newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתניהו מחפש אהבה באפריקה. האם הוא ימצא אותה?

היחסים עם אפריקה הפכו ליעד אסטרטגי של נתניהו שנפגש עם נציגי 15 מדינות מהיבשת בשולי עצרת האו"ם. אבל בלי פתרון לסכסוך כל הפיתויים הטכנולוגיים והצבאיים שנתניהו מציע לא יגרמו להן לשנות את הצבעותיהן ביחס לישראל

מאת:

כותב אורח: אילן ברוך

דוברי ממשלת ישראל מגדירים עתה את מערכת היחסים הדיפלומטיים עם אפריקה כיעד אסטרטגי. בעת ביקורו בחודש יולי האחרון בארבע מדינות במזרח אפריקה, העלתה לשכת ראש הממשלה לתקשורת את המשאלה שה"איחוד האפריקני", בעבר "ארגון אחדות אפריקה", יחדש את מעמדה של ישראל כמשקיפה. מטה הארגון נמצא באדיס-אבבה בירת אתיופיה וראש ממשלתה חיווה דעתו כי "ישראל עובדת קשה במדינות רבות באפריקה. אין סיבה למנוע ממנה את מעמד המשקיף".

מעמדה של ישראל כמשקיפה בוטל ב-2002, עם הסבתו של "ארגון אחדות אפריקה" ל"איחוד האפריקני". נשיא האיחוד באותם ימים, מעמר קדאפי, לחץ להרחקתה של ישראל, מתוך סולידריות עם הפלסטינים בעיצומה של האינתיפאדה השניה.

בנובמבר 1947, עת אימץ האו"ם את תכנית החלוקה של שטחי המנדט הבריטי היוצא בפלסטין והקמתן של שתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, היו חברות בו 56 מדינות בלבד, מתוכן רק ארבע מדינות עצמאיות באפריקה: ליבריה, אתיופיה, מצרים ודרום אפריקה. כיום חברות באו"ם 194 מדינות, בכללן 56 ביבשת, שמתוכן 15 אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לאחר ההודעה על חידוש היחסים עם גינאה אמר מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד כי "מספר המדינות באפריקה שעדיין לא הקימו קשרים עם ישראל פוחת בעקביות" והביע תקווה כי יתאפס בהקדם.

> למה אני עולה על המשט לעזה ערב ראש השנה

עובד על חיזוק מערכת היחסים. נתניהו סוקר משמר כבוד בזמן ביקורו בניירובי. (קובי גדעון/לע"מ)

עובד על חיזוק מערכת היחסים. נתניהו סוקר משמר כבוד בזמן ביקורו בניירובי. (קובי גדעון/לע"מ)

בשולי העצרת הכללית באו"ם, נועד נתניהו עם 15 ראשי מדינות ונציגים בכירים ממדינות אפריקה. בדיווח לשכתו לתקשורת נאמר כי ראש הממשלה אמר לבני-שיחו: "ישראל יכולה להיות שותף מדהים לארצותיכם. טכנולוגיה משנה הכל, כולל בתקשורת, ברפואה, בחקלאות ובחינוך. ישראל שואפת לשתף את מדינות אפריקה בטכנולוגיה שלה".

מזה שנים שישראל מתוסכלת מהפער בין יחסי הידידות הבילטרליים שהיא מתחזקת, לבין דפוס ההצבעה העוין כלפיה באו"ם. נתניהו פתח את נאומו האחרון בעצרת האו"ם באמרו כי דבריו ידהימו את שומעיו: "לישראל צפוי עתיד מזהיר באומות המאוחדות". בעבר הפליא הצלפותיו במשפחת העמים על צביעותה ויחסה המחפיר כלפי הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל לא עוד. כל זה צפוי להשתנות.

אמנם האו"ם, שהחל דרכו כארגון שמניעיו מוסריים, הפך לארגון שיומרותיו מגוחכות, אך "הכל ישתנה ומהר הרבה יותר מכפי שאתם חושבים" כך טען נתניהו באזני אולם המליאה הריק למחצה. ומדוע? "כיוון שהממשלות שלכם משנות בקצב מהיר את גישתן כלפי ישראל ובמוקדם או במאוחר זה ישנה את דפוסי ההצבעה שלכם ביחס לישראל באו"ם. יותר ויותר אומות באסיה, באפריקה באמריקה הלטינית, רואות בישראל שותפה איתנה" אמר נתניהו בהתייחסו למאבק בטרור ובקדמת הטכנולוגיה. ועוד הוא הוסיף: "ממשלות משנות גישתן כלפי ישראל משום שהן יודעות שישראל עשויה לסייע להן להגן על אזרחיהן, לסייע להן להאכיל אותן, לסייע להן להטיב את חייהם", והכריז: "הימים בהם שגרירי או"ם מגנים את ישראל באופן רפלקסיבי מתקרבים לקיצם".

אלא שהתמונה הוורודה שמציירים נתניהו וגולד רחוקה מהמציאות ביבשת השחורה ובעולם כולו. לא יעזרו לישראל הפיתויים שהיא מציעה בתחום המאבק בטרור והטכנולוגיה המתקדמת. כל עוד תמשיך ירושלים ביחסה המחפיר כלפי הפלסטינים, תשלול את זכותם, כפי שהוגדרה בהחלטות אין ספור של האו"ם לאורך השנים, להגדרה עצמית במדינה עצמאית לצידה של ישראל, לא תשתרר לה אותה אהבה מיוחלת.

נשיא דרום אפריקה, ג'ייקוב זומא, אמר בנאומו בעצרת האו"ם כי הקפאון בסכסוך הישראלי-פלסטיני "גורם לדאגה עמוקה עבורנו". הגיע הזמן "שהאו"ם יסיים את המשימה ההיסטורית שלו" ויסייע לפתרון הסכסוך שהינו "אחת הבעיות המתמשכות של דה-קולוניזציה וכיבוש".

הכיבוש הוא העומד בדרכה של ישראל לאהבה האפריקנית.

אילן ברוך, פעיל שמאל, יו"ר "קבוצת העבודה המדינית", בעבר שגריר ישראל בדרום אפריקה.

> לפתוח מחדש את תיק ההריגה של אל"מ ישראל שומר

 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf