newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

חיבוק הדב שמאיים על המאבק לשקיפות בפרשת ילדי תימן

המאבק הציבורי לחשיפת המסמכים בפרשת חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן זוכה לאחרונה לתמיכה מפתיעה מצד זרועות ממסדיות שונות. רגע לפני שמברכים על השינוי במדיניות, כדאי להזכיר כי מדובר בצעד אסטרטגי שמאיים לבלוע את המאבק ולהשאיר את כל הקלפים בידי אלה שיש להם עניין בהמשך ההסתרה

מאת:

כותבת אורחת: רחלי סעיד

בחודשים האחרונים זוכה המאבק בנושא חטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן להצלחה מפתיעה. מפתיעה במיוחד היא ההתגייסות של הממסד למאבק, ובייחוד לחשיפת הפרוטוקולים של ועדות החקירה והנגשת בדיקות דנ"א למשפחות. הצלחה זאת מפתיעה פחות כאשר עוצרים רגע להסתכל מהצד ומבינים שמדובר בסוג של קואופטציה – בליעת ההתנגדות אל תוך הממסד עצמו, תוך שהוא שומר על עמדת השליטה.

עמותות מדברות על פתיחת הפרוטוקולים? הממסד יפתח, ומיד לאחר מכן יודיע כי חלקים גדולים יעברו צנזורה ויישארו חסויים, וכך הוא שומר לעצמו את הזכות לבחור את הקריטריונים לצנזורה ללא שום שקיפות. עמותת עמר"ם מציעה אפשרות לבדיקת דנ"א אנונימית למשפחות? הממסד יציע בדיקות דנ"א, כך שהמידע יהיה ברשותו וינוהל על ידו.

כך, ביום אחד אומר צחי הנגבי כי תינוקות נגזלו במזיד, וביום המחרת מסתייג ואומר כי כך "לתחושתו" וכי האקדח המעשן אינו נמצא במסמכים. אנו מסכימים כי האקדח המעשן אינו שם; העובדה שרוב המשפחות שמתועדות בארכיון העדויות של עמותת עמר"ם לא פנו לוועדה היא רמז גדול לכך. העובדה שמשפחותיהם של צבי עמירי, דודו דהאן וגיל גרינבוים אשר גילו כי נחטפו ממשפחותיהם גם הן לא הגישו תלונה לוועדות היא רמז נוסף. קריאה ביבליוגרפית נטולת חשדנות ועין ביקורתית במסמכי הוועדה וההנחה כי זה כל המידע הרלוונטי בוודאי שלא תסייע למשפחות, ולא לשם כך המאבק שלנו. חשיפה חלקית של מסמכים, ללא כל קונטקסט, אכן לא תועיל.

> פרשת ילדי תימן: חוליה בכרוניקה ארוכה של דיכוי, גזל ונישול 

מי יחליט מה חושפים ומה ממשיכים להסתיר? אירוע יום מודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן של עמותת עמר"ם ב"שחרית". (צילום: יעל גולן, שחרית)

מי יחליט מה חושפים ומה ממשיכים להסתיר? אירוע יום מודעות לחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן של עמותת עמר"ם ב"שחרית". (צילום: יעל גולן, שחרית)

בעוד שעדויות המאומצים שמצאו את משפחותיהם מעידות על זיוף מסמכי אימוץ, סיפורה של משפחת סמרי מעיד על זיוף מסמכים רפואיים ותוצאות פתיחת הקברים ב-1997 מעידות על זיוף מסמכי קבורה, הממסד מבקש מאתנו לבטוח ברישומים הקיימים וכן לבטוח בשיקול הדעת הממסדי לגבי איזה חומרים יש לחשוף, כמו למשל הקריטריון "עלול לשמש בסיס לכאורה לתביעות נגד המדינה", כפי שעולה מהדו"ח של מכון "עקבות".

שיקול דעת נוסף שהממסד לוקח לעצמו הוא זה הקובע כי תיקי אימוץ הם מידע חסוי, תוך התעלמות מהעובדה שההצדקה לחיסיון היא ויתור ההורים הביולוגיים על זכויותיהם. אלא שהצדקה זו היא חסרת משמעות כאשר ידוע לנו שחלק ממסמכי האימוץ מזויפים, אותם מסמכים שהוועדות מסרו כי בדקו בקפידה ולא מצאו בהם אף חשד.

מעט אחרי שפרסמנו בעמותת עמר"ם את פרויקט בדיקות הדנ"א הזדרזו בכנסת להציע הקמת מאגר גנטי ממשלתי. הם לא הציעו, למשל, לשנות את החוק האוסר על אנשים לבדוק באופן חופשי קרבה גנטית משפחתית (החוק הישראלי היום קובע כי בדיקות כאלה יבוצעו בצו בית משפט בלבד), אלא איסוף מידע גנטי על אזרחי המדינה ושליטה על המידע, ההצלבות והעברת המידע. סיפורה של משפחת שוקר, שבתם נמצאה בבית מאמץ על ידי ועדת בהלול מינקובסקי, אולם נאלצה לחכות 20 שנה כדי לקבל את המידע הזה, הוא עוד עדות לסכנה בחוסר שקיפות.

מה לעשות? לחשוף

מה שהממסד צריך לעשות עכשיו זה להעמיד את כל המשאבים הדרושים לידי המשפחות – לחשוף את כל החומרים הקיימים, להסיר את החיסיון מעל החומרים החסויים, לשנות את הנהלים המשפטיים שעדיין עומדים כחסם בפני המשפחות והמאומצים, לתמוך בתיעוד העדויות ובפרסומן, לממן בדיקות דנ"א לכל דורש, ובעיקר – לא להתערב בפעולה האזרחית הברוכה והאינטנסיבית שמתרחשת עכשיו.

לפני כחודשיים העלינו לרשת את ארכיון העדויות, בו מפורסמות נכון להיום מעל ל-300 עדויות של משפחות ושל מאומצים, ובכל יום מתווספות עדויות חדשות. כל החומרים שברשותנו מפורסמים באופן פומבי ונגישים לקהל הרחב. מרבית העדויות הן עדויות חדשות שכלל לא הגיעו לוועדות החקירה השונות. המטרה הראשונה של ארכיון העדויות היא לתת את הבמה למשפחות, לכאבן ולסבלן. המטרה השנייה היא לאפשר למאומצים לאתר את המשפחות הביולוגיות שלהן, על פי הצלבות של תאריך לידה, מקום לידה ודמיון.

העמותה השיקה בחודשים האחרונים פרויקט דנ"א בשיתוף חברת iGenea – חברה בינלאומית לבדיקות דנ"א, שמבצעת את הבדיקות במאגר בינלאומי (FTDNA). הבדיקות מוצעות בהנחה משמעותית. הבדיקות ותוצאות הבדיקות נמצאות בידי המשפחות ובשליטתן הבלעדית. המשפחות איבדו את האמון בממסד, ובצדק רב. אנו ממליצים למשפחות לבצע את הבדיקות באמצעות חברה פרטית ולא לאפשר לממסד להקים מאגר דנ"א ממשלתי, שלא יהיה נגיש, שקוף ובשליטת הנבדקים.

עמותת עמר"ם היא עמותת ללא כוונת רווח, המופעלת על ידי מתנדבים ואינה נתמכת על ידי אף ארגון או גוף כלשהו. בימים אלה יצאנו לפרויקט מימון המונים כדי שנוכל להמשיך ולהגביר את פעילות התיעוד הרבה, בארץ ובחו"ל. נודה לתמיכתם.

רחלי סעיד היא פעילה בעמותת עמר"ם.

> לסגור את תיק ילדי תימן

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf