"פליטים יזידים מיואשים הסתערו על מסוק הסיוע. בקושי יכולנו לנחות"

כותב אורח: עידן בריר

כמעט שבוע לאחר פשיטת לוחמי דאע"ש על אזור סינג'אר ומנוסתם של כמאתיים אלף יזידים ובני מיעוטים אחרים אל רכס הרי סינג'אר, מתחילים להגיע עדכונים ראשוניים מכלי ראשון אודות מצבם של הפליטים בהרים ובאזור הכורדי האוטונומי. למרות חדשות מעודדות על תקיפות אוויריות ראשונות של צבא ארה"ב נגד חמושי דאע"ש באזור קו ההגנה שבדרום האזור האוטונומי הכורדי (ולא בסינג'אר!), ומה שנראה כהרחבת המאמץ ההומניטרי באזור, המערכה בצפון עיראק לא סיפקה חדשות טובות.

בנוסף למצור האכזרי על רבבות הפליטים היזידים בסינג'אר מגיעות גם שמועות על תנועה של לוחמי דאע"ש לכיוון הערים והעיירות הנוצריות והיזידיות ממזרח למוסול. שמועות אלו הובילו לנטישה המונית של בני מיעוטים, בעיקר יזידים ונוצרים, מכל יישוביהם באזור מוסול. גם המעורבות הצבאית האמריקאית נראית עדיין מוגבלת ומקומית, ועל אף שהגיעו ידיעות ראשונויות על הפצצות של מוקדי דאע"ש באזור סינג'אר – עוד מוקדם מאוד לדבר על חילוץ היזידים הנצורים על רכס סינג'אר.

אתמול (שבת) שוחחתי בטלפון עם ידיד ותיק, ד"ר מירזא חסן דינאי, רופא יזידי שגלה מעיראק בשנות ה-90 המאוחרות והתיישב בגרמניה. ד"ר דינאי חזר בעשור האחרון כמה פעמים לעיראק כדי לשמש יועץ לענייני מיעוטים של נשיא עיראק ג'לאל טאלבאני, ולאחרונה כחבר במפלגת האיחוד הפטריוטי של כורדיסטאן. במקביל לכל פעולותיו הפוליטיות, עומד ד"ר דינאי זה כעשור בראש הארגון ההומניטרי "גשר אווירי לעיראק" (Air Bridge Iraq), המעביר ילדים ותינוקות נפגעי טרור מעיראק לטיפול בגרמניה ולהתאוששות בבתי משפחות יזידיות במדינה. ביום שישי האחרון הצטרף ד"ר דינאי לאחד ממסוקי הסיוע ששלחה ממשלת עיראק לג'בל סינג'אר ואני ביקשתי לשמוע ממנו על רשמיו מן הגיחה הקצרה והקשה, ולקבל ממנו עדכונים על ההתפתחויות האחרונות בצפון עיראק.

> חורבנה של קהילה: דאע"ש מאיימת להשמיד את היזידים בעיראק

משאירים את המתים וממשיכים ללכת

דינאי מספר שגיחת הסיוע נעשתה במסוקי סיור קלים של חיל האוויר העיראקי ולא במסוקי תובלה כבדים. הסיבה לכך הייתה שהגיחה הייתה ניסיון ראשון לבדוק את קלות ההגעה לסינג'אר ואת האפשרויות לנחות על ההר. עובדה זו אפשרה למסוקים הקטנים להעמיס רק כמות מוגבלת של מים, מזון וציוד סיוע. עם ההגעה לסינג'אר נגלה לצוותי המסוקים המחזה המחריד של הפליטים היזידיים הנצורים על ההר זה כשבוע ימים, המתנפלים בייאושם על המסוק ובקושי נותנים לו לנחות על הקרקע.

"נכון לעכשיו נמצאים על ג'בל סינג'אר כ-80 אלף פליטים יזידים", אומר דינאי. אורכו של ג'בל סינג'אר כ-70 ק"מ, רוחבו המקסימלי 10 ק"מ וגובהו 1400 מטר מעל פני הים, והוא מרוחק כ-70 קילומטר מן העיר מוסול שנכבשה לפני כחודשיים על-ידי דאע"ש (מפה). הרכס הארוך והצחיח אמנם מספק לפליטים היזידים מקלט מפני לוחמי דאע"ש, אך אינו מספק להם מקלט משום דבר אחר. הפליטים חשופים על הרכס לחום המדבר הכבד, שיכול להגיע ל-45 מעלות, ואין להם גישה למזון או למים, שכן על הרכס כולו מוכרים רק שלושה מעיינות.

לפי נתונים של ארגון "המשקיף העיראקי לזכויות האדם" שפורסמו אתמול, בשבוע שחלף מאז הבריחה לרכס מתו מן התנאים המחפירים כמאה ילדים ועוד כמספר הזה זקנים. אלה הנתונים הידועים והמפורסמים, אך ד"ר דינאי מתאר תמונה קשה בהרבה: "הפליטים אינם מרוכזים במקום אחד אלא מפוזרים על פני כל הרכס ומנסים למצוא מחסה בנקיקים ובגיאיות. כשאתה עובר במקום, אתה יכול לראות מאות ואלפי גופות זרוקות בנקיקים ובצדי שבילים. אם מישהו מת פשוט משאירים את גופתו וממשיכים לצעוד. המצב על ההר טראגי בצורה שאיש לא יכול לדמיין".

הטרגדיה האנושית הנוראה על הרכס פוגעת באופן אכזרי במיוחד בנשים היזידיות. כבר לפני ימי ספורים נמסר מפי גורמים כורדיים כי חמושי דאע"ש עורכים פשיטות ליליות על רכס סינג'אר וחוטפים נשים יזידיות לצורך מכירתן בשווקים בערים שתחת שליטתם. חברת הפרלמנט היזידית וויאן דח'יל, שסרטון שלה מתייפחת בתארה את הטרגדיה היזידית בפני הפרלמנט העיראקי פורסם כבר ביום השני לאירועים בסינג'אר, הזכירה בדבריה את סוגית מכירתן של נשים בשווקי-עבדים באזורים הנתונים לשליטת דאע"ש. ד"ר דינאי מוסיף כי "המספר מוערך בכאלפיים נשים וילדות שגילן יכול להיות אפילו תשע, שנחטפו מג'בל סינג'אר לצורך 'ג'יהאד א-ניכּאח', כלומר הענקת שירותי מין ללוחמי דאע"ש".

نشاء اكراد يزيدية و تركمان و شبك و من يخالف داعش في سوق السبي و يباعون سبايا pic.twitter.com/BFKNBVYCrC

— kawa (@kawarsadeeq) אוגוסט 8, 2014

נשים יזידיות שנחטפו על ידי דאע"ש נמכרות כשפחות

איפה הכורדים?

דינאי מספר כי סוד ההצלחה של דאע"ש בסינג'אר היה טמון חלקית בהילת האימה שהצליחו לוחמי הארגון לייצר סביב פעולותיהם בשילוב עם בגידתם של הכורדים ביזידים. "בשביל לכבוש את סינג'אר, לא היה צריך ביותר מ-500 לוחמים רכובים על טנדרים", אומר דינאי. "אתה אולי לא תאמין, אבל בני משפחתי סיפרו לי שאת כפר הולדתי, ח'אנסור, מצפון לרכס סינג'אר, כבשו אנשי דאע"ש עם שישה טנדרים שנכנסו לכפר כמעט בלא התנגדות. מספר הלוחמים של דאע"ש אולי מועט ביותר אבל האימה שהם מטילים על תושבי הכפרים היא התופעה המדהימה באמת".

אלא שהסוד הגדול, לדברי דינאי, אינו רק בכוחה של דאע"ש – אמיתי או יציר-הפחד – אלא בקריסת מערכי ההגנה של כוחות הפשמרגה הכורדיים באזור. "הפשמרגה לא מגן על יזידים", הוא אומר, ומתייחס לדיון ארוך ונרחב בתוך הקהילה היזידית, שחרף השתייכותה לתנועה הלאומית הכורדית נתקלה פעמים רבות בשנאה ובהתפרצויות אלימות מצד הכורדים, המציגים עצמם כ"אחים" ליזידים:

רק לשם דוגמה, הבכיר האחראי על אזור סינג'אר מטעם ה-KDP (מפלגתו של נשיא האזור הכורדי מסעוד בארזרני, ע"ב), הוא אחיו של בכיר בלשכה הפוליטית של מפלגת האחים המוסלמים בכורדיסטאן. איך אדם כזה יילחם למעננו, היזידים ה'כופרים'? אין ולא היה דו-קיום בין המיעוטים למוסלמים בעיראק. המוסלמים – ערבים וגם כורדים – גם אם היו שכנים, הוכיחו שאינם אחים ואינם שכנים טובים ובכל פעם הפכו את עורם ופנו נגד המיעוטים שחיו בקרבם.

אלא שגם דינאי מאשר כי בימים האחרונים סייעו לוחמי הפשמרגה למה שמסתמן כמאמץ צבאי מחודש באזור סינג'אר, בתיאום ובשיתוף של לוחמים כורדים-סוריים המשתייכים למפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD). הכוחות הכורדיים המשולבים, מציין דינאי, הצליחו כבר בשבת לפתוח מסדרון הומניטרי באורך של כ-30 קילומטרים, שמוביל מג'בל סנג'אר בקו ישר צפונה, אל שטח רוֹזָ'אבַה, האזור הכורדי האוטונומי בצפון סוריה. "הכוחות מרוז'אבה הצליחו לפי טענתם לחלץ משם כ-10,000 יזידים נצורים ולהכניס מעט סיוע הומניטרי לאלו שעודם נצורים במקום. אין לנו מידע ודאי על זה נכון לעכשיו אבל זה מסתמן כאמת", ציין דינאי.

דינאי מספר כי גל ההלם שזורע דאע"ש לא עוצר בשלב זה באזור סינג'אר. "השמועות בימים האחרונים טענו בתוקף שדאע"ש, שנמצאים ממילא במוסול, יתחילו להתקדם עכשיו מזרחה, לכיוון עיירות המיעוטים. העיירות היזידיות בעשיקה ובחזאני רוקנו כליל מיושביהן ומלוחמי הפשמרגה שהוצבו בהן כבר ביום חמישי האחרון בשל איום הפלישה, וכוחות דאע"ש השתלטו על המקום מיד לאחר מכן מבלי לירות ירייה אחת. בעקבות זאת, כמאתיים אלף אנשים נוספים, נוצרים ויזידים, נטשו את עיירותיהם וכפריהם באזור וברחו לאזור הכורדי האוטונומי. כך הדרך לכיבושן בידי דאע"ש נסללה".

"נלחם אתכם בטרור"

שאלתי את דינאי לגבי קבר השייח' עדי בן מוסאפר בעמק לאלש, המקום הקדוש ביותר ליזידים, שעם פינוי כל היישובים שסביבו נותר חשוף ופגיע למתקפות של דאע"ש. הוא סיפר כי "נותרו במקום מעט אנשי דת ומספר אנשי ביטחון אך רוב האנשים פונו מהמקום, כולל רוב אנשי הדת המשרתים במקדש ועוד לפני כן כל הנשים והילדים. עם זאת, אנשים לא כל כך פנויים כעת להתעסק בגורלם של המקומות הקדושים, ובכלל זאת של המקדש בלאלש. הם בורחים על חייהם כעת".

מעבר למצבם של הפליטים הנצורים על ההר, התייחס דינאי גם למצבם של היזידים שהצליחו להגיע לאזור הכורדי. "מסינג'אר הגיעו פליטים יזידים במספרים לא גדולים לארביל, בירת המחוז הכורדי, ויותר מכך לעיר דהוכּ. יחד איתם, כאמור הגיעו עוד יזידים ונוצרים מהאזורים הסמוכים למוסול. כל מי שיכול היה לקחת פליטים ולשכנם בביתו, עשה זאת. בבית שלי בארביל שיכנתי מספר משפחות של חברים שנמלטו מבחזאני, אבל אין מקום לכולם והמחזה של הפליטים הללו הוא מחריד ובלתי-אנושי. פליטים ישנים על חפציהם המעטים ברחובות ובגינות הציבוריות".

"מצבם של כלל המיעוטים בעיראק כיום הוא טרגי ונורא", מסביר ד"ר דינאי, "אבל מצבנו, כיזידים, גרוע בהרה משל הקבוצות האחרות. אם לנוצרים נתנו לוחמי דאע"ש ארבע אלטרנטיבות – בריחה, התאסלמות, תשלום מס גולגולת (ג'יזייה) או מיתה – בפני היזידים ניצבו שתי ברירות בלבד, התאסלמות או מיתה. הנוצרים, חרף הזוועות שעוללו להם אנשי דאע"ש, קיבלו אולטימטום של 72 שעות לעזוב את מוסול. היזידים לא קיבלו אפילו שניה אחת והם נמלטו מבתיהם תחת אש, מיד עם כניסת דאע"ש לכפריהם, ונאלצו ולהשאיר את כל חייהם מאחור מבלי לדעת לאן הם הולכים".

שאלתי את ד"ר דינאי איך הוא רואה את הפתרון ארוך-הטווח לטרגדיה של היזידים ושאר בני-המיעוטים בעיראק. "יש רק שני פתרונות לסוגית המיעוטים ולא שום פתרון אחר. אני נחרץ מאוד בדבריי כי חשוב לי להבהיר שבמקום הזה לא מתרחשת מלחמה בין שתי קבוצות שוות בכוחן אלא מסע להשמדת-עם. הפתרון האחד לפי שיטתי יכול להיות ביישובם של כל בני המיעוטים – נוצרים, יזידים, שבּק וסאבאים – במישור נינווה, אותו אזור המיושב בעיקר בבני מיעוטים, שננטש בימים האחרונים כליל. האזור החדש חייב לזכות באוטונומיה מלאה ובהגנה של הקהילה הבינלאומית, גם מפני ארגוני ג'יהאד כמו דאע"ש אך גם מפני הממשלה המרכזית בבגדאד ומהכורדים, שלקחו כולם חלק פעיל ברדיפת המיעוטים.

"הפתרון השני יכול להיות בהוצאתם המיידית של כל בני המיעוטים הנתונים בסכנה מעיראק ויישובם מחדש במדינות אחרות שתסכמנה לקבלם. כך או כך הפתרון ארוך הטווח לטרגדיה היזידית לא יכול להיות ולא יהיה במסגרת כורדיסטאן העיראקית".

לישראל, עם זאת, יכול להיות תפקיד מרכזי ומשמעותי בפתרון הטרגדיה היזידית, מציין דינאי. "אני מבקש באופן רשמי, בשם כל הקהילה היזידית, שישראל תשתתף ביישובם מחדש של בני הקהילה היזידית. אם ישראל תסכים לכך, אני מבטיח לך שאני ובני משפחתי נהיה הראשונים לעבור לישראל. יותר מכך, אני יכול לומר לך בביטחון ומידיעה אישית שלא רק אנחנו ושכמותנו נעבור לישראל אלא כל אנשי-הדת הבכירים ביותר של דתנו יעברו גם הם. אנחנו נפעל אתכם יד ביד כדי להילחם בטרור הזה שמכה בנו ובכם בלי רחמים. אתה יכול לכתוב בלי כל חשש שכל הצעירים היזידים מוכנים כולם להתגייס לצבא הישראלי כדי להילחם למען החירות".

* עידן בריר הוא דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב. כתב את עבודת המאסטר שלו על הקהילה היזידית בעיראק ובגולה.