מאות הפגינו ביפו נגד רצח נשים: "כל הקהילה אשמה"

הכתבה הוכנה בשיתוף עם הגר שיזף

כ-350 מפגינות ומפגינים צעדו היום (שישי) בצהריים ברחוב יפת ביפו במחאה על רצח נשים בחברה הערבית, לאחר שהשבוע נרצחו שתי נשים תושבות העיר – שוא הואידה והודא אבו סרארי – שתיהן ככל הנראה על ידי קרובי משפחה. סך הכל מתחילת השנה נרצחו בארץ 15 נשים על ידי קרובי משפחה, מהן שמונה ערביות, ושלוש רק מיפו.

בין המפגינים היו חברי הכנסת עאידה תומא-סוליאמן, חנין זועבי ואחמד טיבי מהרשימה המשותפת, סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, חבר מועצת העיר אמיר בדראן, וזוכת פרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר ב-2016, רובא בילאל עספור, ששכנתה היא הקורבן האחרון בשרשרת הרציחות. ההפגנה הועברה בשידור חי בעמוד הפייסבוק של שיחה מקומית וניתן לראות אותה גם פה.

> הודא אוהבת האדם, לא עזר לה איש

הצעדה יצאה מצומת חאג' כחיל, ולמרות שהייתה אמורה להתנהל על המדרכה גלשה לכביש וחסמה את הרחוב כולו למשך כחצי שעה, עד שהסתיימה בעצרת עם נאומים בגן השניים. המפגינות קראו סיסמאות נגד האלימות הפנימית בחברה, במיוחד כלפי נשים, וגם בביקורת על המשטרה, שלא מפענחת פשעים ביפו בפרט ובחברה הערבית בכלל, ובכך מאפשרת את התגברות האלימות. כך לדוגמא סיפרה לשיחה מקומית אלין, בת דודתה של הודא אבו סרארי, שקרובת משפחתה התלוננה במשטרה על איומים, והיה לה תיק ברווחה, אך איש לא הציל אותה.

"חייבים להגיד שגם המשפחה שלה, וגם אנחנו, כל הקהילה, אשמים", אמרה עביר סטל, מפגינה תושבת יפו. "כמו עדר אנחנו נגררים. לפעמים הכתובת על הקיר ואנחנו מעלימים עין עד שחס וחלילה זה מגיע אלינו. אשמים גם המשטרה והממסד שלא עושים מספיק כדי לעצור את מעגל הדמים, לא רק של נשים אלא בכלל ביפו". "יש הדרדרות מתמדת באלימות, ואחת הסיבות העיקריות לזה היא כשלון המדינה לטפל באלימות", הוסיפה הנא עמורי, ממארגנות ההפגנה. "אם זה נשק לא חוקי שלא נאסף ואם זה שלא מביאים את הפושעים לדין. כל מה שאנחנו עובדים פנימה, בתוך החברה שלנו, על מיגור האלימות, לא יכול להשפיע אם אין לנו שיתוף פעולה של רשויות החוק".

> לאחד את השמאל, עכשיו

"מי שלא נמצאים פה"

מעל במת העצרת נאם ח"כ טיבי וקרא לעבר הקהל ש"גבר שרוצח הוא גבר ללא כבוד, הוא לא גבר". להבי, סגנית ראש העירייה שלאחרונה קיבלה גם את ראשות ועדת יפו בעירייה, אמרה שיש צורך להעביר יותר תקציבים ליפו, לחזק את הרווחה ואת עמותות הנשים הקהילתיות, וגם להשקיע בחינוך מגדרי, שוויוני והומניסטי.

מצמרר מכולם היה נאומה של בילאל עספור. "זאת הפעם הראשונה שאני עומדת על הבמה ולא מתרגשת – התחושה החזקה ביותר כרגע היא תחושת גועל שאני בכלל צריכה לדבר על הנושא הזה", אמרה בקול רועד, ותוך שהיא מתרגמת את עצמה מעברית לערבית. "אני יודעת טוב מאוד שלא לאנשים שנמצאים פה אני צריכה לדבר אלא למי שיושבים בבתים ומטאטאים את הכל מתחת לשטיח. כל אחת מאלה שהלכו אמרה שזה לא יגיע אלי. אבל לא: אני ואת ואת ואת, לכל אחת מאיתנו זה יכול להגיע. אלימות זה לא רק סכין בלב. זה מילה גסה, זה כשמגבילים אותי, כשלוקחים את החירות שלי, כשמישהו מחליט שיש לו את הזכות להחליט בשבילי. הגוף שלי הוא שלי".

לפני קצת פחות מחודש, בעקבות רצח של אם מול ילדיה בלוד, התקיים בעיר מאבק בן שבוע, ששיאו היה בהפגנה גדולה שם, שנראה ששימשה גם כמקור השראה להפגנה ביפו. באותה הפגנה סיפרה ח"כ תומא-סולימאן שבכוונתה לכנס דיון חירום של ועדת הכנסת למעמד האישה, שהיא עומדת בראשותה. מאז התכנסה הוועדה, והיום עדכנה תומא-סולימאן כי "מה שזעזע אותי זה שהרווחה בלוד מחזיקה ברשימה של 80 נשים מלוד, 60 מתוכן ערביות, שנמצאות בסכנת רצח יום-יומית. לא מצוקה, או סובלות מאלימות, אלא כאלה שהחיים שלהן בסכנה. יש להם שני תקנים להתמודד עם זה. זה אומר שאנחנו לא בסדר העדיפויות". כמו יתר הדוברים, גם תומא-סולימאן קראה להגברת פעילות המשטרה והרווחה, לצד העלאת מודעות בתוך החברה הערבית והתנגדות לאלימות הפנימית בחברה.

> הטרור הגברי הוא כלי שליטה שחייבים לפרק