newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איזה הסבר לרצח מצאה המשטרה במקום כבוד המשפחה?

החדשות הטובות הן שנתפסו חשודים ברצח ביסאן אבו גאנם, ושהמשטרה למדה לא לתרץ רציחות ב"רקע כבוד המשפחה". החדשות הרעות הן שהתירוץ החדש לרצח נשים גרוע עוד יותר: התנהלות עצמאית

מאת:

תכניסו ללקסיקון שלכם בבקשה ביטוי חדש: ״נרצחה על רקע התנהלותה העצמאית״. הרקע הזה כמניע לרצח נשים מתווסף לו בגאווה לרשימת הרקעים המהודרת כגון "רקע רומנטי", "רקע משבר עלייה", "רקע משבר משפחתי", "רקע כבוד המשפחה", "רקע תרבותי" ועוד.

השימוש ביצירת המופת החדשנית צוטט לראשונה בהודעת המשטרה לתקשורת שיצאה אתמול (שלישי) בעקבות הפרסום על פענוח מקרה הרצח של ביסאן אבו גאנם, הקורבן האחרון והעשירי ממשפחתה, שנרצחה ב-25 לאוקטובר האחרון.

לכאורה אנחנו כנשים וכפעילות חיכנו לשעה המבורכת בה יוגשו כתבי אישום נגד רוצחי נשים ערביות, דבר שלא קורה לעיתים קרובות. ואכן, לא יכולתי להסתיר את שביעות הרצון מהאפקטיביות והזריזות של החקירה המסועפת שהביאה למעצרם של שישה חשודים, דבר שלא קרה עם רצח אמה החורגת של ביסאן בשנת 2000 ועם רצח האחיות שלה כמה שנים לאחר מכן. אפילו דמיינתי שהבאת הרוצחים לדין תגרום לעוד כתבי אישום בתיקי הרצח שלא פוענחו מעולם.

אז מילה טובה מגיעה לחוקרת הראשית במקרה הזה, בהחלט. אבל מי שכתב את ההודעה לתקשורת בעברית התייסר כנראה עם איסור השימוש במונח ״כבוד המשפחה״ כרקע לפשע הנתעב. ברור שהכותב היה מודע לכך שזה "סדין אדום" אל מול ארגוני הנשים הזועמים, ומאחר שהרשימה לעיל לא ממש מתאימה והיו חייבים ״רקע״ כלשהו, הומצא לצורך העניין הביטוי "התנהלות כללית בצורה עצמאית". זה בעצם מטרייה שמכסה הכול! התנהגות, לבוש, דיבור, שאיפות ותכנון עתיד, מאבק משפטי עם הגרוש על אחזקת הילדים – כל ההתנהגות בעלת אופי ״עצמאי״ נכללת כאן!

> רצח עשר הנשים ומדרג הכבוד של גברים

ביסאן אבו גאנם, הנרצחת העשירית ממשפחתה.

ביסאן אבו גאנם, הנרצחת העשירית ממשפחתה

הרי למה שאישה בכלל, או ערבייה בפרט, תתנהל באופן עצמאי? היא אמורה להיות תלויה בחבל הטבור לגבר כלשהו וללכת לפי רצונו. תחשבו כמה פטרוניות, דעות קדומות ועליוניות טמונים במונח הזה: 1. אנחנו יודעים שנשים לא עצמאיות. 2. מי שמתנהלת באופן שכזה בעצם מסכנת את חייה ביודעין! 3. כדי להגן על נשים חייבים להעלות את המודעות לסכנות הטמונות בתהליך העצמאות שלהן .

עדיף כבר כבוד המשפחה

כאישה שנלחמה עשרים שנה כדי להגיע לנקודה בה אני אצהיר במלוא הגאווה הנשית שאני ״ישות" בפני עצמי, וכבת אדם וחווה עצמאית ולא תלויה באף גבר – מבחינתי באה ההודעה המשטרתית הזאת ונתנה לי סטירת לחי מצלצלת. איפה את חושבת שאת חיה? איזה עצמאית ואיזה בטיח? את עדיין שייכת למישהו, והפרובוקציות שאת עושה בשם זכויות אדם ופמיניזם יובילו בסוף למשהו מאד מסוכן.

אם עד היום רקע הכבוד כיוון את האצבע להתנהגותה המינית של האישה, ורמז לשליטה בגופה ובחיי המין שלה, באה עכשיו ״ההתנהלות העצמאית״ והרחיבה את תחומי השליטה לכמעט כל דבר.

אני מציעה לכם, רבותי במשטרת ישראל, להקשיב למלים האלה: אם אתם ממש חייבים רקע, אז ״רקע מגדרי״ הוא השם לרצח נשים, או "על רקע של שנאת נשים", "על רקע שוביניסטי", או במקרה של רמלה: "על רקע פשע מאורגן שנופלים קרבנות בפניו נשים, גברים ונוער".

נשים נרצחות כי הן נשים, בדיוק בגלל שהן תופסות את עצמן כנשים בפני עצמן, וכי גבר בסביבה רוצה לשלוט בהן. הן נולדו עצמאיות והפכו לתלויות בגבר מסוים בסביבה שלהן, ולא להיפך. המצב הטבעי הוא שאישה תהיה עצמאית בחיים, חופשיה, תעשה מה שהיא רוצה בחיים שלה, בגוף שלה ובעתיד שלה. החיים של נשים או התנהלותן היא לא הרקע לרצח והיא לא רקע של שום דבר.

אני חוששת שהתירוץ הזה של "התנהלות עצמאית" יתחיל להיות בעיה עכשיו, לכן אני מציעה שנחזור כבר לרקע כבוד המשפחה. זה יותר ממוקד, מובן ובר שליטה. אני מבטיחה לשמור על כבוד משפחתי וכבוד כל החמולה והחברה אם תרצו. רק תשאירו לי את ההתנהלות העצמאית שהשקעתי בה כל חיי בבקשה.

הפוסט פורסם גם בערבית באתר אל-ערב, ובאנגלית באתר 972+

> אל תבנו על הגברים כשותפים למאבק באלימות נגד נשים

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf