוד הפייסבוק שלו, טען שהם "לא קולטים", והסביר כי החליט להוציא בעצמו את ההצגה מסל התרבות לאחר שחברי הוועדה החליטו בניגוד לדעתו להותיר את ההצגה בסל. הוא הסביר גם כי החליט לא להאריך את כהונת יו"ר הועדה "שהוכיחה חוסר שיקול דעת חינוכי עמוק", כי החלטתו היא סופית וכי "עצומות אמנים, הפגנות וראיונות לא ישנו אותה". בנט חתם את דבריו והדגיש: "אמשיך להפעיל שיקול דעת חינוכי ומוסרי גם בעתיד, כי לשם כך נבחרתי".

בעקבות כך, מפרסמים כעת חברים בוועדת הרפרטואר של סל התרבות מכתב פומבי לשר החינוך, אותו אנחנו מביאים כאן במלואו:


שר יקר,

אנו פונים אליך לא על מנת לשנות את "החלטתך הסופית" בנוגע להארכת כהונתה של ד"ר בלהה בלום כיו"ר ועדת הרפרטואר בסל תרבות ארצי, ולא על מנת להשפיע על דעתך בנוגע לחינוך, מוסר וערכים הומניסטיים. אנו כותבים בניסיון להבין מה אמורים לעשות עתה אמנים ואנשי חינוך החולקים על דבריך ודעותיהם שונות מאלו שהצגת בסטטוס הפייסבוק שלך:

  • האם החל ברגע זה אין מקום לחילוקי דעות ודיונים בתחומי התרבות, החינוך והאמנות משום שבעל המאה הוא בעל הדעה? האם כל מי שמבין "מוּסר" בשונה ממך ומהדומים לך אידיאולוגית ופוליטית אמורים לפנות את מקומם למסכימים אתך?
  • האם צריך לאסור על הבעת דעה השונה מדעת השר?
  • האם עלינו להבין כי למומחיות ולניסיון מקצועי רב שנים באמנות ובחינוך אין ערך בעידן החדש הזה?
  • האם ראוי להוציא מספריות ומתכניות לימודים את הספרים והמאמרים של ד"ר בלהה בלום ושל שעוד חברי ועדת הרפרטואר, פן ישפיעו על ילדי ישראל?
  • מדוע לא להוציא את חברי ועדת סל תרבות המקצועיים גם מוועדות אחרות שהם משרתים בהן?
  • האם הגיעה עת להרחיק יצירות אמנות המבקשות לחשוף גרעין אנושי בכל אדם, גם אם עברו פלילי ומזעזע, ועל ידי כך לחקור לעומק בטוב וברע. האם תחרים עמדה זו, הניצבת בתשתית יצירות מופת רבות, ביניהן עקדת יצחק [בראשית כ"ב]  והחטא ועונשו [מאת דוסטוייבסקי]? שמא נסלק יצירות כאלה מתכניות הלימוד בבתי ספר?
    או נשרוף?

אנו מזועזעים מההסתה האלימה שמתנהלת על דפי פייסבוק שלך נגד ד"ר בלהה בלום ונגד ועדת סל תרבות, המורכבת 40 איש ואישה בעלי ניסיון רב בחינוך, באמנות ובמחקר שעד כה מילאו תפקידים מרכזיים בתרבות הישראלית. האם הפייסבוק של שר החינוך נועד להצתת רגשות אלימים מסוכנים של חלקים בחברה הישראלית כלפי חלקים אחרים בה?

בכבוד רב,

ד"ר אולגה לויטן, חברת ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי
גב' סמדר מור, חברת ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי
ד"ר זמירה הייזנר, חברת ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי
גב' מאירה שפי, חברת ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי
מר משה פרלשטיין, חבר ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי
פרופ' גד קינר, לשעבר יועץ סל תרבות ארצי לענייני תאטרון
פרופ' פרדי רוקם, לשעבר יו"ר ועדת רפרטואר בסל תרבות ארצי
פרופ' שמעון לוי, יו"ר האגודה הישראלית לחקר התיאטרון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf