אלפי רצים השתתפו במרתון בית לחם ומחו נגד הגבלות תנועה

כ-3,100 רצים, פלסטינים ובינלאומיים, השתתפו במרוץ מרתון בית לחם, שהתקיים אתמול (שישי) זו השנה השלישית ברציפות.

כל שנה נאלצים משתתפי המרתון לרוץ במעגלים של בין עשרה לעשרים קילומטר, מכיוון שלטענת מארגני המרתון לא ניתן למצוא שום מסלול בשטחי הרשות הפלסטינית שבו יש 42 קילומטר של שליטה פלסטינית רצופה ללא מחסומים ישראלים. המרתון בבית לחם מהווה לפיכך גם אירוע מחאה שנתי נגד מגבלות התנועה המוטלות על הפלסטינים, בנוסף להווייתו הספורטיבית. (ראו כאן תמונות מתוך מרתון בית לחם הראשון).

לפי סוכנות "מען" הרצים – בהם יותר מ-40 אחוז נשים וכארבעים רצים מעזה שהצליחו לקבל היתרי מעבר מישראל – יצאו למסלול מרחבת כנסיית המולד וחלפו על פני מחנה הפליטים דהיישה וחומת ההפרדה. בשנה שעברה הופתעו רצי המרתון לגלות שלקראת האירוע הציב צה"ל נשק חדש לירי בשלט רחוק על גבי חומת ההפרדה. הרצים דיווחו אז לשיחה מקומית שקנה הנשק, כנראה מעיין זרנוק לפיזור הפגנות, עקב אחריהם בזמן הריצה.

הזוכה במקום הראשון במרתון הוא נאדר אל-מצרי מעזה. בעבר סירבה ישראל לאשר לרץ העזתי להשתתף במרתון בית לחם, ועתירה שהגיש ארגון "גישה" בנושא לבג"ץ נדחתתה. על אף שהפעם הותר למספר רצים מעזה להשתתף במירוץ, ב"גישה" מציינים שישראל עדיין מונעת מספורטאים אחרים לצאת לתחרויות ומשחקים בעולם.

"בעיר שנמצאת כולה תחת מצור ושסובלת מהגבלות תנועה קשות, אנחנו משתמשים במרתון פעם אחר פעם כדי לתבוע את זכותנו לחירות ולתנועה חופשית", אמרה ל"מען" ראשת עיריית בית לחם, ורה בבון. "זו גם הזדמנות בשבילנו לחשוף בפני אנשים מהעולם את החוויה של החיים בעיר, בנסיבות המיוחדות שלנו כפלסטינים. אנחנו יכולים לשמוח, ויכולים להתנגד, וזה המסר שלנו לעולם. אנחנו עם שמחפש שלום וחירות".

אגב, מעניין לציין שנכון לשעה זו, אף כלי תקשורת ישראלי מרכזי לא סיקר את המרתון. לא כאירוע מחאה, לא כאירוע ספורט המוני. כלום.

[עדכון, 17:00: עלתה ידיעה ב"הארץ"]

> הרוב הצביע נגד שתי מדינות: זה הזמן למדינה אחת