newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לקראת מצעד הגאווה: תל אביב רוססה בכתובות "לא תוכלו לצבוע את הכיבוש"

פעילים להט"בים תלו שלטים בכניסות לעיר ובמסלול המצעד במחאה על השימוש הציני שעושה המדינה בקהילה הגאה כדי לצייר לעצמה תדמית נאורה. בזמן שבתל אביב יחגגו גאווה, בשטחים יציינו היום 49 שנים לכיבוש

מאת:

פעילות קוויריות תלו במהלך הלילה שלטים לקראת מצעד הגאווה שיצא היום (שישי) לדרך בשעות הבוקר בתל אביב. השלטים עליהם נכתב "כיבוש, גאווה ישראלית", "לא תוכלו לצבוע את הכיבוש"  נתלו בגשרים בכניסות לעיר. עשרות כתובות דומות, בעברית ובאנגלית, רוססו ברחבי העיר ובעיקר במסלול בו יעבור המצעד.

הפעילות שעומדות מאחורי הפעולה מבקשות למשוך את תשומת הלב של רבבות להטב"קים ותומכיהם שצפויים להגיע לעיר כדי לקחת חלק ביום החג השנתי של הקהילה.

> הבית בסכנה: "החצר הנשית" בחיפה עומדת בפני סגירה

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

במהלך השבוע האחרון שחררו פעילות תגובה הולמת לקליפ הרשמי של אירועי הגאווה, "פינק", שהופק בשיתוף עם עיריית תל אביב ו­במרכזו הדמות השנויה במחלוקת "שפיטה" המבצעת גרסה אוריינטלית לשיר של אירוסמית'. את הנשים המפזזות בחלל הוורוד לצידה של "שפיטה" החליפו בתמונות וקטעי סרטונים המציגים את המציאות הקשה שהוורוד והמנצנץ מנסה לכסות: את הריסות הבתים, ההפצצות בעזה, המחסומים, ההרוגים, הדיכוי של הפגנות בלתי אלימות. את מה שכולם רוצים לשכוח: שאנחנו לא יכולים להיות מדינה נאורה וליברלית כל עוד אנחנו מחזיקים מליוני אנשים תחת כיבוש.

צפו בתגובה לקליפ הגאווה של שפיטה:

באתר העירייה צופים ללא פחות מ-180 אלף משתתפות ומשתפים במצעד. חצי מהם, 90 אלף, הם תיירים. הקהילה אמנם הייתה אחוזת התרגשות וזעם למשך יומיים וחצי בעקבות "פרשת המטוס הגאה", והתמרמרה על הפניית התקציבים לתיירות במקום לקהילה, אולם נראה שגם השנה ממשיכים משתתפי ומארגני המצעד התל אביבי להסתפק בתפקיד שייעד להם משרד התיירות – להיות יפות ולרקוד.

המצעד, שהחל בעקבות אירועי סטונוול בארה"ב ב-1969 כאקט פוליטי שחיבר בין קהילות קוויריות שונות, מוחלשות יותר או פחות, למאבק משותף לשוויון זכויות הפך עם השנים בתל אביב לחגיגת יח"צ מהוקצעת בהפקת העירייה ובשיתוף פעולה מלא של ארגוני הקהילה.

> בן 12 נפצע קשה לאחר ששוטר ירה כדור ספוג בראשו, מח"ש אפילו לא תחקור

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

ואכן, בפרוספקטים הבוהקים ובפרסומות שמפיק משרד התיירות בתקווה לשכנע תיירים גאים להגיע לישראל ולבזבז פה את כספם הכל נראה חגיגי. לא תראו שם כיבוש. למעשה, בכלל לא תראו פלסטינים. לא תראו רמז לאלימות או למוות שהפכו פה לשגרה. בטח שלא תראו את המצור וההרס בעזה, את אלפי האסירים (מהם מאות בלי משפט וקטינים), וגם לא תראו את הלוחמים שחוזרים לביתם אחוזי פוסט טראומה, ואת כל המשפחות ששילמו מחיר נוראי ואת אלו שעוד ישלמו.

לא תראו בעלונים הצבעוניים גם את הלהט"בים הפלסטינים שישראל לא מוכנה לתת להם מקלט, או להט"בים לא יהודים באופן כללי שישראל מסרבת לתת להם מקלט. גם לא תראו את הרצח בברנוער ואת הטיפול המשטרתי הביזיוני במרדף אחרי המבצעים שלו. לא תראו את יו"ר מצעד הבהמות לשעבר בצלאל סמוטריץ' שמכהן היום כח"כ לגיטימי במפלגה שחברה בממשלה, וגם לא את בנצי גופשטיין – שעדיין לא נחקר למרות ההסתה האיומה שלו לפני המצעד בירושלים בו נרצחה שירה בנקי.

לפני כשנה וחצי חשפו סרבני יחידת המודיעין 8200 כי הצבא עושה שימוש במידע על להט"בים פלסטינים כדי לסחוט אותם לשתף פעולה. המשפט הקודם נשמע סטרילי, אז אולי כדאי להגיד את זה יותר ברור: המידע שמלקטים טובי הייטיקינו לעתיד ב-8200 עושה בסופו של דבר את דרכו לחוקר מנוול שיושב מול בחור הומו או צעירה לסבית, שנמצאים בארון, ושאם תתגלה נטייתם המינית יכולה להישקף סכנה לחייהם, ומאלץ אותם להעביר מידע או לפעול למען ישראל ולא המידע עליהם יתגלה. זה איום ברצח. ולמרות שזה נשמע כמו סצינה מסרט על זמנים ומקומות אחרים – זו המציאות. זה מה שהמדינה הגיי-פרנדלית שלנו עושה.

על המציאות הזאת הקהילה לא יכולה לשתוק. לא יכולה לעבור לסדר היום. לא יכולה לשמש כעלה תאנה בצבע ורוד כדי לשמר את התדמית הנורמלית של ישראל, בזמן שבשמנו סוחטים להט"בים אחרים על שום נטייתם המינית, כשאנחנו חיים במצב שהוא הכל חוץ מ"נורמלי".

זה לא שהמצעד לא חשוב, זה לא שאסור לשמוח "כי יש כיבוש", או שאסור לדאוג לזכויות שלנו עד ש"הכיבוש יפול". להיפך. כל עוד יש ילד אחד שמפחד לצאת מהארון, טרנסג'נדרית אחת שמשפחתה מתנכרת לה, כל עוד מסיתים נגדנו, כל עוד מי שרוצה לא יכולה להתחתן כאן – אנחנו חייבים להמשיך לצעוד. אבל אסור לנו לשכוח שלא רחוק, מעבר לחומה, יש עוד ילדים, עוד נשים, עוד להט"בים, עוד אנשים, שיש למעשים שלנו השפעה עליהם. כי בדיוק בזמן שאנחנו רוקדים ברחובות, בשטחים מציינים 49 שנים לכיבוש.

> בואו למצעד כלהט"בים, תשאירו את הזהות הפלסטינית בבית

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

לקראת מצעד הגאווה פעילות ופעילים קווירים תלו בכניסות לתל אביב שלטים שמזכירים שהכיבוש כאן (קרן מנור/אקטיבסטילס)

המאמר התפרסם גם באנגלית באתר מגזין 972+

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf