newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הדחפורים יגיעו אל אום אל-חיראן בבוקר, והתושבים נערכים להתנגד

בתום מאבק משפטי ממושך הודיעה המדינה שתתחיל בהריסת הכפר לטובת החלפתו ביישוב יהודי בשם חירן. חברי כנסת ופעילים מגיעים לכפר כדי לסייע לתושבי אום אל-חיראן לנסות לעצור את הפינוי

מאת:

כתב: עדו קונרד

מינהל מקרקעי ישראל הודיע הבוקר (שני) שהריסת הכפר אום אל-חיראן תתחיל מחר בבוקר. אום אל-חיראן הוא כפר בדואי לא מוכר, שתושביו מנהלים מזה כ-13 שנים מאבק בכוונת המדינה לפנותם, ולהחליף את הכפר שלהם ביישוב יהודי בשם "חירן". לפי הודעת המינהל, את הפינוי וההריסה יבצעו קבלנים פרטיים בעלות של 119 אלף שקל.

בעקבות הודעת המינהל נערכים תושבי הכפר ופעילים נוספים להתנגדות לפינוי. ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, יצא הערב אל אום אל-חיראן, הודיע שיבלה שם את הלילה וקרא לכלל האזרחים להצטרף אליו כדי לנסות "למנוע את ההרס והחורבן". במקביל הגיש היום ארגון עדאלה בקשה דחופה לבית משפט השלום בבאר שבע בניסיון להוציא צו מניעה זמני לפינוי, אך הבקשה נדחתה. עכשיו נערכים בכפר לאפשרות של עימותים על הבוקר, וכבר בשעה זו (תשע בערב) נערכים כוחות משטרה מחוץ לכפר. אנחנו נדווח כאן ובחשבון הטוויטר של שיחה מקומית על ההתפתחויות.

[עדכון, שלישי בבוקר: לאחר שפעילים וח"כים התבצרו בכפר בלילה, המשטרה הודיעה הבוקר שהפינוי נדלה אך יתבצע בקרוב. נמשיך לעדכן]

> הנרצחת הסודית מהנגב שקברה את עצמה

המשטרה עוצרת את אחד מצעירי הכפר אום אל חיראן שמחו על תחילת הקמתה של גדר סמוך לבתי הכפר. 31 ביולי 2016. (התמונה באדיבות פורום דו קיום בנגב)

שוטרים עוצרים את אחד מצעירי הכפר אום אל-חיראן שמחו על תחילת הקמתה של גדר סמוך לבתי הכפר. 31 ביולי 2016. (התמונה באדיבות פורום דו קיום בנגב)

מגירוש לגירוש

תושבי אום אל-חיראן חיו בעבר על אדמתם שלהם באזור חירבת זובאלה. אחרי קום המדינה ותחת המשטר הצבאי שהוחל על האזרחים הערבים גורשו התושבים מאדמתם המקורית והועברו למקום שהוא כיום אום אל-חיראן. בית המשפט העליון הכיר בכך שהתושבים אינם פולשים בכפר, כפי שטענה המדינה בתחילת הליכי הפינוי, אבל קבע גם שמכיוון שמדובר באדמות מדינה, זכותן של הרשויות לשנות את ייעודן כרצונן.

הודעת המינהל היום הגיעה כשנה וחצי לאחר פסיקת בית המשפט העליון, ברוב של שני שופטים נגד אחד, שאישרה למדינה להרוס את אום אל-חיראן ולעקור את מאות תושביו לטובת הקמת הישוב חירן. היישוב החדש יוקם בשלב ראשון (לפחות) על ידי גרעין דתי-לאומי עם קשרים להתנחלויות דרום הר חברון. מייסדי חירן גרים זה כמה שנים במחנה זמני ביער יתיר הסמוך. לאורך השנים מנעה המדינה מתושבי אום אל-חיראן חיבור למים וחשמל, מכיוון שהכפר אינו מוכר, אך המחנה הזמני ביער זכה לחיבורים אלה במימון המדינה והקק"ל.

ההחלטה להחליף את הכפר הבדואי ביישוב יהודי, שזכתה לגיבוי המדינה, עלולה להיות רק ראשונה בסדרה בשנים הקרובות, וכמו שכתבה כאן בעבר מיכל רותם גם כפרים נוספים נמצאים בסכנה ש"יוחלפו" ביישובים יהודים.

ח"כ דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת) פנה הערב לחברי הממשלה בעניין ההריסה הצפויה: "אם החלטתם להקים שם יישוב, אז למה לא ליצור יישוב שיאפשר לתושבי אום אל-חיראן להיות חלק ממנו? התושבים לא אומרים שהם רוצים רק לעצמם את המקום. הם מוכנים שעוד אנשים יבואו לגור שם, מוכנים שיקום יישוב לכולם. הניסיון להרוס יישוב של ערבים כדי להקים במקומו יישוב של יהודים – זהו כתם שחור שצריך למנוע אותו, והזמן לעשות את זה הוא עכשיו".

> בגלל החרם: שופט אישר למדינה להסתיר את זהותם של ארכיאולוגים שחופרים בשטחים

חברי הכנסת איימן עודה ודב חנין, הרשימה המשותפת, וח"כ לשעבר טאלב א סנע בהפגנה נגד הריסת אם אל-חיראן ועתיר. באר שבע, 3 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חברי הכנסת איימן עודה ודב חנין, הרשימה המשותפת, וח"כ לשעבר טאלב א סנע בהפגנה נגד הריסת אום אל-חיראן ועתיר. באר שבע, 3 במרץ 2016. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

איפה חוק ההסדרה של הבדואים?

שווה להשוות בין הסיפור של אום אל-חיראן לזה של עמונה. המאחז הלא חוקי הוקם על אדמה פלסטינית בבעלות פרטית, במסגרת משטר צבאי שבו יהודים נהנים מעליונות חוקית וממערכת חוקים נפרדת מזו של פלסטינים. בית המשפט הורה למדינה מספר פעמים לפנות את עמונה, כשהדדליין האחרון הוא סוף השנה. אלא שבמקרה של עמונה אפשרות הפינוי מאיימת על שלמות הממשלה, ודחפה בשבוע שעבר את הקואליציה להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק קיצונית שמאשרת גזל קרקע פלסטינית פרטית לטובת התנחלויות לא חוקיות.

אום אל-חיראן, לעומת זאת, הוקם על אדמות מדינה, אחרי שהמדינה עצמה גירשה את תושביו מאדמתם שלהם. בניגוד למתנחלי עמונה, תושבי אום אל-חיראן לא זוכים לתמיכה ממשלתית, להצעות חוק תפורות למידותיהם או להתגייסות חירום מיוחדת למענם במסדרונות הכנסת. מחר יגיעו אליהם הדחפורים.

עדו קונרד הוא עורך באתר 972+. הפוסט פורסם במקור באנגלית שם, ותורגם על ידי חגי מטר

> באום אל-חיראן ייבחן העם בישראל ומדינתו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf