שובת הרעב מחמד אלקיק: "אני עיתונאי, והמעצר שלי לא חוקי"

צילום ועריכה: אורן זיו. כתבה: יעל מרום

ביום ה-76 לשביתת הרעב שלו מאושפז העיתונאי הפלסטיני מחמד אלקיק בבית החולים "העמק" בעפולה וגופו הולך ונחלש. הוא סובל מסחרחורות קשות, איבד את מרבית שמיעתו וראייתו, ובקושי מצליח לדבר. הוא חוזר ואומר שהוא עיתונאי, וכי המעצר שלו לא חוקי. לצידו נמצאים פעילים ותומכים, לאחר שבג"ץ החליט ביום חמישי האחרון על "הקפאת" מעצרו המנהלי ואישר כניסת מבקרים, אולם לא הורה על שחרורו וסרב לבטל את הצו המנהלי למרות שעקב מצבו הרפואי הוא אינו יכול להוות סכנה לאף אחד. בעקבות ההחלטה של בג"ץ שלא לשחררו הודיע אלקיק כי הוא ממשיך בשביתת הרעב שלו ודורש שחרור מלא ממעצר מנהלי.

אחת מעורכות דינו, חנאן ח'טיב, ששהתה היום לצד מיטתו אמרה לשיחה מקומית: "מחמד ביקש ממני להגיד שהוא עיתונאי, ושכל מה שעושים נגדו הוא בלתי חוקי. המעצר המנהלי הוא בלתי חוקי. בית המשפט אמנם הקפיא את מעצרו המנהלי אבל הוא קבע שהוא חייב להישאר בבית החולים בעפולה. אבל מחמד אלקיק מסרב להיות בבתי חולים ישראלים ואומר שהוא מוכן לקבל טיפול רפואי רק בשטחים".

בהתייחס למצבו הרפואי המידרדר אמרה ח'טיב כי: "הוא גוסס, ובכל שעה, כפי שהודיע הצוות הרפואי, הוא יכול לקבל התקף לב ולמות".

בכניסה לבית החולים "העמק" הפגינו כמה פעילות ישראליות וקראו לשחרורו המיידי ממעצר מנהלי. אלו מצטרפות לשורה של הפגנות ואירועי מחאה, בגדה המערבית, ברצועת עזה וברחבי העולם שהתקיימו בימים האחרונים בעקבות הידיעות על הדרדרות במצבו הרפואי במוצאי שבת. בין המפגינים גם העציר המנהלי המפורסם חאדר עדנאן, שהודיע כי הוא יצטרף לשביתת הרעב של אלקיק, ואף שלח לו מסר מצולם של סולידריות.

על פי הדיווחים בכלי התקשורת הפלסטינים במוצאי שבת, עם ההידרדרות במצבו נקראו עורכי דינו של אלקיק, כמו גם חבר הכנסת אוסמה אלסעדי (ממחזיק תיק האסירים ברשימה המשותפת) לבית החולים, כדי לנסות ולקדם משא ומתן שיביא להפסקת שביתת הרעב שלו. ישראל הציעה שלא להאריך את תקופת מעצרו המנהלי מעבר ל-1 במאי, אולם אלקיק סרב להצעה.

> עיתונאים הפגינו בעפולה לשחרורו ממעצר של העיתונאי הפלסטיני שובת הרעב

אלקיק בן ה-33 המתגורר בעיירה דורא שבאזור חברון, הוא כתב ערוץ החדשות הסעודי "אלמג'ד" ועל פי השב"כ פעיל חמאס. הוא החל לשבות רעב לפני 74 ימים במחאה על מעצרו המנהלי. הוא נעצר ב-21 בנובמבר וארבעה ימים לאחר תחילת חקירתו, כשהבין כי סיבת מעצרו היא פוליטית, הכריז על שביתת רעב במחאה. במהלך החקירה, כך על פי מקורביו, הוא נחקר על "הסתה עיתונאית", וכשסירב לשתף פעולה, הועבר למעצר מנהלי לכליאה ללא משפט. בשל עמדותיו הפוליטיות, במהלך שביתתו הוא לא זוכה לתמיכה רחבה כמו קודמיו – חאדר עדנאן ומוחמד עלאן.

בעוד מקורביו טוענים כי מדובר ברדיפה בשל דעות שהביע במסגרת עבודתו, בעיקר עמדותיו נגד הרשות הפלסטינית, בשב"כ טוענים שלמעצר אין קשר לעבודתו העיתונאית, אלא לכך שאלקיק הוא פעיל חמאס שישב על כך בכלא בעבר, ומעורב בפעילויות טרור במסגרת תא סטודנטים המזוהה עם חמאס באוניברסיטת ביר זית, ועומד בקשר עם פעילי חמאס בעזה. מידע על טענות אלה הוצג בפני שופטי בג"ץ כחומר חסוי, שלאלקיק ועורכי דינו אין גישה אליו, ושופטי בג"ץ החליטו שלא לשחרר את אלקיק לעת עתה על בסיס חומר זה.

מעצר מנהלי הוא אמצעי קיצוני, בו אמור להיעשות שימוש מידתי ורק במקרים מיוחדים. למרות זאת על פי נתוני בצלם נכון לסוף דצמבר מוחזקים בבתי הכלא הישראלים 584 פלסטינים במעצר מנהלי, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2008. בנוסף עליהם הוחזקו במעצר מנהלי מספר אסירים יהודים, שמרביתם שוחררו בשבועות האחרונים. פעיל הימין הקיצוני מאיר אטינגר, מי שהשב"כ טוען כי הוא ממנהיגי קבוצת "המרד" נותר במעצר מנהלי ללא משפט. ביום שישי הפסיק אטינגר שביתת רעב בת כשבועיים בה פתח במחאה על מעצרו המנהלי ועל התנאים בהם הוא מוחזק.

> פלסטינים וישראלים שובתים רעב נגד מעצרם המנהלי