למה העזתים עדיין תומכים בחמאס?

כותבת אורחת: עביר איוב

ככל שמבצע "צוק איתן" מתארך והאלימות גוברת, כך אנו שומעים יותר ויותר תהיות על יחסם של 1.8 מיליון תושבי עזה כלפי חמאס. למרות שגם התקשורת הבינלאומית וגם זו שבישראל מציגות דאגה לשלומם של העזתים, זו גם זו מבקרות את חמאס הרבה יותר מאשר את ישראל. התהיות שעולות על היחס לחמאס הן מובנות, וראוי להתייחס אליהן.

כבר מהשלב הראשון יש להבהיר שפלסטינים מספיק מודעים למצבם כדי להבחין בין חמאס כממשלה לבין חמאס כפלג בתנועת ההתנגדות. בעוד שהעזתים מחזיקים בגישות רבות ושונות כלפי ממשלת חמאס, ההתנגדות היא משהו שהפלסטינים מסכימים עליו פה אחד. הם גם יודעים שחמאס אינו הגוף היחיד בתוך מערך ההתנגדות.

אחת ההאשמות המרכזיות המופנות כלפי חמאס, בעיקר מצד עיתונאים ופרשנים ישראלים, היא שהוא משתמש בחומרי בנייה לחפירת מנהרות במקום לאפשר לאזרחים להשתמש בהם או לביסוס התשתית האזרחית שלנו. נכון, עזה היא אכן מובלעת ענייה שפיתוחה מצריך משאבים ומאמצים רבים. אבל כל זה לא מוריד מהצורך בהשקעה ביטחונית. כמו כל מדינה בעולם, גם לעזה יש זכות להגנה עצמית. מן הידועות הוא שגם ישראל משקיעה סכומי עתק בתעשייה הביטחונית שלה, ומזניחה שיכונים ושכונות עוני בכל רחבי הארץ. בארצות הברית, בעלת הצבא החזק בעולם, יש יותר מ-600 אלף חסרי בית.

עוד האשמה נפוצה וחשובה לא פחות היא הטענה שחמאס משתמש בתושביו כמגנים אנושיים. אבל איך הוא יוכל לעשות את זה אם הצבא מראש יורה על מטרות אזרחיות? ואם העובדה שאזרחים שנמצאים בסביבה של פעילות צבאית הם מטרה לגיטימית מבחינת ישראל, אז מה הטעם מבחינת חמאס "להסתתר מאחוריהם"? זה חוץ מהעובדה שעזה היא אזור צפוף להחריד, מה שאומר שכל פעילות צבאית תמיד בהכרח תהיה קרובה לתשתית אזרחית.

חמאס גם מואשם בירי רקטות על ישראל. זו טענה לגיטימית ואף אחד לא יכול להתווכח עמה. אבל אם בוחנים את מספרי ההרוגים הישראלים, שכמעט כולם חיילים, מתברר שאזרחים אינם המטרה העיקרית של חמאס.

> הגדה המערבית רותחת, אולי על סף פיצוץ

חמאס גם מואשם בכך שהוא דוחה את רוב הצעות הפסקות האש במהלך העימות הנוכחי. מהצד הפלסטיני זה נראה אחרת: נמאס לפלסטינים מהמצור החונק שמוטל עליהם מזה כשבע שנים. הגבולות לרוב חסומים בפני כל מי שרוצה לצאת, או סחורה שאמורה להכנס לרצועת עזה. אנשים אומרים שהם מתים בהדרגה בכל התקופה הזאת, ועכשיו כשבערך אלפיים איש כבר נהרגו במבצע הזה, הם מסרבים להמשיך ולקבל את המוות האיטי. זו הסיבה שבגללה חמאס דוחה כל הצעה להפסקת אש שלא כוללת את הסרת המצור, לכל הפחות.

רוב האוכלוסייה תומכת בהתנגדות גם בגלל תחושת האכזבה האדירה מהנשיא מחמוד עבאס שמרגישים הפלסטינים כל הזמן. כל פעם שיש להם ציפייה כלשהי ממנו הוא מאכזב אותם בפעולותיו ובבחירתו לשתף פעולה עם הכיבוש הישראלי. בעזה, לעומת זאת, חמאס ויתר הארגונים החמושים ממשיכים להגן על האוכלוסייה בגופם, כך שאין פלא שהפופולריות של חמאס נמצאת בעלייה בזמן שזו של עבאס צוללת.

בימי מלחמה רגישים כל כך, העזתים יודעים שעדיף להם לתמוך בחזית של העימות עם ישראל, במקום לפצל את התמיכה בין הנהגות שונות ולהפסיד בקרב. המספר הרב של ההרוגים יוצר תחושה של אחדות גורל, שגורמת לפלסטינים לדבוק בדרישותיהם.

שבע שנות מצור, שנגזרו על העם כעונש על הבחירה בחמאס, הובילו את האנשים לתמוך במפלגה עוד יותר – לא לנטוש אותה. חמאס סובלת מחרם בינלאומי מקיף, לרבות מצד משטרים ערביים רבים, אבל הפלסטינים מבינים שלמרות כל האתגרים והחסרונות חמאס הצליח לשרוד בכל קרב.

האוכלוסייה הפלסטינית לא מוכנה כיום לקבל שום פתרון שלא כולל את הסרת המצור ואת הקמתו של נמל בינלאומי. תושבי עזה מאמינים שהקמת הנמל אינה חלום, בעיקר נוכח ההשפלה שהם עוברים כל פעם שמתאפשר להם לצאת מהרצועה דרך הגבול המצרי. ולכן מתעקשים.

* עביר איוב, 26, למדה ספרות אנגלית באוניברסיטה האיסלאמית של עזה. עביר היא עיתונאית שמסקרת את הלחימה בעזה ונושאים אחרים. היא כתבה מאמרים לאתרי האינטרנט של "אל ג'זירה", "הארץ", "אל-מוניטור" ועוד. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+. תרגם: חגי מטר