newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

באר שבע, עיר גדולה ורעבה

החצר האחורית השקופה של "בירת הסייבר": 24,000 איש בבאר שבע, בהם 9,180 ילדים, שרויים באי- ביטחון תזונתי, מילה קורקטית לרעב. עמותת "באר שובע", המפעילה מטבח למען הנזקקים בבירת הנגב, עורכת מחר, רביעי, ערב התרמה. בין היתר, היא מבקשת משכן של קבע למטבח שלה

מאת:

מחר, יום רביעי, 14 בינואר, בשעה 19:00, ייערך במשכן אמנויות הבמה בבאר שבע ערב התרמה למען עמותת "באר שובע", אשר מספקת מדי יום אלפי ארוחות לנזקקים בבאר שבע. העמותה הוקמה בשנת 1999 על-ידי מתנדבים מאזור הנגב, אשר ביקשו להיאבק בעוני ובתוצאותיו הקשות ורוצים לסייע, מתוך שותפות, לאילו הסובלים ממנו. בזכות העמותה, מאות באר שבעים זוכים מדי יום לארוחה חמה.

בעמותה מקפידים לקרוא לבית התמחוי שלהם, הממוקם בעיר העתיקה, "מסעדה". הבאים בשעריו מקבלים יחס חם, מכבד, בכלל לא בתחושה של חסד. הם מקבלים תפריט ובוחרים מתוכו. כל אחד מהסועדים הוא עולם ומלואו: קשישים עריריים, אנשים שנקלעו לקשיים בשל אטימות לב של המערכת, מישהו שפעם היה קצין בכיר וירד מנכסיו בשל משבר אישי. האוכל, יש לציין, מוכן מכל הלב, מוגש באהבה רבה על ידי המתנדבים, גם למי שאין שקל, מחירה של ארוחה במקום.

על פי נתוני העמותות החברתיות, הנתמכים על ידי נתוני הביטוח הלאומי, העיר באר שבע ממוקמת במקום השני מתוך הערים הגדולות בארץ בממדי הרעב שלה. למעלה מ-26 אחוזים מתושבי בירת הנגב, כ-24,000 איש, בהם 9,180 ילדים, סובלים ממה שמוגדר כ"חוסר ביטחון תזונתי", מילה מכובסת למישהו שלא יודע מתי, אם בכלל, יאכל את הארוחה הבאה.

> הקארמה הרעה של באר שבע

מימין: ארז נגאוקר עם אחד המתנדבים במקום. צילום: דני בלר

מימין: ארז נגאוקר עם אחד המתנדבים במקום. צילום: דני בלר

עוזי, מתנדב ב"באר שובע". מאות סועדים מדי יום נהנים ממעשה ידיו. צילום: דני בלר

עוזי, מתנדב ב"באר שובע". מאות סועדים מדי יום נהנים ממעשה ידיו. צילום: דני בלר

"יש בבאר שבע הרבה אנשים שמתקשים להשיג אוכל", אומר מנכ"ל העמותה, ארז נגאוקר. "פונים אלינו מאות קשישים ואנשים שאין להם עבודה, אבל מספר המשפחות הנזקקות מקרב אנשים שעובדים, הולך וגדל כל הזמן. יש לזה גורמים רבים, בהם יוקר המחיה, השכר הנמוך וההעסקה הפוגענית בעיר".

ארז נגאוקר מספר, כי מדי יום אוכלים במסעדה של העמותה בעיר העתיקה של באר שבע כ-200 איש. 200 משפחות נוספות מקבלות ארוחות לביתן. מאות נוספים נעזרים במידה זו או אחרת בסיוע במזון על ידי העמותה. בבאר שבע יש עמותות ויחידים נוספים, המסייעים לעניי העיר במזון, דבר שמתנגש עם תדמית "בירת הסייבר" עימה מנסים  לשווק את באר שבע. בירת הנגב ענייה, אבל לעניים בבירת הנגב אין פה והעשירים – מעטים, אבל מקושרים היטב.

"ילד שעיקר מזונו הוא לחם ומרגרינה, כי זה מה שההורים שלו מצליחים להשיג, אולי משקיט את התיאבון שלו, אבל אוכל תזונה לקויה. ועדת אללוף החליטה החלטות נכונות, אבל בגלל הבחירות אין מי שיישם אותן".

בין היתר, מבקשים  בערב לסייע בהקמת מטבח חברתי שישקם ויחזיר משפחות נזקקות למעגל העבודה ויספק כ-5000 מנות ביום לתלמידי באר שבע. העמותה מספקת מזה 15 שנים מזון למשפחות נזקקות וחד הוריות ומזינה קשישים וניצולי שואה בארוחה חמה עד הבית. המטבח שלה ממוקם מזה 15 שנה ברחוב גרשון, בעיר העתיקה של באר שבע. השנה העמותה התבשרה, אומר לנו נגאוקר,  על ידי בעל הנכס, כי עליה לפנות את המקום. לטובת עמותת "איילים" (המככבת בחדשות בימים אלה בהקשרים אחרים).

עידכון: המבנה כך נודע, נמכר לחברת "קרניה בניין ונדל"ן בע"מ" , המשמשת, בין היתר, כקבלן ראשי של עמותת "איילים", המפתחת פרוייקטים למגורי סטודנטים בנגב. אולם משנוכחו לדעת כי במקום פועל מטבח עמותת באר שובע, ומתוך הכרה בפעילות החברתית החשובה של העמותה, הוחלט כי לעת עתה העמותה לא תפונה ואם יוחלט אחרת, הדברים יעשו כך שלא יתעלמו מצרכי העמותה. ב"קרניה" אומרים כי אין קשר בין המבנה שנרכש לעמותת "איילים". בשיחה חוזרת עם ארז נגאוקר, מנכ"ל "באר שובע", הוא עומד על גרסתו.

"אנחנו מאמינים כי לכל אדם ישנה זכות בסיסית לקיום בכבוד: מזון, דיור, השכלה וקשר חברתי", אומרים בבאר שובע. "לכן, אנו פועלים למימוש צרכים אלו. העמותה החלה דרכה בהקמת מסעדת נזקקים ופיתחה פרויקטים שונים בתחום הביטחון התזונתי. עם השנים צמחה ההכרה כי לא די בתוכניות לחלוקת מזון וכי יש לפעול למען שינוי חברתי, על מנת לספק פיתרון הולם לבעיית הרעב והעוני. כיום העמותה מבקשת לבנות מבנה קבע ובו יוקם מטבח חברתי שיעסיק אנשים בעלי מוגבלויות אימהות  חד הוריות ואנשים ונשים ממעגל העוני. המטבח ימשיך לספק ארוחות חמות לניזקקים , קשישים וניצולי שואה ויפתח פרויקטים תעסוקתיים שמטרתם היא לסייע לאנשים לצאת ממעגל העוני ושילובם בחברה".

בערב ההתרמה יישאו דברים ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', ראשי העמותה ויופיע הזמר והיוצר מוקי.

> באר שבע, עיר עם פיצול אישיות בלב המדבר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf