newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תיק החקירה על הירי באחים בקלנדיה: הפלסטינית נורתה למוות מאחור

שני האחים נורו למוות על ידי מאבטחים כשלא היוו סיכון והיו רחוקים מהם. חומרי החקירה של הפרקליטות מעלים שאלות חדשות על ההחלטה לא להגיש כתב אישום. האחות דיממה למוות במשך זמן רב ללא טיפול רפואי

מאת:

הפוסט נכתב בשיתוף עם נעם רותם

תיק החקירה בעניין הרג האחים בקלנדיה באפריל האחרון, שהגיע לידי שיחה מקומית, מטיל צל כבד על ההחלטה שלא להגיש כתבי אישום נגד המאבטחים היורים. מהראיות בתיק עולה כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה בעליל לא רק במקרה של האח, שמראש היה ידוע כי נורה כשהוא לא מאיים על המאבטחים במחסום, אלא גם שהירי באחות היה לא מוצדק.

ביום רביעי, ה-27 באפריל, נורו למוות במחסום קלנדיה מראם סאלח חסן אבו אסמאעיל, צעירה בת 23 משכונת א-ראם במזרח ירושלים, אם לשתי בנות, ואחיה הצעיר איבראהים סאלח טאהה, בן 16 מבית סוריכּ.

לפי הודעת הפרקליטות, הירי באחות היה חוקי מכיוון שהיא יידתה סכין, כך שגם אם כאשר נורתה לא החזיקה בו כבר – הרי שהמאבטח חשש לחייו. אך לפי הבדיקה הפתולוגית שנמצאת בתיק מתברר כי אבו אסמאעיל נורתה פעמיים בצד האחורי של גופה, פעם בגבה ופעם בעכוזה, ובאחת היריות היא הייתה כבר מכופפת. כלומר, היא פנתה לאחור ונורתה כאשר כבר לא יכלה לסכן איש.

פרקליטת המשפחה של האחים, נהילה עטייה, אמרה היום לשיחה מקומית שבכוונתה לערער על סגירת התיק.

> שתי סרבניות כיבוש בדרך לכלא: "מתוך אהבה לארץ ולבני האדם החיים בה"

חיילים וכוחות הצלה בזירת האירוע בקלנדיה זמן קצר לאחר ששני האחים נורו על ידי מאבטחים. 27 באפריל 2016. (צילום: פלאש90)

חיילים וכוחות הצלה בזירת האירוע במחסום קלנדיה זמן קצר לאחר ששני האחים נורו על ידי מאבטחים. 27 באפריל 2016. (צילום: פלאש90)

בנוסף, לפי העדויות שפרסמנו בעבר, המאבטחים במחסום מנעו מפרמדיקים פלסטינים לטפל בפצועה, ובמשך יותר משעה היא לא קיבלה טיפול. לפי תוצאות הבדיקה אבו אסמעיל מתה כתוצאה מאיבוד דם, לאחר שאחד הקליעים קרע ורידים בבטנה. ניתן לטפל בפציעה כזו, ומחקרים מראים כי רובם המוחלט של הפצועים שורדים אם ניתן להם טיפול ראוי בבית חולים. ישנו בית חולים במרחק דקות ספורות ממחסום קלנדיה. על חשד הפקרתה למוות של הפצועה המאבטחים היורים אפילו לא נחקרו.

האח לא שלף את הסכין

על פי גרסת המשטרה, מראם אבו אסמעיל ואחיה אברהים נכנסו באותו יום לאזור המיועד לרכבים בלבד במחסום. בדוברות המשטרה דיווחו מיד לאחר האירוע כי "שוטרים ולוחמי מג"ב המוצבים במעבר קלנדיה הבחינו בגבר ואישה ב.מ. [בני מיעוטים] הצועדים לכיוון המעבר המיועד למעבר כלי רכב בלבד כאשר ידה בתוך תיק שהיה ברשותה וידו של המחבל מאחורי גבו אוחזת בדבר מה שעורר את חשדם של השוטרים.

"השוטרים הפועלים במקום צעקו לעברם מספר פעמים לעצור ולא להמשיך להתקדם. המחבלת והמחבל המשיכו לצעוד ולהתקרב לשוטרים, אשר המשיכו לקרוא לעברם לעצור ולהשליך את התיק שהיה ברשותה. המחבלת עצרה במרחק קרוב לשוטרים, החלה לצעוד מספר צעדים לאחור יחד עם המחבל, כאשר לפתע הסתובבו שוב לעבר השוטרים, המחבלת שלפה סכין שהיה בתיקה והשליכה בכיוון ישיר לשוטר שעמד בסמוך אליה. השוטר לא נפגע. השוטרים והמאבטחים פעלו במהירות וירו לעברם של המחבלים ונטרלו אותם".

לעומת זאת העדויות שפרסמנו על התקרית מעלות חשד כבד שלכל הפחות הריגת הנער בן ה-16 היתה לא מוצדקת והוא נורה מספר פעמים ללא שהעמיד סכנה כל שהיא למאבטחים במחסום. המשטרה סירבה לשחרר סרטון שתיעד את האירוע, אך גם ללא הסרטון שיישב בין הגרסאות קיימות בעיות רבות בגרסת המשטרה. ראשית, האח בן ה-16 אפילו לפי גרסת המשטרה הנער לא אחז בדבר ולא עמד סמוך לשוטרים. אם כך, איך ייתכן שהאיום שלא נשקף ממנו הצדיק ויתור על שלבי נוהל מעצר חשוד והוביל לירי על מנת להרוג? גם אם לאחר מעשה בחגורתו נמצא סכין, כמו שהמשטרה טוענת, אפילו לשיטתה הוא אפילו לא שלף אותו.

למרות כל זאת לפני שבועיים פרקליטות המדינה הודיעה כי לא תעמיד לדין את המאבטח שירה באחים למוות זאת בשל "חוסר אשמה" ו"חוסר בראיות".

בפרקליטות אמרו בתגובה לסגירת התיק כי "מחומר הראיות עולה כי בזמן הילוכו לעבר המחסום הלך איבראהים כאשר ידו האחת טמונה בכיסו וידו השנייה מחזיקה במראם. נסיבות אלה יכולות היו להעלות חשד סביר באשר לכוונתו של לתקוף את כוחות הביטחון שעה שהגיע למרחק כה קרוב מכוחות הביטחון שבמחסום".

עוד הוסיפו בפרקליטות כי "אמנם, מזווית הצילום של הסרטון המתעד את האירוע ניתן לראות ניסיון של אבראהים לסחוב את מראם לאחור בטרם יידתה את הסכין, אך עם זאת יש לקחת בחשבון כי כיוון המבט של השוטר והמאבטחים שהיו במקום שונה מאשר זווית הצילום. כמו כן, בחיפוש על גופו של אבראהים התגלו סכינים נוספים, כאשר אחד מהם זהה לסכין שאותו שלפה ויידתה מראם. עובדה זו עשויה ללמד על המניע של אבראהים להגיע למקום".

> השקר החדש של הימין: "המדינה הורסת בתים רק ליהודים"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf