newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עליה חדה במספר העצורים המנהליים הישראלים בחודש נובמבר

מדו"ח שהגיע ל"שיחה מקומית" עולה כי בתחילת נובמבר 31 מתוך 402 עצורים מנהליים היו ישראלים, ארבעה מהם יהודים. בעשור האחרון 3,761 בני אדם נעצרו מנהלית, 35 מהם יהודים. מעצר מנהלי מאפשר לכלוא אנשים בלי להציג נגדם ראיות או לחשוף במה הם מואשמים

מאת:

על פי מסמך של מרכז המחקר של הכנסת (הממ"מ) שהגיע לידי שיחה מקומית, בתחילת חודש נובמבר ישבו במעצר מנהלי ללא משפט לא פחות מ-31 אזרחים ותושבים ישראלים, כאלה שאינם חיים תחת המשטר הצבאי בגדה המערבית. זהו מספר גבוה משמעותית מכמות הישראלים שישבו במעצר מנהלי בעת ובעונה אחת בשנים האחרונות. על פי המסמך, שנכתב לבקשת חבר הכנסת באסל גטאס (הרשימה המשותפת, בל"ד), ארבעה מהעצורים היו יהודים, שישה מהם פלסטינים אזרחי ישראל, ו-21 פלסטינים תושבי ירושלים. בסך הכל ישבו 402 עצורים מנהליים בבתי הכלא הישראלים נכון לתחילת נובמבר 2015.

מעצר מנהלי הוא אמצעי קיצוני לשלילת החופש של אדם בלא להעמידו למשפט או להציג ראיות שיוכל להתעמת איתן. השימוש בו אמור להיות חריג, והוא מופעל באחד משני אופנים: כאשר מדובר באזרח ישראלי, מופעל "חוק סמכויות שעת חירום" מ-1979 התקף כל עוד המדינה נמצאת במצב חירום (מה שקורה עוד מלפני שהוקמה). אם לא מדובר באזרח ישראלי אלא באדם לא יהודי החי תחת המשטר הצבאי שמפעילה ישראל בגדה, אזי מופעל נגדו צו מספר 1651 ("צו בדבר הוראות ביטחון יהודה ושומרון") תחת סמכות המפקד הצבאי באזור, אלוף פיקוד מרכז.

החוק, או הצו הצבאי, מוגבל בזמן. הוא קובע שמותר לגזור עד חצי שנת מעצר מנהלי בלא משפט, אבל מה שהוא לא עושה זה לקבוע כמה פעמים ברציפות אפשר יהיה לגזור את החצי שנה הזו. על פי המסמך של הממ"מ, מתוך 402 העצורים המנהליים בסך הכל, מעל 75 אחוזים מהעצורים המנהליים (303) נמצאים מעל חצי שנה בכלא ללא משפט, 40 אחוז כלואים כך מעל שנה, ו-2.5 אחוז מעל לשנתיים. במהלך כל אותו הזמן הם לא מואשמים בדבר וממילא לא יכולים להתגונן ממנו. מישהו החליט לשים אותם בכלא, ואין שום דבר שהם יכולים לעשות. קפקא. עוד עולה מהמסמך כי ל-30% מהעצורים זהו מעצרם המנהלי השני או יותר, ולחלקם גם מדובר במעצר שלישי ורביעי.

> בית המשפט גזר 15 חודשי מאסר על חברת הפרלמנט הפלסטיני

פלסטינים עקורים מפגינים בסולדריות עם עצירים מנהליים השובתים רעב בבתי כלא ישראליים, שכם, הגדה המערבית, ה-3 במאי, 2014. (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

פלסטינים עקורים מפגינים בסולדריות עם עצירים מנהליים השובתים רעב בבתי כלא ישראליים, שכם, הגדה המערבית, ה-3 במאי, 2014. (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

בעשר השנים האחרונות ישבו 3,761 בני אדם במעצר מנהלי, חלקם יותר מפעם אחת. זה מספר עצום בשביל מדינה המכנה עצמה דמוקרטיה, ושהתקינה תקנות כאלה לשימוש בעת חירום בלבד. מתוך הכמות האדירה הזו, אגב, רק 35 מהעצורים היו יהודים. מעל 99 אחוז הם פלסטינים, מהם רובם המכריע חיים תחת המשטר הצבאי בגדה המערבית.

בכ-5 אחוז מהמקרים כן מחליטה המדינה בסופו של דבר להגיש כתב אישום נגד העצורים, אך רובם המוחלט פשוט משוחררים בסופו של דבר כאילו לא קרה דבר. כך הם מסיימים תקופה סוריאליסטית בה הם ישבו חודשים ושנים בכלא בלא שהואשמו בדבר, וחזרו לביתם. רק על עציר מנהלי אחד, מכל האלפים הרבים שנכלאו בדרך זו בעשור האחרון, נגזר מאסר עולם.

המצב הזה הוא אבסורד. אמצעי הנועד לשימוש במצב של אין ברירה הפך לפופולרי כל כך עד שהוא מוטל על כל מי שהשב"כ לא חפץ ביקרו. עדויות מראות על שימוש באמצעי הזה על מנת לגייס סוכנים, וכאן עולה בעיה נוספת: מכיוון שהכל סודי, אין שום דרך לבחון את נחיצות המעצר הזה. הפיקוח הרופף ממילא של בתי המשפט הצבאיים והאזרחיים שב ומשתחווה כאשר מוצג בפניהם "חומר סודי", אשר לא מוצג בפני הנאשם ואשר לא ניתנת לו אפשרות להסבירו או לנסות להגן על עצמו.

דו"ח של המוקד להגנת הפרט מצטט את השופט אליקים רובינשטיין במשפט של מתנחל מקריית ארבע אשר צולם כשהוא יורה בפלסטינים: "לא ניתן לנהל הליך הוגן מקום שקיים חומר, אשר להגנה אין ניתנת ההזדמנות לנסות לנצלו לצרכיה", ויצחק בם, עורך דינם של אחד העצורים המנהליים היהודים החשודים בעבירות של "תג מחיר" היה אפילו ציורי יותר: "ניסיתם פעם לתפוס חתול שחור בחדר חשוך, כאשר כלל לא בטוח שיש בחדר חתול? זו בערך החוויה של התמודדות עם צו מעצר מנהלי".

בחודשים האחרונים התגבר השימוש בכלי המעצר המנהלי ללא משפט, ולראשונה מזה שנים הוא הופעל גם מחוץ למשטר הצבאי ומהאזור המסופח של מזרח ירושלים. האפשרות שניתנת בידי השירותים החשאיים "לעקוף" את מערכת המשפט בהחלטות מנהליות היא מסוכנת ואנטי-דמוקרטית. מערכת המשפט קיימת כדי לשמור על זכויות העצורים, ונטילת ההגנה הזו מהם מהווה פגיעה אנושה בזכויותיהם, ופגיעה אנושה בסדרי השלטון. יש להפסיק לאלתר את השימוש בצווים מנהליים, ולשחרר או להעמיד לדין את כל העצורים.

> בימין גילו שיש עינויים בישראל

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf