newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בג"ץ: המדינה יכולה להמשיך להתעלל במרדכי ואנונו

מרדכי ואנונו לא יכול לצאת מהארץ ורק לאחרונה אושר לו לדבר עם אזרחים זרים, כל עוד שזה בעל פה, באופן לא מתוכנן, חד-פעמי, במקום ציבורי ולמקסימום חצי שעה. מבחינת שופטי העליון זה סביר בהחלט

מאת:

שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ודפנה ארז-ברק פסקו השבוע שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולהגביל את חירויותיו של מרדכי ואנונו.

למעלה מעשור אחרי שחרורו מהכלא, בו ישב 18 שנים בשל הדלפת סודות האטום של ישראל, מרדכי ואנונו עדיין לא מורשה לצאת מהארץ, להכנס לגדה המערבית, להתקרב למעברי גבול או נמלי ים ותעופה, והגבלות קשות מוטלות על יכולתו לתקשר עם אזרחים זרים, וכמעט מונעות כל תקשורת כזו לגמרי. עד היום נדרש ואנונו באישור מיוחד של השב"כ כדי להפגש עם אזרחית זרה, שלפי פרסומים שונים היא בת זוגו. הגבלות אלה, כאמור, אושרו על ידי שופטי העליון ביום ראשון האחרון.

> עשור אחרי שחרורו, המדינה ממשיכה להעניש את מרדכי ואנונו

מרדכי ואנונו ב-2009 (צילום: Eileen Fleming CC BY-3.0)

מרדכי ואנונו ב-2009 (צילום: Eileen Fleming CC BY-3.0)

לפני הגשת העתירה האחרונה נאסר על ואנונו באופן מוחלט לתקשר בכל אופן שהוא עם כל אזרח זר. במסגרת העתירה טען בא כוחו, עו"ד מיכאל ספרד, שאיסור בן עשור זה מכניס את ואנונו לבידוד חברתי בפועל, מכיוון שאזרחי ישראל כמעט ולא רוצים לתקשר עמו לטענתו, ובמזרח ירושלים – מקום מגוריו –ישנם אזרחים זרים רבים, והרי ואנונו לא יכול לברר עם כל אדם שהוא פוגש האם הוא אזרח או לא.

בנוסף ובאופן כללי טען עו"ד ספרד כי בחלוף כשלושים שנה מאז תום עבודתו של ואנונו בקריה למחקר גרעיני בדימונה, ולאחר שמסר חומרים רבים על הקריה לפרסום בעיתונות זרה, לא נשקף כל סיכון ביטחוני נוסף מצד מרדכי ואנונו. היועץ המשפטי לממשלה, שר הפנים והצבא, לעומת זאת, שמוציאים את הצווים נגד ואנונו פעם אחר פעם, טוענים שעדיין יש בידיו מידע שיכול לסכן את ביטחון המדינה.

אף על פי כן, בעקבות דיון בעתירה שהתקיים בספטמבר, החליטה המדינה לצמצם מעט את מגבלות התקשורת של ואנונו עם זרים. זהו צמצום אבסורדי, שאם לא היה כל כך עצוב חובה היה לצחוק ממנו. וכך קבעה המדינה:

העותר רשאי גם ללא קבלת אישור מראש, לקיים שיחה מזדמנת בעל-פה עם אזרחים זרים או תושבים זרים, ובלבד, שמדובר בשיחה חד-פעמית, המתקיימת פנים אל פנים, שלא תוכננה מראש, שנערכת במקום ציבורי פתוח לקהל הרחב, ושתתקיים למשך פרק זמן שלא יעלה על 30 דקות … יודגש, למען הסר ספק, כי שיחה מותרת עם זרים לא תנוהל בכתב וגם לא תנוהל באמצעות כל סוגי התקשרות ובכל אמצעי התקשורת, ובכלל זה לא תנוהל באמצעות האינטרנט.

ואנונו וספרד טענו שזוהי מגבלה קשה, שיהיה קשה לעמוד בה, שכן היא מטילה על ואנונו אחריות למדוד את משך השיחה עם כל אדם שהוא מדבר איתו, ואם דיבר עם אדם פעם אחת – להתעלם ממנו לחלוטין מעתה והלאה. ואנונו אף הודיע שהוא מוותר על ה"הטבה" הזו.

אף על פי כן ראו שופטי בג"ץ לנכון לאמץ את ה"הקלה" שהציעה המדינה, ולאשר באופן גורף גם את כל יתר המגבלות. השופטים קבעו שאמנם יש משקל לזמן החולף מאז ביצוע העבירה, ושאולי בעתיד יהיה מקום לצמצומים נוספים במגבלות, אך מצאו שיש מקום ל"זהירות" שבה נוקטת המדינה, מבלי לפרט מעבר לכך ש"תולדותיו של העותר" וכן "דרכו" מאז הרשעתו מצדיקות את הצעדים הננקטים על ידי המדינה.

ההפסד בבג"ץ הנוכחי מגיע פחות מחצי שנה אחרי בג"ץ נוסף של מרדכי ואנונו, שהוגש אז על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, שבו דרש ואנונו לצאת מהארץ לכנס בבריטניה. 54 חברי פרלמנט בריטי חתמו על מכתב שמזמין אותו לכנס, אך העתירה נחתה בכל אופן. עו"ד פלדמן אמר אז לנועם שיזף ש"אני לא מכיר דוגמה נוספת או תקדים משפטי לדבר הזה".

כמעט 11 שנים מאז שחרורו מהכלא, והמדינה ממשיכה בהתעללות הנקמנית שלה נגד מרדכי ואנונו. במידה וזה תלוי בשופטי בג"ץ, כנראה שהיא תוכל להמשיך לעשות את זה עוד שנים ארוכות.

> מה תגיד ישראל בהאג על הנשק הגרעיני?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf