חגיגות יום ירושלים: "מחפשים לדפוק מכות לערבים"
מצעד הדגלים משקף את המציאות היומיומית של התושבים הפלסטינים בעיר המזרחית: ניסיון להעלים אותם מבתיהם ומהמרחב הציבורי, אלימות וגזענות. שלוש מחשבות ותמונות
כתב: מוריאל רוטמן-זכר
האלימות התחילה הרבה לפני הגעת הצעדה. ריקוד הדגלים היה צפוי להתחיל בשעה חמש, אבל כבר בשעה 15:00 כוחות מג"ב ומשטרה התחילו לפזר בכוח הפגנה פלסטינית שהתארגנה נגד הצעדה, לבדוק תעודות של כל מי שנראה פלסטיני, ולמנוע מהם להתכנס באזור הרחבה של שער שכם. כשמישהו סירב להתפנות או אפילו סתם התעכב, השוטרים והמג"בניקים הגיבו באלימות כלפיו. חנויות פלסטיניות נסגרו לרגל הצעדה, הולכי רגל פלסטינים נאלצו ללכת בדרכים עוקפות וארוכות כדי להגיע הביתה, ובאזור רכבו שוטרים על גבי סוסים כדי לוודא שהשטח יישאר "סטרילי" בשביל הצועדים היהודים.
חנויות פלסטיניות נסגרו (צילום: מוריאל רוטמן)
כל יום הוא יום ירושלים עבור תושבי העיר המזרחית. כשהצעדה הגיעה לשער שכם, כמעט ואפשר היה לשכוח שבמקום חיים גם פלסטינים, שחלקם גם ניסו קודם לכן להביע התנגדות למפגן הלאומנות שנקרא "ריקוד הדגלים של יום ירושלים". אירוע זה כבר הפך למסורת, בה אלפי יהודים – חלקם דתיים, חלקם חילוניים, חלקם ישראלים, חלקם לא – צועקים ססמאות כמו "ייבנה המקדש- יישרף המסגד" בעודם צועדים אל תוך הרובע המוסלמי של העיר העתיקה.
זהו אמנם אירוע שנתי, אבל התוכן שלו משקף את המציאות של הכיבוש באזור. בצד השני של הכביש, בפינת רחוב צאלח א–דין שהוא אחד הרחובות המרכזיים בעיר המזרחית, יש בניין גדול בו שוכן סניף הדואר המרכזי של מזרח ירושלים. הבניין הועבר לאחרונה לבעלותה של עמותת "עטרת כהנים" שמתכוונת להקים שם ישיבה ומכינה קדם צבאית. עטרת כהנים עומדת מאחורי הקמת התנחלויות באמצע שכונות פלסטיניות כמו שייח ג'ראח, ראס אל–עמוד והרובע המוסלמי, ונתמכת על ידי התורם האמריקאי ארווינג מוסקוביץ'. מציאות של גזענות, נישול, גירוש, הרחקה, איומים, אלימות ממסדית ועוד היא מציאות יומיומית עבור הפלסטינים שגרים בירושלים המזרחית.
שוטרי מג"ב מפילים לרצפה פלסטיני שסירב להתפנות מרחבת שער שכם (צילום: מוריאל רוטמן)
אבל היום הלאומנות והאלימות מרוכזות במיוחד. ילדים מתרוצצים כשעל חולצותיהם מדבקות של "כהנא צדק". קבוצות של מתבגרים קופצים ושרים בקצב שירים שנעים בין "מוחמד מת" ל"ירושלים של זהב". צעירים עם חולצות ודגלים של מכינות קדם צבאיות שועטים ברחובות אל תוך הרובע המוסלמי ודופקים על דלתות בתים וחנויות. עשרות מהם "מחפשים לדפוק מכות לערבים", כפי ששמעתי כמה מהם אומרים. אלפי הצועדים האחרים מגבים אותם מי בשתיקה ומי בהתלהבות והכל בברכת העירייה והממשלה.
אלפי צועדים שוטפים את ירושלים (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
