newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תומכים ומתנגדים: השמאל היהודי והרשימה הערבית המשותפת

הם משתייכים למעמד הבינוני והגבוה, אין להם מנהיגות פוליטית אחת, המשקל האלקטורלי שלהם קלוש והיחסים בין הקבוצות המרכיבות את המחנה הזה מתוחים. למרות זאת הנראות הפוליטית שלהם יוצאת דופן. סאמי אבו שחאדה מנתח את השמאל היהודי הלא-ציוני, לקראת הבחירות הקרובות

מאת:

כותב אורח: סאמי אבו שחאדה.

בנוסף לדיון המתקיים בחברה הערבית שלנו ביחס לבחירות הכלליות שייערכו בחודש מרץ הקרוב, ולגבי אפשרות של ריצה ברשימה ערבית משותפת, מתקיים בימים אלו דיון חשוב ומקביל בנושא, בין קבוצות שונות של השמאל היהודי הלא ציוני. במאמר שלפניכם אנסה לתאר את הדיון הזה ולהציע ניתוח שלו על סמך ההיכרות שלי עם הנושא ועם חלק מהפעילים היהודים המעורבים בו.

לפני שאגיע לעיקר הייתי רוצה לאפיין בקצרה את קווי המתאר הכלליים של אותן קבוצות ומיקומן בהקשר הזה:

המחנה היהודי הלא ציוני בישראל הינו גורם קטן ושולי ביותר ביחס לכלל החברה היהודית, ואפשר לדבר על בין 5,000 ל-10,000 איש המשתייכים לו. ההשפעה של המחנה הזה על הבחירות ועל הרחוב הישראלי קטנה ביותר, הן מבחינת יכולתה להוביל שיח או לשנות מגמות פוליטיות, והן מבחינת השפעתה על דפוסי ההצבעה של הציבור היהודי בכללותו.

מדובר במחנה מובחן מאוד מבחינה פוליטית, כלכלית ותרבותית. הרמה האינטלקטואלית וההשכלתית של רוב המשתייכים למחנה זה גבוהה למדי עד גבוהה מאוד, והם משתייכים מבחינה מעמדית, כלכלית וחברתית, למעמד הבינוני ומעלה. מעורבותם ומחוייבותם הפוליטית בדרך כלל גבוהה ונפרשת על פני תחומים שונים של המעש הפוליטי .

אין למחנה הזה מנהיגות פוליטית אחת או זרם או מפלגה או מסגרת מאגדת אחת מסויימת. חלק גדול מהפעילים הללו פועל באופן עצמאי והיחסים בין המשתייכים לקבוצות השונות במחנה מתוחים ביותר.

למרות האמור לעיל, המשקל הפוליטי והאיכות של המעש הפוליטי שמייצר המחנה הזה עדיין גדול בהרבה ממספר החברים בו. וכן, למרות קוטנו של המחנה ומשקלו האלקטורלי הקלוש יש לו נראות פוליטית יוצאת דופן, והוא זוכה להערכה רבה מצד גורמים פוליטיים רבים ושונים, ומצד פעילים פוליטיים אחרים – ערבים, יהודים וזרים.

לכן ראיתי לנכון לכתוב מעט על הנושא המעניין והחשוב של חילוקי הדעות בקרב מחנה זה ביחס לנושא החשוב ביותר והמעסיק כל כך את הדעת הקהל הערבית בתקופה האחרונה: הבחירות הקרבות והנסיונות לגיבוש הרשימה המשותפת.

> הבטחת המועמדים בבחירות 2015: מלחמה נוספת בעזה

מאות הפגינו בתל אביב נגד המצור והמלחמה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה בתל אביב נגד המצור והמלחמה. קיץ 2014 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הדעות בקרב המחנה היהודי הלא ציוני נחלקות ל-3 עמדות עיקריות:

ישנם אלו הקוראים להחרים את הבחירות הישראליות ולאי השתתפות בהן, ממגוון סיבות שהמאמר הזה לא יעסוק בהן. קבוצה נוספת מציגה עמדה המתנגדת לרעיון הרשימה הערבית המשותפת ופועלת להכשלתה, וקבוצה שלישית תומכת ברעיון ופועלת למענו במרץ.

מי שמנהיג את קבוצת המתנגדים לרעיון הרשימה הערבית המשותפת הינו דב חנין, חבר הכנסת מטעם חד"ש, ועימו זרם מסוים במפלגה הקומוניסטית הישראלית. הזרם הזה מתנגד עקרונית לרעיון של ארגון המיעוט הערבי הפלסטיני על בסיס לאומי ורואה ברעיון הזה סכנה גדולה שעלולה להביא להסתגרות הפלסטינים בישראל בתוך עצמם תחת שישתלבו בחברה הישראלית. הזרם הזה תופש את הסכסוך עם הציונות כסכסוך מעמדי ולא לאומי. לכן הם גורסים שיש לארגן את המאבק נגד הציונות בעיקר על בסיס מעמדי, ומבחינתם פעולה בעלת מרכיב לאומי יש בה משום פגיעה במאבק. לנוכח תפישה זו לא זו בלבד שזרם זה מתנגד לרעיון הריצה המשותפת, אלא הוא אף מטפח עוינות כלפיו ופועל ברצינות ובהתמדה להכשלתו.

לעומת זאת ישנו זרם אחר בשמאל היהודי הלא ציוני אשר תומך ברעיון הריצה ברשימה ערבית משותפת, ואוחז בהשקפה שונה לגבי יסודות המאבק בציונות וביחס לדרכי ואמצעי הפעולה כנגדה. אחד הבולטים שבמנהיגי הזרם הזה הינו חררדו לייבנר, היסטוריון וחוקר דברי ימי אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב, וממייסדי תנועת תראבוט. זוהי קבוצה הרואה בציונות פרויקט קולוניאלי התנחלותי שיש להיאבק במאפייניו הקולוניאליסטיים על מנת להגיע להגשמת ערכי החירות והצדק החברתי. חברי הקבוצה הזו רואים בנסיונות לארגן את החברה הפלסטינית על בסיס לאומי זכות לגיטימית, והם פועלים רבות כדי לקדם מאבק משמעותי נגד הציונות.

זרם נוסף, התומך ברשימה המשותפת אפילו ביתר שאת וקורא להבשלת המאמצים לכינונה כבר מזמן, הינם חברים לדרך ופעילי בל"ד יהודים. כמה מהבולטים שבהם הם למשל הפרופסור אמנון רז, הפרופסור יהודה שנהב והפעילה יעל לרר. זו קבוצה הפועלת למען קידום רעיון הרשימה הערבית המשותפת מזה מספר שנים, לאור תמיכתם בחזון של בל"ד ובמצע הפוליטי שלנו ביחס לארגון החברה הערבית בתחומי הקו הירוק, על בסיס לאומי ודמוקראטי.

הדיון בנוגע לרשימה הערבית המשותפת בחוגי השמאל הישראלי ממשיך להתלהט, וזאת למרות החלטת מועצת חד"ש והמפלגה הקומוניסטית הישראלית לפעול במגמה חיובית ולמען הצלחת היוזמה. כל צד עדיין מנסה להשפיע ולהטות את הכף לכיוון הרצוי לו. כל אחד מהצדדים מתבצר בעמדותיו העקרוניות ואינו נכון לפשרה. כרגע קשה לומר בנחרצות מה תהיה השפעתה של המחלוקת הזו על חוגי השמאל היהודי הלא ציוני, אבל אחד התרחישים המתקבלים על הדעת הינו התפצלויות נוספות של חלק מהמערכים של המחנה הזה, וחידוד נוסף של חילוקי הדעות העקרוניים בין הקבוצות השונות במחנה.

> רשימה משותפת היא המקום לכל המתנגדים לגזענות, יהודים וערבים כאחד

סאמי אבו שחאדה הוא מזכיר בל"ד ביפו-תל אביב.
המאמר פורסם לראשונה בערבית באתר פצל אל-מקאל. תרגום: נדב פרנקוביץ'.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf