newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אי אפשר לדבר על חיזבאללה בלי להכיר בפשעיו נגד אזרחי לבנון וסוריה

מרוב הצדקות לגינויי חד"ש ובל"ד בעניין חיזבאללה נשכחו כמה עובדות: מדובר בשלוחה איראנית חמושה כצבא, שמטילה אימה על אזרחי לבנון, שותפה לטיהורים אתניים בסוריה ופוגעת גם בערבים בישראל. על כל זה שותקים הפוליטיקאים שלנו

מאת:

כותב אורח: מרזוק אלחלבי

הדיון שהתלהט בשיחה מקומית ובכלל סביב גילוי הדעת האומלל שפרסמו חד"ש ובל"ד, כל אחת בנפרד, כהגנה על חיזבאללה מפני החלטה ערבית גורפת המגדירה אותו ארגון טרור, חיוני ואף נחוץ אם כי לוקה בחסר.

חסר, כי הוא לא ניסה משום מה להתעמק הן באידאולוגיה והן במעשיו של חיזבאללה מזה שלושה עשורים בזירה הלבנונית, כלפי המדינה הלבנונית, השותפים האחרים בה, כלכלתה ותהליכי קבלת ההחלטות בה. כמובן שהמתדיינים, אלה המלמדים סניגוריה על גילוי הדעת ותוכנו ובעקיפין גם על חיזבאללה, לא אמרו מלה וחצי מלה על אשר כוחותיו של ארגון זה עוללו ומעוללים גם לסורים עד הרגע הזה.

רוב הדיון הוסט למעמדו של חיזבאללה במערכת המזרח תיכונית ו"עמידתו האיתנה" מול התוקפנות הישראלית ומול בית המלוכה הסעודי. זהו מנהג מוכר במקומותינו שנדמה שנועד כדי להתחמק מדיון הגון ומעובדות לא נוחות וכבדות משקל שעשויות לשבש את התזה או למוטט את האידאולוגיה של מי מהצדדים.

נלחם גם בשיעים

המתדיינים לא ציינו למשל שהארגון סר למרותו של המנהיג העליון באיראן ולא למדינה הלבנונית, שהלויאליות אליה היא למראית עין בלבד, כפי שנראה בהמשך. כמו כן, המתדיינים לא הזכירו את העובדה שהארגון הפוליטי שמשתתף בחיים הפוליטיים בלבנון מחזיק צבא למהדרין שלא מבייש מדינה בינונית. צבא זה סיים את מלאכתו המוצהרת (לגרש את האויב הציוני מאדמת לבנון) במאי 2000, אלא שהארגון מסרב עד רגע זה לבקשת המערכת הפוליטית בלבנון להתפרק מנשקו, לפרק את צבאו ולהשתלב במערכת האזרחית. במקום זאת, ארגון חיזבאללה טען בלהט ותוך השמעת איומים לא מרומזים כי המלאכה עוד לא הושלמה, וכי היא לא תסתיים עד שחרור אלקודס/ירושלים!

> איך תמיכה בחיזבאללה היא בעצם התנגדות לפונדמנטליזם

גרפיטי של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה (thierry ehrmann CC BY 2.0)

גרפיטי של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה (thierry ehrmann CC BY 2.0)

בהקשר זה חשוב לציין, כי להבדיל מכל הכוחות האחרים בלבנון שהשתתפו בשיחות "אלטאיף" בערב הסעודית בשנת 1989 ("הסכם טאיף" הידוע גם בשמו "הסכם הפיוס הלאומי"), לרבות סבבי השיחות שלאחריו, חיזבּאללה היה הארגון היחיד שלא הסכים להתפרק מנשקו ולסור למרות המדינה ומוסדותיה.

למעשה, מאז חיזבאללה רק הכפיל את כוחו, כמעט פי מאה, מתוך מטרה להשיג הגמוניה בתוך לבנון. לא אחת הכוחות הפועלים במערכת הלבנונית סבלו מנחת זרועו. הראשונים שספגו את מהלומותיו היו שיעים לבנונים שהתנגדו לקו של חיזבאללה, קבוצה של אינטלקטואלים לבנונים שכללו את מהדי עאמל, חוסין מרווה ואחרים, כמו גם את החוגים סביבם. גם ארגון אמל המתחרה, בראשות נביה ברי, סבל מהתקפות חוזרות ונשנות של כוחות חיזבאללה עד שנכנע ברובו לקו שהוביל חסן נסראללה.

אבל לא רק הם. למעשה, כל מי שהתנגד לחיזבאללה בלבנון, סבל מנחת זרועו של הארגון בשלב כזה או אחר. חיזבאללה המואשם במעורבות ישירה ברצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אלחרירי, הואשם גם במעורבות בשורה של מעשי רצח של אופוזיציונרים ואינטלקטואלים לבנונים שהתנגדו הן לאידאולוגיה והן לפרקטיקה שלו, כגון סמיר קסיר, ג'ובראן תוויני, ג'ורג' חאווי ואחרים.

יתירה מכך, לאחר שהממשלה הלבנונית החליטה ביום 8 במאי 2008 לפרק את מערכות התקשורת של חיזבאללה (מערכות שנועדו להבטיח לארגון שליטה על מערך התקשורת הביטחוני הארצי, לרבות המערך של כוחות הביטחון בנמל התעופה של ביירות) פתח חיזבאללה, באותו יום ממש, בהתקפה רבתית על ביירות וסביבותיה ועל אזור ההר, מעוזו של וליד ג'ונבלאט, כמו גם על אוטוסטרדת ביירות-דמשק ודרומה עד הגבול עם ישראל. מתקפה זו התרחשה בממדים קטנים יותר לפני ה-8 במאי, וגם אחריו, כלחץ פיזי לא מתון שנועד להניא את הממשלה ממימוש החלטות שלא תאמו את שאיפתו של הארגון ולא את המדיניות האיראנית באזור.

מעשי תוקפנות אלו נועדו להשיג הישגים פוליטיים ואחרים. בין היתר, הם נועדו כדי לכפות מועמדים לנשיאות, למנוע בחירת נשיא לא מקובל על הארגון (כפי שקורה כבר מזה 21 חודשים) או להכשיל מדיניות ממשלתית שגרתית. בין לבין, כוחות הארגון השתלטו בכוח, תוך כדי גירוש מתנגדים ובני עדות אחרות, על אזורים אסטרטגיים, צירי תחבורה וצמתים מרכזיים, רכסים גבוהים, מבנים ונכסים אחרים. כל הפעולות הללו הסבו נזקים כבדים למדינה הלבנונית ולכלכלתה, לרבות לתיירות הנכנסת והשירותים הפיננסיים שהיא מעניקה לעשירי העולם הערבי.

בשירות הגרעין

אולם הדברים אמורים לא רק לגבי לבנון. גם בסוריה טמן חיזבאללה את ידו והפליא במעשיו. כוחותיו השונים השתתפו בלחימה בתוך סוריה לצד משטר האימים של בשאר אל-אסד. כוחות הארגון לא בחלו בשום מעשה ואף עלו על כוחותיו של המשטר בדיכוי אזורים מתנגדים. במסגרת זו הארגון ביצע טיהור אתני – נגד בני העדות הסוניות – בשלושה אזורים לפחות: באזור הרי קלמון ליד הגבול עם לבנון, באזור העיר אל-זבדאני שעל אם הדרך בין דמשק לביירות, ובאזורים הסמוכים לכביש מדמשק צפונה לכיוון אזורים המיושבים בעלווים נאמני המשטר הסורי.

כמו כן, כוחות הארגון הטילו מצורים על כפרים ועיירות והרעיבו את תושביהם, השתתפו בפשעי מלחמה כגון רצח אסירים, והשתתפו בפעולות ענישה קולקטיבית לרבות עקירת אנשים ומטעים. קודם לכן, בימים בהם שלט הצבא הסורי בביירות, עשה חיזבאללה יד אחת עם השליטים הסורים של לבנון כדי לדכא מתנגדים, לכלוא אותם ולהעלימם, וכן כדי לנצל את משאבי המדינה לטובת בעלי החסות הסורים, גנרלים ומפקדי שירותי הביטחון שעשו במדינה ככל העולה על רוחם.

> בל"ד וחד"ש צודקים: חיזבאללה באמת אינו ארגון טרור

רחוב בחומס שהופצץ על ידי משטר אסד (XinhuaPan Chaoyue CC BY-NC-ND 2.0)

רחוב בחומס שהופצץ על ידי משטר אסד (XinhuaPan Chaoyue CC BY-NC-ND 2.0)

במילים אחרות, ארגון חיזבאללה לקח את המדינה הלבנונית כבת ערובה והשתמש בה כרצונו בהסתמך על יתרונו הצבאי ביחס למדינה ולכל השותפים יחד וכל אחד לחוד. כל זאת כדי להגשים מטרות שלא נוגעות לאינטרסים של לבנון, הן כמדינה והן כקהילת אזרחים, אלא כאלה הנגזרים מהאינטרסים האיראנים בחוף המזרחי של הים התיכון – כך לפי הטרמינולוגיה האיראנית. חיזבאללה נקט בכל סוג אפשרי של אלימות כדי להשביע את רצונו של המנהיג העליון בטהרן, וכפי שמתחייב מהוראותיו. ההתנגדות לישראל, אם כן, הייתה כסות נוחה לארגון להסתיר הן את כוונותיו האמתיות והן את מעשיו הנפשעים כלפי לבנון – המדינה והאזרחים – וכלפי הסורים המתנגדים למשטר.

ראוי לציין שמי שמצדד בחיזבאללה במתיחות ובמאבק של הארגון נגד ערב הסעודית, תוך ציון חולייו של המשטר הסַלָפִי בסעודיה והשחיתות והיד האכזרית של משפחת המלוכה הסעודית, מתעלם כליל הן מהאידאולוגיה הפונדמנטליסטית החשוכה של חיזבאללה והן ממעשיו הנפשעים. חיזבאללה מוכן להפקיע את מדינתו שלו ולהפוך אותה לבת ערובה של המנהיג העליון בטהרן ושל הקצב מדמשק, ומדובר באקט הראוי לגינוי ובוודאי לא להגנה.

לסיום, גם אם גילה חיזבאללה "גבורה" ו"התנגדות" – מונחים אהובים המהווים מענה ליצרים ומאווים של מדוכאים עלי אדמות בעלי תודעה כוזבת – הוא בסך הכל התנהל כקבלן, ראשי או משני, במסגרת שירות ההגמוניה האיראנית. זו התמקמה באזור אל מול הגמוניות אחרות המתקוטטות על שליטה והישגים אסטרטגיים במרחב, כדרכם של כוחות אזוריים ובינלאומיים. ארגון חיזבאללה אף משחק תפקיד במלחמה הסמויה-גלויה בין האסלאם הסוני בהנהגת סעודיה לבין האסלאם השיעי בהנהגת איראן. כל זאת שכן הארגון הפך לכלי לחץ משמעותי במסגרת מאמציה של איראן לפתח את יכולותיה הגרעיניות במסגרת המשא ומתן סביב נושא זה עם המערכת הבינלאומית מזה עשר שנים. במילים אחרות, מדובר בארגון המשרת כלל ועיקר את האינטרסים של המשטר באיראן וסר למרותו המלאה.

עד מיכלי האמוניה

כל בר דעת היה אמור לראות את הצדדים האלה של חיזבאללה בבואו לקבוע את עמדתו ביחס לארגון וביחס לפועלו. היותו של חיזבאללה השליח הישיר של המנהיג העליון ומשמרות המהפכה בחוף המזרחי של הים התיכון הקנתה לארגון הילה מוצדקת של גבורה, לרבות בגלל מערך הטילים הבליסטיים והמתקדמים שהארגון מחזיק ולאור יכולתו לקיים מאזן הרתעה מסוים מול ישראל. אולם אנו נעשה לעצמנו חיים נוחים אם נסתכל על הארגון רק דרך עדשת ההתנגדות לתוקפנות הישראלית, ויש רבים שעושים זאת, או רק דרך עדשת ההתנגדות למשטר הסעודי, ויש רבים גם כן שאוחזים בדעה זו, או רק דרך ניתוח מעמדי, כפי שרבים בחד"ש רוצים שנעשה.

רק אם נרחיב את היריעה ונסתכל אל הארגון מכל פינותיו, גם אלו הלא נעימות, ואם נסתכל לארגון זה בעיניים ובנשמה פנימה, ואם ניכנס לנעליים של אזרח לבנוני פשוט או של סורי מתנגד, ואם נקרא את שפתיו של נסראללה בכלים של אדם סביר, גם אנו נגיע למסקנה שחיזבאללה הוא ארגון שכבר עבר מזמן את סף הטרור למשהו מפותח יותר ואלים יותר ואפקטיבי יותר. ולכן, אני מציע שלא להיתמם ולא להטעות, לפחות לאור המשך פשעיו של הארגון לצד המשטר האכזרי בסוריה.

לבסוף אציין את העובדה הפשוטה שבמלחמת 2006, מחצית הנהרגים מירי חיזבאללה על ישראל היו אזרחים ערבים. אלא שאף מנהיג של המיעוט הערבי בישראל, לא העלה סוגיה זו ולא פצה פה. אז, בשנת 2006, אף מנהיג של המיעוט הערבי בישראל לא גינה ולא דרש הפסקת הירי על ישובים ערבים או בכלל לאזורים המיושבים באזרחים. אף מנהיג לא ראה לנכון לעשות כן.

אז כן היום, כשבתחילת שנת 2016 איים נסראללה לפוצץ בטיל את מפעלי האמוניה בחיפה, לא פצה אף מנהיג ערבי בישראל את פיו, לא לגבי הפגיעה הנוראה שתהיה באזרחים, ואפילו לא לגבי הנזק האדיר שייגרם ליישובים הערבים שבסביבה, שייפגעו – כמו בשנת 2006 – ראשונים.

סבורני, שמנהיגים אלו ראו ועודם רואים את הדברים באותן העיניים של כותבי גילוי הדעת האומלל של בל"ד ושל חד"ש, עין צרה של בעלי תודעה כוזבת, טועה ומטעה. ואני כאן, שומע את צרחותיהם של אלפי הקורבנות של חיזבאללה המפצירים בנו להתפכח. הצרה היא שאנשים כאן בוחרים במזיד שלא להתפכח ולהישאר שלווים באותה מערה אידאולוגית חשוכה בה הם נמצאים.

מרזוק אלחלבי הוא משפטן, עיתונאי וסופר, בעל טור קבוע בעיתון "אל-חיאת"הלונדוני.

> הצבת מצלמות על הר הבית לא תפתור את האלימות הגואה במקום

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf