newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מייבשים את רוואבי: פרויקט הדגל של השלום הכלכלי בסכנה

עבודת הבנייה מואטת, עובדים בסכנת בפיטורים, הקטארים מאיימים לעזוב ותחילת האכלוס רק מתרחקת. היזמים של רוואבי מרגישים שישראל מתנכלת להם. התוצאה: סכנה לפגיעה בכלכלה הפלסטינית כולה

מאת:

כותב אורח: קורי שרמן

עתידה הזוהר והמבטיח של העיר רוואבי נראה רחוק מתמיד. בנייתה של העיר הפלסטינית המתוכננת הראשונה, שיש המתארים כפרויקט הדגל של "השלום הכלכלי" ויש המתארים כ"התנחלות פלסטינית", תקועה במרחק קטן לכאורה מתחילת האכלוס.

בהיעדר חיבור יציב לרשת המים, עם איום של הפסקת המימון הקטארי, ודיווחים על הפסקת עבודות מצד קבלנים שלא קיבלו את מלוא כספם – הפרויקט השאפתני פשוט לא מצליח להגיע לקו הסיום. מצבה העדין והמגומגם של רוואבי, אולי נראה שולי בהשוואה לדרמה המתחוללת במזרח התיכון מצפון-מזרח, אך כחלק מהפאזל האזורי הגדול – היא מאוימת על ידי אותם גורמי אי-יציבות.

המשוכה המרכזית שעלי יזמי התוכנית לעבור כרגע היא אכלוסם של 600 הדיירים הראשונים של הפרויקט בבתיהם החדשים, מה שיכניס לקופה מספיק כסף כדי להתקדם לשלבים הבאים. אבל ברוואבי אין מספיק מים: כרגע העיר מושכת 300-500 מטרים מעוקבים של מים בשבוע, המסופקים על ידי רשות המים הפלסטינית. מדובר בכמות המספיקה בקושי כדי לספק את צורכי המשך הבנייה, כפי שמסביר לי אמיר דג'אני, סגן מנהל הפרויקט.

הפתרון שהחברה היזמית מנסה להתוות נראה פשוט ביותר: רק שלושה קילומטרים מהעיר בבנייה, בכפר הפלסטיני אום צאפה, עוברת נקודת חיבור למים ששייכת לחברת מקורות. חיבור באום צאפה, אומר דיג׳אני, יספק לעיר העתידית 300 מטרים מעוקבים של מים ליום, מספיק בשביל לענות על צרכי קבוצת הדירות הראשונה, ולהתחיל באיסוף התשלומים מהקונים, וכך להבטיח את תזרים המזומנים של הפרויקט ולהימנע מהפסקת העבודה או מפיטורים של פועלים.

> הניסוי של רוואבי: דיסנילנד צרכני בחסות הכיבוש

חצי בנוי ומוכן לאכלוס, רק המים חסרים. רוואבי, מבט מלמעלה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

חצי בנוי ומוכן לאכלוס, רק המים חסרים. רוואבי, מבט מלמעלה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

״מר אלמצרי (הבעלים הפלסטיני השותף לחברת הדיור הקטארית "דארונא", ק.ש.) מרגיש שהסירוב לחבר את נקודת המים קשור בעיקר ל'סנקציות' אשר נכפו על הרשות הפלסטינית לפני כשלושה-ארבעה חודשים כתגובה להקמת ממשלת הפיוס הפלסטינית״, מסביר דב וייסגלס. וייסגלס שימש בעבר כיועץ בכיר לאריאל שרון, ועובד כיום כעורך הדין המייצג את רוואבי בכל הקשור לעניינים ישראליים. למיטב הבנתו של בשאר אלמצרי, ״זה לא בהכרח רק נושא ביורוקרטי של ועדת התיאום לענייני מים״, אומר וייסגלס. "בהעדר של הסבר חלופי, זוהי המסקנה היחידה שכל אחד צריך להסיק תחת הנסיבות הקיימות".

עוזר פרלמנטרי בקונגרס האמריקאי מספר לשיחה מקומית שבסוף אוגוסט נציג הקונגרס אליוט אנגל (ממחוז ניו יורק), חבר במיעוט בולט של הוועדה ליחסי חוץ, העביר ל״דרגים הגבוהים ביותר של הממשלה הישראלית את תקוותו לראות את הפרויקט מושלם״. המסר הזה הועבר בסופה של ישיבה בין חבר הקונגרס אנגל, דיפלומטים אמריקאים ואלמצרי. באותה פגישה הסביר היזם שאם הדירות לא יימסרו לדיירים הקבוצה הקטארית שתומכת בפרויקט תפסיק את המשך המימון.

המשקיעים (שלא) בדרך

לבעיות בפרויקט הבנייה עלולות להיות השפעות קשות לא רק על היזמים, אלא גם אל הפוליטיקה והכלכלה הפלסטינית בכללותה. רוואבי היא ״עדות לכך שהשקעות מהסוג הזה – לא תרומה כספית נטו אלא השקעה כלכלית – מהוות חלק מהגישה הקטארית ליחסי חוץ, וחלק מאוד חשוב ממנה", אומר לשיחה מקומית ג׳וזף לברון, השגריר האמריקאי לקטאר לשעבר, שמכהן כיום כסגן הנשיא של חברת הבנייה "דארונא" בקטאר.

״התפיסה המוטעית היא שקטארים עובדים רק עם החמאס – אבל הם עובדים עם כולם״, מסביר מייקל סטפנס, חוקר מטעם מכון המחקר המלכותי לשירותים מאוחדים (RUSI) בבריטניה. ואכן, בזמן שקטאר מספקת תמיכה פוליטית וכלכלית לחמאס, מחמוד עבאס ומשפחת המלוכה הקטארית שומרים על קשרים קרובים וחזקים, כך על פי סטפנס. רוואבי גם אינה ההשקעה הרצינית הראשונה של הקטארים בתשתיות בישראל-פלסטין: הקרן הקטארית, בפרויקט משותף עם ממשלת ישראל, מימנה את ״אצטדיון דוחה״ בסכנין.

> גן העדן הנעלם מתחת לרוואבי הצומחת

האמפיתאטרון הרומי באתר הבנייה רוואבי (Ben Drusinsky)

האמפיתאטרון הרומי באתר הבנייה רוואבי (Ben Drusinsky)

רוואבי כפי הנראה לא הייתה החלטה פוליטית מחושבת, שמטרתה להעמיק את המעורבות בתהליך הפוליטי הישראלי-פלסטיני, טוען לברון. סטפנס, לעומת זאת, רואה גם רווח פוליטי שגזרה ממנה הנסיכות, שבקיץ האחרון זכתה לתמיכת מזכיר המדינה האמריקאי ג׳ון קרי, כשזה נשלח כמתווך להסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס.

״השקעה בנדל״ן כרוכה בתפיסה הכוללת של הקטארים לגבי שימוש ב'כוח שקט'", אומר סטפנס. השקעה בפרויקט כמו רוואבי, הוא מסביר, יוצרת ללגיטימיות אזורית, ומתחברת לצורך של כל גורם אזורי ששואף לכוח לבסס את עצמו באמצעות נקיטת עמדה מנהיגותית ומובילה הנושא הפלסטיני. לכן העובדה שהקטארים שוקלים מחדש את תפקידם במימון הפרויקט עשויה לסמן את חששם מהקיימות של השקעות כלכליות לא-אידיאולוגיות בפלסטין.

״הכישלון של רוואבי יהיה הכישלון של כל השקעה בקנה מידה גדול (באזור הגדה המערבית), לפחות בחמש-עשר השנים הבאות״, אומר דיפלומט מערבי, שעוסק בנושאים של פיתוח כלכלי בשטחים הפלסטינים. משקיעים ששוקלים להשקיע את כספם בפלסטין ייראו כיצד אפילו פרויקט בסדר גודל גדול כמו רוואבי, שזוכה לתמיכה בינלאומית רחבה, יכול להסתבך ולהתמוטט בגלל טלטלות התהליך המדיני. בנסיבות כאלה המשקיעים יחששו להיכנס לעסק, טוען הדיפלומט, וחששם אכן יהיה מוצדק.

קורי שרמן הוא עיתונאי וסטודנט. אפשר לעקוב אחריו בטוויטר כאן, או באינסטגרם כאן. הפוסט פורסם במקור בגרסה ארוכה יותר באנגלית באתר 972+, ואת הגרסה המלאה ניתן למצוא כאן. תרגום: מיכל מוגרבי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf