newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסערה הבאה: שלילת קצבאות ילדים לערבים שלא יעשו בר מצווה

הצעת חוק חדשה של מירי רגב נועדה לחייב את כל אזרחי המדינה לעשות בת או בר מצווה לילדיהם. לבני: מדובר באסון, אך לא אפרוש מהממשלה. דנון: צריך אכיפה נוקשה. ריבלין ודיסקין מתנגדים בשם השמאל הקיצוני. סאטירה

מאת:

הצעת חוק שצפוייה לעורר מחלוקות רבות תונח על שולחן ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב. לפי ההצעה קצבת הילדים תישלל מילדים ערבים שלא יחגגו את הגיעם לגיל מצוות כהלכה. בתזכיר החוק מודגש כי ההצעה תתרום לא רק לאופיה היהודי של המדינה אלא בעיקר לזה הדמוקרטי, כי מהותה של דמוקרטיה היא כפייה של רצונות הרוב על המיעוט ללא תכלית ראויה, וזהו המדד לחוזקה.

יוזמת החוק חה"כ מירי רגב (ליכוד) מסבירה כי לא ייתכן שבמדינה יהודית יסתובבו ברחובות ילדים בגילאי 12-13 שלא עשו בר מצווה, שהרי זה הזוי כי ערבים יהנו מכל הזכויות שיש ליהודים (ואף מעבר לכך) אך לא יהיו בעלי חובות דומות. "למה שרק ילדים יהודים יוכרחו להביך עצמם בשירה בפומבי בדיוק כשקולם מתחלף, וצלקות נפשיות דומות לא יושתו על ילדי הערבים??" היא קובלת.

לטענתה מדובר בקידוש השם, לא פחות. רגב מוסיפה כי פנתה לוועדת האתיקה שתבדוק האם ח"כ חנין זועבי ערכה בת-מצווה, והודיעה שאם לא היא תדרוש את סילוקה מהכנסת לאלתר. עם זאת מזהירה רגב כי כל  נער פלסטיני שייתפס מיידה סוכריות לעבר נער הבר מצווה יכלא ל-20 שנה. לפי ההצעה ילדים דרוזים יהיו פטורים מכניסה לעול המצוות במידה ויתחייבו להתגייס למג"ב עם הגיעם לגיל החוקי לכך.

> בחירות 2015: ניהול הסכסוך מכתיב את החיים הפוליטיים בישראל

מירי רגב כדוברת צה"ל (לע"מ, CC BY NC SA 2.0)

כן בר מצווה, לא לזריקת סוכריות. מירי רגב (לע"מ, CC BY NC SA 2.0)

המערכת הפוליטית סוערת

כצפוי, הדעות בוועדת השרים חלוקות. השרה ציפי ליבני הצהירה כי החוק הוא סוף דרכה של הציונות וצפוי להביא לחורבן אזורי, ולכן תעשה ככל יכולתה לחסום אותו ולא תתן ידה למהלך פרימייריס בזוי שכזה. עם זאת, הדגישה שרת המשפטים כי לא ראוי לפרוש מהממשלה בשל דבר לא עקרוני כחורבן אזורי. השר לפיד החרה החזיק אחריה ואמר בדיוק אותו דבר, אך באופן מעט חמור סבר יותר וכסילי במידה.

ראש הממשלה מצידו אמר כי הגיעה השעה לעגן בחוק את האמת כי ישראל הינה מדינת העם היהודי בלבד ורק לו זכויות לאומיות בארץ ישראל מאז ומתמיד, עוד מימי היבוסים בואכה הממלוכים, והרי מה הטעם במדינה יהודית אם היא לא מחילה את הריבונות על ילדים ערבים. בהיותה מדינה יהודית, לטענת נתניהו, חיוני כי אופיה יעוגן בעבותות ברזל בספר חוקיה. לשם כך הביא ראש הממשלה סימוכין מאת מורו ורבו זאב ז'בוטינסקי:

אינני סבור שחוקתה של איזו מדינה תכיל סעיפים מיוחדים המבטיחים במפורש את אופיה ה'לאומי'. סבורני כי סימן טוב הוא לחוקה, אם נמעט. למצוא בה סעיפים כאלה.
– 'מלאו הבטחתכם או הסתלקו מן המנדט', נאומים

"מי שלא רוצה לעשות בר-מצווה מוזמן לעבור לעזה, לא נעמוד בדרכו", המשיך נתניהו, ובסוף דבריו חזר לצטט את מורו:

הנני מתגאה בהשתייכותי לאותה קבוצה שניסחה את תכנית הלסינגפורס, זו התכנית של זכויות לאומיות לכל העמים החיים בתוך מדינה אחת. בעריכת תכנית זו הגינו לא רק ביהודים, אלא בכל העמים בכל מקומות שבתם; ויסודה של התכנית הוא שיווי זכויות מוחלט. הנני מוכן להשבע בשמנו ובשם צאצאינו שלא נפר לעולם שיווי זכויות זה, ולא נעשה נסיון לדחוק את רגליו של מישהו. כפי שהקורא רואה, הרי זה 'אני מאמין' האומר כולו שלום.
– 'על קיר הברזל', זאב ז'בוטינסקי, עמ' 253

חברי הכנסת דני דנון ואופיר אקוניס (ליכוד) יצאו בהצהרה משותפת הדורשת להחמיר בענישה הקולקטיבית על ילדים שלא יעשו בר מצווה, ומצד שני להכריח את כל הילדים היהודים לערוך את הבר\בת-מצווה בהר הבית.

תגובות בשמאל

בשמאל כמובן מיהרו לגנות את הצעת החוק. לפי דוברי השמאל הציוני הצעת החוק בפני עצמה חשוכה, אך חמור מכך עלולה להיות תחילתו של מדרון חלקלק אשר ייתכן בי בסופו בעתיד הרחוק אזרחים ערבים יימצאו מופלים בזכויותיהם. כך למשל ביום מן הימים רוח החוק החדש עלולה להביא לחקיקה נגד איחוד משפחות ערביות, קבלה ליישובים קהילתיים וזכויות פוליטיות, ולמציאות בה קיימת אפלייה נגד ערבים בהקצאת קרקעות, הליכי תכנון, דחיקת רגליהם מהנגב, אי-הקמה של עיר לציבור הערבי 66 שנים, אפליה בקבלת מלגות, קושי במציאת דירות להשכרה, קבלה לשירות הציבורי, ואף הריגתם על ידי המשטרה. לאחר מכן פרסום ההצהרה מיהרו הדוברים לסכור את דלתות האורווה הריקה.

בשמאל הרדיקלי הרלוונטי אף היו נחרצים מכך. הנשיא ריבלין כתב בפייסבוק כי מדובר בחוק מצער. המגיבים אליו לא היו מרוצים, בלשון המעטה. המגיבה איילת שקד טענה כי בידה תמונות המראות כי אמא שלו ערביה ולובשת כאפייה.

בקצה העוד יותר שמאלי-רדיקלי טענו יובל דיסקין וכל ראשי השירות לשעבר האחראים לעינויים, הוצאות להורג המוניות, כליאת מאות אלפים ובאופן כללי לשגשוג האפרטהייד – כי החוק הוא אלים, לא דמוקרטי, ועלול להצית גל אלימות.

סקרי עומק שנערכו בימים האחרונים מראים כי הציבור היהודי חצוי אף הוא לגבי החוק. כ-59 אחוז תומכים בחוק כי זה ברור שהוא דופק ערבים, לטענתם, אך 40 אחוז מתנגדים לו כי זה קצת מגעיל אותם שערבים גם יעשו בר מצווה. אחוז אחד מהמשיבים עוד לא החליטו באיזה צד הם.

* סאטירה

> אוטובוס ושמו תשוקה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf