newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"אני הכי מתגעגעת לבובה שלי": ילדים בעזה על הריסות חדריהם

דיוקנאות של עשרים ילדים בעזה שמספרים מה הכי חסר להם בבתיהם שנחרבו בהפצצות. פרויקט מיוחד

מאת:
מאייסה, 12, מכפר ג׳אהור אד-דיק, עזה. מאייסה מתגעגעת למיטה ולמזרון שלה. הבית נהרס רק כ-6 חודשים לאחר שמשפחתה עברה אליו. בגלל שאזור מגוריה קרוב לגבול עם ישראל, ביתם הקודם הופצץ אף הוא. היא איבדה את אמה בהפצצה ישראלית ב-2010.

מאייסה, 12, מכפר ג׳אהור אד-דיק, עזה. מאייסה מתגעגעת למיטה ולמזרון שלה. הבית נהרס רק כ-6 חודשים לאחר שמשפחתה עברה אליו. בגלל שאזור מגוריה קרוב לגבול עם ישראל, ביתם הקודם הופצץ אף הוא. היא איבדה את אמה בהפצצה ישראלית ב-2010. אן פאק/אקטיבסטילס

צילמה וכתבה: אן פאק, עריכת פרויקט: שירז גרינבאום

חדר ילדים הוא חוף מבטחים, העולם הפרטי ביותר, מגן מהעולם שבחוץ. בתיהם של ילדים אלה נהרסו בהפצצות הישראליות בקיץ האחרון. מעל 108,000 פלסטינים תושבי הרצועה הם עתה חסרי בית. מעל 18,000 בתי מגורים, הרבה מהם רבי קומות, נהרסו כליל. בסדרה זו שאלתי ילדים בעזה, החוזרים בהדרגה אל ההריסות של מה שהיה ביתם, שאלה פשוטה: למה את/ה הכי מתגעגע/ת בחדר שלך?

אני רואה אצלם את ההבנה שגם כאשר יתגברו על כל הקשיים, וגם כאשר תושלם הבנייה מחדש של הבתים, החדר לעולם לא יחזור להיות מה שהיה.

עבדללה, בן 6, מבית חאנון. עבדללה מתגעגע לפלייסטיישן שהיה לו בחדר.

עבדאללה, בן 6, מבית חאנון. עבדאללה מתגעגע לפלייסטיישן שהיה לו בחדר. אן פאק/אקטיבסטילס

שאהד (שמאל), בת 12, טאזנין (מרכז, בת 9, וסאג׳אה (ימין), בת 11. שלושת האחיות מבין חנון. שאהד מתגעגעת לפוסטרים שאספה, טאזנין לבובות וסאג׳אה לבגדים. אן פאק/אקטיבסטילס

שאהד (שמאל), בת 12, טאזנין (מרכז), בת 9, וסג'א (ימין), בת 11. שלוש אחיות מבית חנון. שאהד מתגעגעת לפוסטרים שאספה, טאזנין לבובות וסאג׳אה לבגדים. אן פאק/אקטיבסטילס

סאבר, בן 12, מכפר ג׳אוור אד-דיק. סאבר מתגעגע למחשב המשחקים שלו. אן פאק/אקטיבסטילס

סאבר, בן 12, מכפר ג׳אוור אד-דיק. סאבר מתגעגע למחשב המשחקים שלו. אן פאק/אקטיבסטילס

מאלאק, בת 3, מהעיר עזה. מתגעגעת לבובה שלה. אן פאק/אקטיבסילס

אסמה, בת 3, מהעיר עזה. מתגעגעת לבובה שלה. אן פאק/אקטיבסילס

איברהים אל-הו, בן 9, ואחיו התאום, עבדלאה, מדיר אל-באלה. איברהים מתגעגע לחברו הטוב, מאייסארה, בן ה 7 שנהרג יחד עם שבעת בני משפחתו. עבדלה מתגעגע למשחק-הצעצוע בצורת טרקטור. אן פאק/אקטיבסטילס

איברהים אל-הו, בן 9, ואחיו התאום, עבדאללה, מדיר אל-בלח. איברהים מתגעגע לחברו הטוב, מאייסארה, בן ה-7 שנהרג יחד עם שבעת בני משפחתו. עבדאללה מתגעגע למשחק-הצעצוע בצורת טרקטור. אן פאק/אקטיבסטילס

יארה, בת 9, משכונת שג׳עיה. מתגעגעת למשחקים שלה ולשמלה האדומה שלה. היא מאד מפחדת שהפצצות יתחילו שוב. אן פאק/אקטיבסטילס

יארה, בת 9, משכונת שג׳עיה. מתגעגעת למשחקים שלה ולשמלה האדומה שלה. היא מאוד מפחדת שהפצצות יתחילו שוב. אן פאק/אקטיבסטילס

מרים סאלוף (שמאל), בת 5, עבדלראמאן (במרכז), בן 8, ואימאן, בת 6. כל ילדי המשפחה מרפאח. עבדלראמן מתגעגע לרכבת שלו, ואימאן לבגדיה. אן פאק/אקטיבסטילס

מרים סאלוף (שמאל), בת 5, עבד-אלרחמאן (במרכז), בן 8, ואימאן, בת 6. כל ילדי המשפחה מרפיח. עבד-לרחמאן מתגעגע לרכבת שלו, ואימאן לבגדיה. אן פאק/אקטיבסטילס

מוחמד, בן 11, מבית חנון. הוא מתגעגע למחשב ולספרים שלו. ביתו היה בבניין בן 90 דירות שקרס כולו בהתקפה על מגדלי אל-נאדה בעיר עזה. אן פאק/אקטיבסטילס

מוחמד, בן 11, מבית חנון. הוא מתגעגע למחשב ולספרים שלו. ביתו היה בבניין בן 90 דירות שקרס כולו בהתקפה על מגדלי אל-נאדה בעיר עזה. אן פאק/אקטיבסטילס

שאהד אל-יאזי, בת 4, מבית חנון. מתגעגעת לבובה שלה. אן פאק/אקטיבסטילס

מאלאק, בת 4, מבית חנון. מתגעגעת לבובה שלה. אן פאק/אקטיבסטילס

פאדי נאים (שמאל), בן 13, ובני אחיו, ג׳אלאל (מרכז), בן 8, ובאסל, בן 10 - מבית חנון. פאדי מתגעגע למחשב שלו, ג׳אלאל לצעצועי החיות, ובאסל לגיטרה צעצוע. אן פאק/אקטיבסטילס

פאדי נעים (שמאל), בן 13, ובני אחיו, ג׳אלאל (מרכז), בן 8, ובאסל, בן 10 – מבית חנון. פאדי מתגעגע למחשב שלו, ג׳אלאל לצעצועי החיות, ובאסל לגיטרה צעצוע. אן פאק/אקטיבסטילס

סאנבאל, בת 10 ואחותה ח׳ייפה, בת 6, משכונת שג׳יעה. שתיהן מגעגעות מאד לצעצעים המשותפים שלהן.

סאנאבל, בת 10 ואחותה היפא, בת 6, משכונת שג׳יעה. שתיהן מתגעגעות מאוד לצעצעים המשותפים שלהן. אן פאק/אקטיבסטילס

> תמונות: אחרי קיץ של מלחמה ילדים בעזה חוזרים לבית הספר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf