newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בלי הצגות ובלי מסכות: למה אני בעד חוק הלאום

לא רק חוק הלאום, כערבייה אני תומכת בכל חוק גזעני. יש לחוקק חוק, למשל, שיאפשר לערבים לגור בכבוד רק במתחמים מסוימים, מהם הם יוכלו לצאת לעבוד כפועלים. ברוכים הבאים לאביב היהודי

מאת:

אני דווקא בעד חוק הלאום. כערבייה נמאס לי לדרוש שוויון שאינו בר השגה, אז עדיף שנשחק כולנו את המשחק האמיתי בלי הצגות ובלי מסכות: יש יהודים ויש כל השאר.

אני תומכת בחוק ובכל חוק גזעני אחר שיחוקק פה: חוק זועבי, חוק ראאד סלאח. משמח במיוחד הוא האיחוד שהצליחה לעשות ישראל בין שני קטבים אידאולוגיים בחברה הערבית סביב אל אקצא, "הר הבית", בין סלאח לזועבי, שלא הייתה יכולה ביום רגיל להיכנס לשם כחילונית מושבעת בבגד לא צנוע ובלי כיסוי ראש. עכשיו אל אקצא על ראש שמחתה.

כערבייה, שאמא שלה נמצאת באל אקצא כל יום חמישי כדי להתפלל עד רדת החשכה, התחלתי לדאוג שהיא תיעצר, בשל החוק שמציע שמי שמבלה יותר מדי זמן בתפילה מיד הופך לחשוד בתכנון פעולות איבה נגד המדינה. ביקשתי מאמא שלי, פאטמה, לא לבוא להתפלל בירושלים שמא יחוקק חוק בזק שישלול ממנה את הפנסיה ממשרד החינוך אחרי שעבדה שם 35 שנים.

> סאטירה: החוק לשלילת קצבאות ילדים לערבים של עשו בר מצווה

הנשים שהרשו להכנס למסגד אל אקצא (אקטיבסטילס)

הנשים שהרשו להכנס למסגד אל אקצא (אקטיבסטילס)

הרי לא נוכל לנהל פה "דו קיום" אמיתי בלי חוק ההפרדה באוטובוס בין ערבים ליהודים, במיוחד אלו שעובדים בבניית גנים ממוגנים בדרום. בסוף יום העבודה הם מסריחים וצריך חוק שיגן על האף היהודי המבושם.

עוד חוקים דרושים מאוד הם "חוקי הנקמה המתוקה": חוק הריסת בתים של מפגעים, חוק שלילת אזרחות של משפחות אלו שהסיעו את המתכננים של פעולות, וחוק השמדת גופות של ערבים אחרי שנרצחו בירי בזירת הפיגוע.

אי אפשר גם שכל התרבות תשתולל פה ללא בקרה. צריך חוק שיקבע את סוג הסרטים שהסינמטק יקרין, במעוז הקיצוניים השמאלנים אויבי המדינה – הלא היא תל אביב. שלא חס וחלילה יוצג שם סרט שיפגע בהישגי המדינה. לא אני אומרת, כך נאמר בוועדה בכנסת בדיון המהיר בנושא פסטיבל "זוכרות" לסרטי נכבה.

עוד מעט יהיה מי שיציע חוק שיקבע את אחוז הערבים שיתקבלו לאקדמיה. הרי ידוע שיש יותר מדי ערבים בסופר פארם ובבתי חולים. השיער הבלונדיני המזויף לא יוכל להסתיר את התגיות עם השם הערבי. הנוכחות של רבים מדי מאתנו עלולה להטריד את הלקוחות, שבמקום להתרפא יהפכו לעול כספי על המדינה כנפגעי חרדה מנוכחות של ערבי בסביבה.

> בחירות 2015: ניהול הסכסוך מכתיב את החיים הפוליטיים בישראל

מליאת הכנסת (צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5)

מליאת הכנסת (צילום: איציק אדרי, ויקימדיה CC BY 2.5)

ובכלל, אני מציעה לחוקק חוק כולל שנקרא לו חוק ה"ערביטו". חוק שיאפשר לערבים לגור בכבוד עם זכויות מלאות במתחמים מסוימים בלבד. אל חשש, הם יוכלו להיכנס ולצאת משם בהתאם לשעות שיוחלטו, בכל זאת צריך פועלים במדינה הזאת. הסדרי הכניסה ייקבעו במשא ומתן מתיש עם ה"הנהגה הערבית" ו"מכובדי העדה" שאולי נסיים אותו בעוד עשרים שנה. כך כולם יהיו מבסוטים מההסדר.

הערבים הם קצת בעייתיים. הם יותר ממילון וחצי וזה אסון בפני עצמו, הם עושים בלגן, כל הזמן נאבקים, יש להם דרישות והם נבחרים לכנסת ויש להם טענות וזה לא נעים למצפון היהודי הרגיש. הם מדי פעם מפגינים ולפעמים הרבה. לאחים שלהם בנינו גדר יפה, ארוכה וחסינה והם רוצים מדינה, רוצים הגדרה עצמית. פלסטינים הם קוראים לעצמם, ומדברים בשפה שמזכירה את השפה העברית, וגם אותה צריך להשמיד. אולי עוד חוק יעזור.

אחרי טיפול השורש בערבים נגיע גם לאתיופים. האפרו-ישראלים החדשים יצטרכו להתגייר כהלכה ולעבוד על עצמם כדי להשתייך. הרוסים לעומתם עשו עבודה יפה אך עדיין צריכים ליטוש פה ושם. קצת מבטא קצת אלכוהול והכל יסתדר.

וכך נגיע לבית לעם היהודי הטהור. האמת היא שלפי מחירי הדיור והמשכנתא זה יהיה בית יהודי בשכירות. אבל לא נורא, העיקר שהדמוקרטיה נטולת המיעוטים היחידה במזרח התיכון הבוער תישאר אור לגויים. הדמוקרטיה החזקה מכולם, שכובשת גם את לבבות וכיסי היהודים העשירים בעולם וגם אדמות של ערבים בשם התורה. והכול כדי להגן על עצמה. דמוקרטיה איתנה שמבוססת על זכויות האדם ואמנות בינלאומיות.

האביב היהודי בפתח ומדינת הלאום של העם היהודי תפרח ותשגשג. אני ועוד כמה פועלים ערבים נהיה שם כדי להשקות ולטפח אותה.

> חוק הלאום: שם חדש למצב ישן וקבוע

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf