שלא כמו בגרמניה
סריקה קצרה של הרשת היתה יכולה למנוע מסגן הרמטכ"ל את ההתבטאויות מעוררות המחלוקת. הטוקבקים היו מגלם לו כי שלא כמו בגרמניה ישראלים רבים לא מבקשים להשמיד את כל הערבים אלא רק את אלה שקרובים לנו, ושרבים אפילו מסתייגים מהרעיון לגרשם מהארץ
קל להבין על מה יצא קצפם של מנהיגי הימין בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל וההשוואה שערך למצב בגרמניה בשנות ה-30. מעניין לציין כי דווקא חברי הכנסת איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ – כולם חברי "הבית היהודי", מפלגה אשר קרויה על שם גזע – היו הראשונים להגיב על ההתבטאויות.
בכל זאת המצב בין כאן ועכשיו לאז ושם לא באמת דומה. ראשית, שלא כמו בגרמניה, הגזענות בישראל, ככל שהיא קיימת, מופנית רק כלפי הפלסטינים, וזה בגלל שהם מוגדרים היום כאויב. לעומת זאת בגרמניה הנאצית השנאה הופנתה כלפי יהודים שהיו אזרחים נאמנים, כפי שבליל הבדולח תקפו יהודים באשר הם יהודים ללא תירוץ של בוגדנות או אלימות (כפי שניתן ללמוד מסיפורו של הרצל גרינשפן, שהיה פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז וכל הנראה העילה לאירועי "ליל הבדולח"). ולכן היות והשנאה מופנית רק לאויב הפלסטיני ניתן להבין שמקורה לא בגזענות אלה כסוג של הגנה עצמית.
> אם יאנוש קורצ'אק היה חי בדורנו כנראה שבנט היה מפטר אותו
דוגמא בולטת לכך, שלא כמו בגרמניה, אפשר למצוא בכך שגם ככל שהגזענות דומה וקיימת כלפי פלסטינים, הרי שאין לציבור בעיה עם ערבים חפים מפשע בתוך ישראל. חצי מהציבור היהודי אפילו מסתייג מגירושם מהארץ.
במיוחד הנכון הדבר לגבי ערבים קטינים וחולים, אשר לא נשקפת מהם סכנה מן הסתם.
שלא כמו בגרמניה היא מופנית כלפי פלסטינים בוגרים בלבד העשויים להרע לנו.
שלא כמו בגרמניה, אפילו כאשר אנחנו מדברים על פלסטינים מדובר על מוות ערטיאלי – העלמותם במרחב ולא דיבורים על השמדה מסודרת נוסח השואה.
שלא כמו בגרמניה לא מדובר רצון לענות יהודים.
שלא כמו בגרמניה אין פה דה-הומניזציה של ערבים.
שלא כמו בגרמניה חשוב גם לזכור שאנחנו מדברים רק על שנאה של ערבים הקרובים אלינו ולא בעניין כללי כלפי כל המוסלמים, כמו העניין בגרמני עם היהודים.
שלא כמו בגרמניה בעיקר חשוב לזכור כי מדובר בקומץ קטן, המונה לכל הפחות כמה עשרות אלפים, שדבריו נשארים רק בפייסבוק ולא הופכים למעשים, למעט שריפת משפחה פלסטינית, שריפת נער ערבי, עשרות תקיפות גזעניות בחודש, קמפיין נגד קנייה אצל ערבים וסימון חנויות בבעלותם, קריאות של רבנים לא להשכיר דירות לערבים, קריאה של רב חשוב בציונות הדתית לארץ ישראל נקייה מערבים, או בגרמנית "ערב-ריין".
שלא כמו בגרמניה, ככל שגזענות זו קיימת היא שמורה לפשוטי העם ולא למנהיגיו.
אין כאן מנהיג שמסית נגד יהודים בבחירות, נניח כמו "יהודים נעים לקלפי בכמויות אדירות", שר חינוך שמאמץ את חוקי נירנברג נגד התבוללות, חבר פרלמנט שחושב שצריך להפריד בין יולדות יהודיות וערביות ושאשתו חושבת שרק ליהודים קדושים מותר לגעת בתינוקה. שרת משפטים שקוראת לרצח-עם, שרת תרבות מסיתה לרצח מעוטים לפני שאוהדים יוצאים לעשות ליל בדולח באותם מעוטים. ראש אופוזיציה שרוצה להראות פחות "אוהב-ערבים", ומדינה שלמה שתומכת במשטר כיבוש על בסיס גזע.
בקיצור,השוואה מיותרת ופוגענית.
> "תתחילו להרגיש!": המטרה של הנסיעות לפולין היא לא להבין
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
