צעיר מהצפון מסרב לשרת בצבא ונשפט לעשרים ימי מאסר
עשרות הפגינו בסולידריות עם סרבן המצפון אודי סגל שהגיע היום ללשכת הגיוס בחיפה, שם הודיע על סירובו לשרת בצבא
מאת: מוריאל רוטמן-זכר ויובל אור
בחודש האחרון מהדורות החדשות התמלאו בדיווחים על עוד ועוד הרוגים, רובם המוחץ פלסטינים. בעוד רוב החברה הישראלית – החברה שלנו – נסחפת בקדחת המלחמה של המבצע הנוכחי בעזה, ישנם גם אלו שמסרבים לקבל הווה או עתיד מלאים באלימות, כיבוש, פחד ואיבה. אחד מהם הוא אודי סגל, ישראלי בן 19 מקיבוץ תובל, שצפוי להישלח לכלא הצבאי בגין סירוב להתגייס לצבא.
בהצהרת הסירוב שלו אמר סגל: "אני חושב שדווקא בימים כאלה שהממשלה וכל התקשורת מנסים להשתיק כל קול ביקורת שסוטה קצת מהמיינסטרים הישראלי הלוחמני, ושדווקא עכשיו חשוב לא רק לסרב אלא בכלל לפעול נגד הכיבוש, דווקא עכשיו שאנחנו רואים את התוצאות ההרסניות בטלוויזיה כל יום מול העיניים".
צפו בסרטון הקצר בו מסביר אודי את סירובו לשרת וכיצד הסירוב הוא כלי לסיום הכיבוש:
Udi Segal – Israeli Refusenik from al-Mouvan Productions on Vimeo.
היום (שני) בשעות הצהרים התאספו בחיפה כ- 75 מפגינים, יהודים ופלסטינים, כדי להביע את תמיכתם בסגל וללוות אותו ללשכת הגיוס' שם הצהיר על סירובו לשרת בצבא. בקהל היו בין היתר רותי ויעל פררה, אמו ואחותו של אוריאל פררה, סרבן מצפון חרדי שנכנס ויוצא מהכלא הצבאי מאז אפריל בגין סרבנות, עומר סעד סרבן דרוזי צעיר ששוחרר לא מזמן לאחר שישה חודשי מאסר, ומספר סרבני עבר אחרים וגם חותמות וחותמים של "מכתב הסרבניות 2014".
> מסרבים להתגייס ל"צוק איתן", מילואימניק אחד נכלא
אודי סגל לפני הכניסה ללשכת הגיוס בחיפה, שם סירב להתגייס. (צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
מעבר לכביש התכנסה קבוצה קטנה של מפגיני-נגד עטופים בדגלי ישראל. בשבוע האחרון הופצו ברשת ובפייסבוק קריאות להפגין נגד סירובו של סגל. קריאותיהם של מפגיני הימין ברובן כבר מוכרות לנו ("לכו לעזה! כולכם בוגדים! עזה בית קברות! לכו להז***ן ב**ת!") אבל הפעם נוסף גם אלמנט מכוער יותר, אישי יותר: סימנו את אודי בשמו, צחקו שההפגנה היא "מסיבת היציאה שלו מהארון" וגם קראו לו "בן זונה", בעוד הוא עומד ליד אמו.
הסרבן הדרוזי עומר סעד, כמה חודשים לאחר שחרורו מהכלא, הגיע לתמוך באודי סגל צילום: מוריאל רוטמן-זכר)
הפגנת התמיכה באודי הייתה שקטה ומכובדת, עם שלטים המכריזים על תמיכה באודי, מבקרים את הכיבוש וקוראים לסיום מידי של המלחמה בעזה. אחד המפגינים החזיק שלט בו נכתב "מעל 800 הרוגים ≠ בטחון." כשהוא ראה אותי מסתכל על השלט הוא משך בכתפיו בעצב ואמר: "הכנתי את השלט הזה לפני כמה ימים" [מניין ההרוגים בעזה מוערך כעת במעל ל- 1,000].
לאחר התאספות קצרה, אודי נפרד מהקהל ונכנס לתוך לשכת הגיוס, שם פנה למפקדים עם המילים שיצאו מפיהם של אלפי סרבני מצפון לפניו: "אני מסרב".
[עדכון, 28.7 21:00]: אודי סגל נשפט לעשרים ימי מאסר, אותם הוא מרצה החל מהלילה (שני) בכלא שש
מוריאל רוטמן-זכר הוא בלוגר, פעיל וסרבן, ישראלי-אמריקאי. יובל אור הוא קולנוען ופעיל ישראלי-אמריקאי שסרטו הראשון, "חברון יפה", חוקר את האבסורדיות הבנאלית של הכיבוש הישראלי בחברון מבעד לעיניו של נער פלסטיני. שניהם חברים בקולקטיב All That's Left שפועל נגד הכיבוש.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
