מה זה אומר להיות עניה

יותר מחמישית מהאזרחים חיים מתחת לקו העוני. אני אחת מהם. בת 45, עובדת במשרה מלאה, בלי ילדים, בלי בית משלי ובלי חסכונות. ככה נראה עוני

מאת:

כותבת אורחת: רבקה ויטנברג

אני רוצה לדבר על העוני בארץ. על מי שאני אישית חווה כמי שעובדת קשה ולא מצליחה לצאת ממעגל העוני.

כמה מביננו מרוויחים שכר מינימום? אני עובדת במשרה מלאה, כלומר 45 שעות שבועיות, כעובדת קבלן, בשכר של 25 ש"ח לשעה. המשכורת נטו בסוף החודש היא קצת פחות מ-4,500 ש"ח. אני צריכה לשלם שכר דירה, קניות בסיסיות, לשלם חשבונות, חופשי חודשי. ובסוף החודש? לא נשאר לי כלום.

אני עוד רווקה ללא ילדים, ועדיין בגילי, 45, אין לי בית משלי. אני חיה בשכר דירה. רק מהמשכורת. בלי קצבאות. בלי חסכונות. בלי שום דבר. בעיניי זה בלתי נתפס!

אני עובדת ומשחקת עם המילה "עובדת" ומגלה שלמעשה אני עבד. אתם זוכרים את תקופת העבדות במאה ה-19? אז משהו כזה. יש כמוני עוד אלפים בישראל. למישהו אכפת למעלה, בין מקבלי ההחלטות? נזכרים בנו רק בתקופת בחירות, כשמדברים על "שכבות חלשות" או "תקציב עם חמלה" אבל הממשלות מתחלפות והעוני לא. קשה להגיד "אני עני".

אבל חשוב להגיד: אני ממש לא לבד. דו"ח העוני של שנת 2013, שיצא בשנה שעברה, מראה כי 18.6% מהמשפחות בארץ חיות מתחת לקו העוני; 21.8% מהאזרחים במדינה חיים מתחת לקו העוני; ו-30.8% מהילדים חיים מתחת לקו העוני. פירושו של דבר הוא ש-432,600 משפחות, 1,658,200 נפשות כולל 756,900 ילדים – הם עניים במדינת ישראל. כך באוכלוסייה הכללית. אצל משפחות ערביות אנחנו מדברים על 47.4% מהמשפחות עניות.

וחשוב מכך – 24.1% מהמשפחות שיש להן מפרנס אחד הן עניות, ו-5.7% מהמשפחות שיש להן שני מפרנסים. הווה אומר – עבודה אינה בהכרח מוצא מהעוני. כ-66% מהמשפחות העניות חיות בעוני מתמשך. אלה הנתונים ה"יבשים".

ואיך נקרא המצב שלי בתוך זה? עובדת, מתקיימת, לא יכולה לחסוך שקל? מתחת לקו העוני? ממש על קו העוני? כמה אפשר לזעוק עד שמשהו יתעורר? כמה אפשר לבקש תרומות אוכל לראש השנה או פסח? אם פעם התביישתי, עכשיו אני כבר לא. הבושה מתה מזמן.

רבקה ויטנברג, פעילה פוליטית וחברתית, עובדת קבלן מתל אביב

> כך הופך משרד האוצר למונופול ששוט במשרדי הממשלה

רבקה ויטנברג (דן חיימוביץ')

מעל קו העוני? מתחת? בדיוק עליו? ככה נראה עוני. רבקה ויטנברג (דן חיימוביץ')

בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם. 

לתמיכה בשיחה מקומית

. כשמדברים על 59 שנים לכיבוש השטחים הפלסטיניים, צריך לדבר גם על 78 שנים לנכבה. כרזה של מרצ במלאת 48 שנים לכיבוש, 8 ביוני 2015 (צילום: הדס פארוש / פלאש90)

"תגיד, למה השמאל הישראלי מדבר על 67' ואף פעם לא על 48'?"

שאלה אגבית ששאל אותי חבר פלסטיני לפני 20 שנה שיגרה אותי למסע שהוביל אותי אל מחוץ לציונות. בתוך ההכחשה העמוקה שבה חי רוב מוחלט של היהודים בישראל, המעבר הזה הוא כמעט בבחינת נס, אבל הוא אפשרי. תובנות מ-25 שנים של אקטיביזם פוליטי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf