לחיבור בין הליכוד והימין הקיצוני באירופה יש רקע היסטורי
מפלגת החירות האוסטרית, ששורשיה במפלגה הנאצית, מבקרת בישראל בהזמנת הליכוד. למי שמזדעזע מזה כדאי להזכר בקשרים של לח"י עם גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית בזמן מלחמת העולם השנייה
ראשי מפלגת החירות האוסטרית, מפלגת ימין קיצוני גזענית, מבקרים כעת בארץ בהזמנת עמיתיהם ממפלגת הליכוד הישראלית.
זו לא הפעם הראשונה בה תומכים בכירים בימין במפלגה הזו, שהוקמה על ידי בכירים בשלטון הנאצי וקצינים ששרתו ב-SS בזמן מלחמת העולם השניה, שפוליטיקאים בארצם מכנים אותם "נאצים", שהם עצמם מפיצים תעמולה אנטישמית, ושמקדמים אג'נדה אנטי-מוסלמית גזענית. סגן השר איוב קרא למשל, השתתף כבר ב-2010 בטקס יחד עם חברי המפלגה האוסטרית, וראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה השתתף בכנס שאורגן על ידי תנועות ימין קיצוני ובהן חברי מפלגת החירות. אך הקשרים של הימין היהודי-ישראלי עם תנועות גזעניות אירופאיות הולכים שנים ארוכות לאחור.
בראשית 1940 האמין אברהם שטרן, מפקד ארגון הלח"י, כי מלחמת העולם היא הזדמנות היסטורית מהפכנית למצוא בעלת ברית חלופית ל"אלביון הנוכלת" (הרי היא בריטניה). בעיתון הלח"י נכתב כי "הקרבת קורבנות על מזבח הדמוקרטיה מזה, ומיגור המשטר הנאצי מזה, כל אלה אינם מלחמת היהודים". הגדיל ועשה הארגון כאשר שלח את נפתלי לובינצ'יק לביירות לפגוש נציג של המשטר הנאצי ולהציע לו לכרות ברית בין הארגונים.
> כך הצבא מכניס לשימוש קרבי אמצעי לחימה שחיילים לא התאמנו עליהם
מבקר בארץ בהזמנת הליכוד. איש הימין הקיצוני, היינץ כריסטיאן שטראכה, ממפלגת החירות האוסטרית (Franz Johann Morgenbesser CC BY-SA 2.0)
הלח"י הציע לנאצים להשתתף באופן פעיל במלחמה לצידה של גרמניה (להזכירכם, כבר באותה העת נרצחו יהודים רבים בידי הצבא הגרמני, וזאת אחרי שנים של רדיפות אנטישמיות רשמיות שפגעו פגיעה אנושה ביהדות גרמניה). "על פי השקפת עולמו ומבנהו", נכתב בתזכיר ששלח הדיפלומט הנאצי בעקבות הפגישה, "קרוב האצ"ל [כך במקור, נ.ר.] ביותר לתנועות הטוטאליטריות של אירופה". כאשר מחברים את זה עם פרסומים שונים של הלח"י לגבי "הגזע הערבי המנוון", קווי הדמיון מודגשים אף יותר. הצעת הלח"י מבקשת לציין גם כי "הארגון מבטיח לגרמניה שברית כזו תחזק את היסודות המוסריים של הסדר החדש הגרמני בעיני האנושות" – יודן-וושינג, מה שנקרא.
למרות שלא התקבלה כל תגובה רשמית, בתכתובות פנים גרמניות נמצא כי פקיד בכיר במשרד החוץ הגרמני הגיב לכך במילים: "האם תחשוב באמת שהרייך עלול להיות מעוניין במדינה יהודית בא"י, כאשר אנחנו מבקשים לקנות את אהדת המרחב הערבי והמוסלמי למטרות המלחמה שלנו?"
לאחר שלא התקבלה תשובה מהגרמנים, ניסו אנשי הלח"י בשנית ליצור קשר עם הנאצים באמצעות מי שלימים יהיה אחד ממהיגי הארגון, נתן ילין מור, דרך השגרירות בתורכיה, הפעם בדצמבר 1941. מניין הנרצחים היהודיים עמד כבר על עשרות אלפים, אם לא יותר.
אבל לא רק עם הגרמנים ניסו בלח"י ליצור ברית. עוד ב-1940, הם ניסו להגיע להסכם עם הממשלה הפאשיסטית באיטליה, או לפחות כך האמינו. תמורת תמיכתה של המדינה הפאשיסטית בארגון, אשר על פי ההסכם יהיה נציגה הרשמי היחיד של המדינה היהודית אשר תוקם, מבטיח שטרן לאיטלקים "לחסל את הגולה היהודית" על ידי עקירתם של יהודים מבתיהם בשטחי ההשפעה של איטליה וגרמניה וקליטתם בישראל.
מאוחר יותר התברר שההסכם הזה, שנודע כ"הסכם ירושלים", נרקם בשיתוף פעולה של האצ"ל ושל השלטונות הבריטיים שהתחזו לבכירים בממשלה האיטלקית על מנת להכתים את תדמיתו של הלח"י. אך התנהלות הנהגת לח"י, כאשר זו האמינה שהיא מנהלת מו"מ אמיתי, מראה כוונה בעייתית.
כאנקדוטה נוספת מהעבר הרחוק יותר אפשר לציין את ההסכם אותו חתם ב-1921 זאב ז'בוטינסקי עם המנהיג האוקראיני סימון פטליורה, סמל האנטישמיות הרצחנית שהיה אחראי על ארגון פוגרומים רבים שעלו בחייהם של עשרות אלפי יהודים. לאחר גירושו של פטליורה מארצו, הציע לו ז'בוטינסקי להקים מיליציה יהודית שתילחם למענו בתמורה להגנתו לכשיחזור לשלטון.
ברית השנאה
הקשר אותו מנסה הליכוד של היום לרקום עם תנועות הימין הקיצוני האירופאיות הוא נסיון למצוא קרקע משותפת בשנאת האיסלאם. הימין הגזעני באירופה מקבל "תו תקן" יהודי כי הם (כביכול) אינם אנטישמים, ובתמורה תומך באינטרסים של הימין הישראלי לבניה בהתנחלויות ולהקצנת האלימות נגד הפלסטינים בגדה ובעזה. הליכוד – אשר חברים בו לא היססו לפני שכינו את נשיא ארה"ב ברק אובמה "אנטישמי", או להאשים באופן דומה את שר החוץ הפלסטיני – לא חושב פעמיים לפני שהוא מעניק לגיטימציה למפלגה גזענית לעילא, והיא לא היחידה.
זו ברית של שנאה, אשר שמה לקלס את מחויבותה הרעיונית של ישראל למלחמה באנטישמיות העולמית, ויש שיעיזו לקוות למלחמה בגזענות בכלל. למרבה הצער, הלאומנות היהודית-ישראלית, כפי שראינו, לא בחלה בעבר בבריתות רקובות עם תנועות ארורות, והיא ממשיכה את הקו המצער הזה עד היום.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
