newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"לא מוכנות לקחת חלק בעוול": שתי סרבניות מצפון נכלאו לשבעה ימים

לאחר שאתמול הצהירו על סירובן לקחת חלק בכיבוש, נשלחו היום תמר אלון ותמר זאבי לשבעה ימי מחבוש. " המוצא היחיד של אדם שפוי שאיננו רוצה לקחת חלק בהפרת זכויות אדם שיטתית"

מאת:

שתי סרבניות מצפון נשפטו היום (חמישי) לשבעה ימי מחבוש בשל סירובן לשרת בצבא. השתיים, תמר אלון מתל אביב ותמר זאבי מירושלים, התייצבו אתמול (רביעי) בלשכת הגיוס בתל השומר והודיעו על סירובן להתגייס בשל התנגדותן לכיבוש וסירובן לקחת חלק בדיכוי העם הפלסטיני ונשפטו במקום לשני ימי מאסר. היום הוארכה כליאתן בשבוע נוסף. השתיים צפויות להמשיך להתמיד בסירובן, ולאחר שישוחררו הן צפויות להיקרא להתייצב שוב בבקו"ם, ואז יסרבו, ישפטו, ישלחו לכליאה וחוזר חלילה.

אתמול ליוו אותן כשמונים תומכים, חברים ובני משפחה שקיימו הפגנה בכניסה לבקו"ם, מלווה בשלטים, סיסמאות ותופים בקריאה לשחרור סרבניות המצפון ולסיום השליטה הצבאית בעם הפלסטיני. "נראה שזהו המוצא היחיד של אדם שפוי שאיננו רוצה לקחת חלק בהפרת זכויות אדם שיטתית" אמרה היום יסמין יבלונקו מרשת "מסרבות" המלוות את סרבניות המצפון.

> מסע מהגיהנום: חולי סרטן פלסטינים לא מקבלים הנחות במחסומים

הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון יחד עם ח"כ יוסף ג'בארין בכניסה ללשכת גיוס תל השומר (עידו רמון)

הסרבניות תמר זאבי ותמר אלון יחד עם ח"כ יוסף ג'בארין בכניסה ללשכת גיוס תל השומר (עידו רמון)

תמר אלון ותמר זאבי מבקשות לעשות שירות אזרחי במקום שירות צבאי. בהצהרת הסירוב שלה כתבה זאבי, על תחושת השייכות שלה למקום, על אהבתה לארץ וגם על כך שהיא אינה מוכנה להשלים עם עוולות הכיבוש הנעשות בשמה על אדמתה: "מתוך אהבה לארץ ולבני האדם שחיים על אדמתה, אני רוצה להאמין, ומאמינה שאפשר אחרת וניתן לשנות. … אנו נצא ממעגל הפחד והאלימות הזה רק כשנפתח את הלב והראש שלנו, נתבונן במה שקורה סביבנו, מעבר לחומות הפיזיות והחברתיות וניתן לעצמנו להרגיש את המציאות והכאב של כל האנשים שהארץ הזו היא ביתם. ברגע שכולנו נסכים להבין ולקבל שזו המציאות, אני רוצה להאמין שהדרך האמפטית, הסובלנית והמתפשרת תהיה הברירה היחידה שלנו".

תמר אלון, ביתם של פעילת זכויות האדם עו"ד מוריה שלומות ושל הסרבן ואיש התיאטרון חן אלון, כתבה בהצהרה שלה כי היא "לא מוכנה לקבל את הטענה שדיכוי של עם אחר, שלילת זכויות אדם בסיסיות, גזענות ושנאה הם הכרח לקיומה של מדינת ישראל". עוד היא הדגישה: "אני בוחרת לסרב מתוך מודעות לכך שלא לכל אחת יש את האפשרות לבחור כמוני. אני יודעת שאפגוש בכלא הצבאי נשים צעירות שלא הייתה להן הזכות והחירות לבחור לסרב. אינני עיוורת למעגלי הדיכוי הנוספים הקיימים בחברה הישראלית כלפי נשים, מזרחים, מהגרים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות. אינני עיוורת לכך שמעגלי דיכוי אלה באים לידי ביטוי – ואף מקובעים – גם בצבא. נהפוך הוא: בסירובי לתת יד למערכת הדכאנית אני מבקשת להיות סולידרית גם עם כל מי שנשללה מהן ומהם חירות הבחירה".

החוק מאפשר פטור מטעמי מצפון לסרבניות וסרבנים אם הם מכריזים על עצמם כפציפיסטים, שמתנגדים לכל סוג של אלימות באשר היא. מי שמסרבות בגלל מדיניות הממשלה והצבא בשטחים לא זכאיות לפטור. בשנה האחרונה ישבו בכלא שבע סרבניות מצפון מוצהרות המתנגודת לכיבוש: תאיר קמינר, איידן קטרי, עמרי ברנס, טניה גולן, לינדה שווזר, עדי גיתאי וקאי חן. בנוסף לאחרונה פורסמה יוזמת סירוב מילואים של סרבנים אתיופים, המתנגדים לאלימות משטרתית ולאפליה ממוסדת נגדם. סרבניות וסרבנים אחרים נמנעו מגיוס בדרכים אחרות, ויש שהלכו לכלא ממגוון סיבות חברתיות או אחרות, אך לא באופן מוצהר.

> הסרבנים האתיופים: "מי שחושב שהצבא יותר קדוש מהחירות שלנו, שימשיך לשרת"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf