newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פיטורים פוליטיים: עובדים ערבים משלמים את מחיר המתיחות

המעסיקים הפכו לשוטרי דעות ולשופטי מחשבות. קריאות להחרמה ופיטורי עובדים ערבים זוכות לאהדה. הדרישה לאיש מקצוע יהודי הפכה לגיטימית. ההתלהמות וההסתה שמלבה הממשלה מובילה להתנכלות ורדיפה של עובדים ערבים

מאת:

כותבת אורחת: מהא שחאדה-סויטאת

בימים בהם קריאות להחרמת העובדים הערבים ו"לגירושם" מהעבודה זוכות לאהדה; עיריות האוסרות כניסת עובדים ערבים לבתי ספר בזמן הלימודים, זוכות להערכה; דרישה של לקוחות לאיש מקצוע יהודי הפכו לגיטימיות; ועובדים ערבים נבדקים מדי בוקר בדרכם לעבודה בשם ההגנה על ביטחון הציבור, מבינים אנו שהמוסר נטש את שוק העבודה, והחוק נעדר. כך נראים חיי העובד הערבי בצל ההפקר.

שיח גזעני זה התפרץ כאש בשדה קוצים מאז המלחמה על עזה בקיץ 2014, ונמשך גם היום, לאור המתיחות הגוברת ביחסים בין ערבים ליהודים. מאז מעסיקים, מנהלים ועמיתים לעבודה, מגויסים כולם יחדיו למען אותה "מטרה עילאית": שמירה על הקונצנזוס הציוני.

זכויותיהם של העובדים הערבים מופרות חדשות לבקרים, הם מפוטרים מעבודתם בצורה מידית ושרירותית, נשלחים אל בתיהם עד "לרגיעת הרוחות", סובלים מהתנכלות בעבודה ושינויים בתנאי העסקתם אך ורק בשל היותם ערבים, בשל זהותם הלאומית, השקפת עולמם ודעותיהם, ולאור ההיסטריה והלחץ הציבורי הקורא להחרמה והדרה.

בזמן המלחמה על עזה עינם האחת של המעסיקים הייתה פקוחה היטב על העובדים הערבים. העין השנייה היתה עצומה על כל השאר. גל הפיטורים אז שטף רק את העובדים הערבים, למרות שהמרחב הציבורי והרשתות החברתיות היו רוויים בדברי הסתה, גזענות והתבטאויות קשות נגד ערבים, מצד עובדים יהודים המועסקים במגזר הציבורי והפרטי כאחד. מעסיקים הפכו לשוטרי דעות ושופטי מחשבות, ישיבות שימוע נראו יותר כחקירות וגזר דין פיטורים נפל על עשרות עובדים ערבים.

אולם, אם בתקופת המלחמה על עזה, עובדים ערבים פוטרו בעיקר לאור התבטאויותיהם במיוחד ברשתות החברתית, כיום עובדים מפוטרים, נשלחים אל בתיהם ונפגעות זכויותיהם אך בשל היותם ערבים. פגיעה בחסות הפחד.

גל זה של פיטורים נועד לשבור את "הדור הזקוף"; הקולות המסיתים פועלים ללא הרף ליצירת דמוניזציה ל"אחר" הערבי, וסוחפים את האתנוקרטיה אל תוך מרחבי העבודה. כיום, כדי לשמור על מקום עבודתם ומקור פרנסתם נאלצים העובדים הערבים לווסת ולדכא את רגשותיהם, לעשות רגולציה עצמית ולצנזר אף את מחשבותיהם. הרי לקירות יש אוזניים, ובמיוחד לקיר הווירטואלי.

התנהלות זו של המעסיקים מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו על רקע לאומם, השקפת עולמם, מוצאם או דתם. היא גם מנוגדת לזכות החוקתית לחופש הביטוי, בעלת המעמד הרם והחשוב, מאבני היסוד של כל חברה דמוקרטית, המוגנת באמנות בינלאומיות.

על אף המילים היפות שבספר החוקים, המציאות שונה וחשוכה. עובדים ערבים חוששים לפתוח בהליך משפטי כנגד מעסיקיהם, שמא זה ישפיע על סיכוייהם, הנמוכים ממילא, למצוא מקום עבודה חדש. כמו כן, ניסיון העבר פיתח גישה סקפטית בקרב העובדים כלפי הוגנות מערכת המשפט, שמא אף היא תתגייס נגדם בעיתות חירום.

גם המעסיקים הפכו יותר ויותר מתוחכמים ככל שהמצב הסלים, ולמדו להסוות את המניעים לפיטורים, דבר אשר מקשה על העובדים להוכיח את צדקתם ולהתמודד מול המעסיק. בתקופות מתוחות, די בקושי זה כדי לנעול את בתי המשפט בפני אותם עובדים.

השיח המתלהם, ההתנכלות כלפי העובדים הערבים והפיטורים שלהם אינם אלא חלק מהגישה העוינת כלפי הציבור הערבי, שמזינה ומלבה הממשלה והאווירה הציבורית השוררת במדינה. זוהי רדיפה של הערבי ופגיעה בחשוב לו מכל, מקור פרנסתו ומחייתו, וזאת בצל המצב הכלכלי העגום של האוכלוסייה הערבית, אחוזי האבטלה הגבוהים, העוני והמחסור הזועק בהזדמנויות עבודה.

בימינו, כאשר באופן פרדוקסאלי חופש הביטוי הפך לכלי מנצח להשתקת הציבור הערבי, ודי בזהות הלאומית כדי להביא לפגיעה במקור הפרנסה, נדרשת עמדה ברורה ונחרצת כנגד הפיטורים הפוליטיים והקריאות המתלהמות לפגיעה בפרנסתם של העובדים הערבים; נדרשת פעולה אקטיבית למען שמירה על זכויותיהם והגנה על מקומות עבודתם.

הרי כאשר השוק החופשי מייצר גזענות, מזין ומלבה אותה, נוצר כשל מוסרי חברתי הדורש התערבות ציבורית מידית. כי אם המצב ימשיך להקצין כפי שהוא, נוכל כולנו לברך את עצמנו ולומר: ברוך שובך ממשל צבאי!

מהא שחאדה-סויטאת היא עו"ד בארגון "קו לעובד". הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> כשמנהלי המכללה הם גנרלים, התאגדות העובדים נתפסת כאויב

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf