אין שום מקום בטוח בעזה

כותב אורח: אלכסנדר נבוקוב, עזה

היום יום ראשון. לכאורה זהו היום השישי למלחמה נגד העם הפלסטיני ורצונו להקים מדינה פלסטינית. למעשה, היא התחילה כבר ב-12 ביוני כששלושת הנערים נעלמו בגדה המערבית. מדובר בשטח הנמצא תחת שליטה ישראלית מינהלית ובטחונית מלאה תוך הפרה של החוק הבינלאומי. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מיהר להאשים את חמאס באחריות לחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים אך לא הציג כל הוכחה לכך עד היום, ואף החמאס לא נטל אחריות. אבל אין צורך בהוכחות, די בקביעה. ועתה הסלים המצב למלחמה כוללת נגד תושבי עזה.

לפי הנתונים האחרונים של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA) לפחות 160 נהרגו ויותר מאלף נפצעו, ו-77 אחוזים מההרוגים הם אזרחים פלסטינים. מספר גדול של בתים של אזרחים נהרסו בתקיפות אוויריות, הותקפו מסגדים, משרדי צדקה ואפילו האנדרטה לזכר האזרחים הטורקים שנהרגו על המאווי מרמרה. וכן בית החולים הסיעודי אל-וואפא, היחיד מסוגו ברצועת עזה.

הלכתי לבית החולים אתמול ועברתי בין הקומות עם בסמאן אלאשי, מנהל בית החולים, כשאני שומע ממנו את סיפוריהם של החולים שביקרנו. מחמד, ילד בן 13 בלבד הסובל מנזק מוחי שנגרם לאחר ששהה יותר מעשר דקות בתחתית בריכת שחיה. אשה בתרדמת לאחר סיבוכים שסבלה בעקבות לידה. אך רוב החולים קשישים, אחד מעל גיל שמונים,  אחד שחייו תלויים בתפקודו של מכשיר הנשמה, וכולם זקוקים לטיפול סיעודי סביב השעון. מיטות האשפוז מצופפות במסדרונות מאחר שהועברו לשם הרחק מהחדרים והחלונות. כל הקומה העליונה הורדה מטה. את הבניין הזה קבעה ישראל כמטרה לגיטימית. בית חולים.

בימים האחרונים, כשגברו האיומים על בית החולים, קבוצת פעילים בינלאומיים עברה לכאן, ויושבת במקום עם מחשביה הניידים ומצלמותיה ועובדת כפי שעושים פעילים בימינו. אני פוגש אותם, מברך אותם, מתרשם מנחישותם להגן על בית החולים, על מאושפזיו ועובדיו, כמגינים אנושיים, נגד מעצמה צבאית שנראה שלא אכפת לה מחיי אזרחים. עם מחשביהם הניידים, ובעזרת הרשתות שלהם בתקשורת, הצליחו הפעילים תוך זמן קצר למשוך תשומת לב עולמית להתקפות ישראל על בית החולים.

> הבהרה: צה"ל לא יורה רק על מטרות חמאס

בלילה לפני שהגיעו הפעילים ביצעה ישראל מה שקרוי "הקש בגג", כשהיא יורה אל הגג קליעים שאינם נפיצים, או פצצות שנושאות מטענים קטנים יותר של חומר נפץ, כדי "להזהיר" את יושביו מפני תקיפה צפויה. למרות שמו של ההליך, הדבר גורם נזק רב. בעקבות "ההקשה בגג" של בית החולים אל וואפא נחדרו קירות הקומה הרביעית. ההרס היה רב, הרצפות כוסו בשברי זכוכית, חורים גדולים נפערו בקיר, ודלת נעקרה ממקומה מההדף.

דובר עם מבטא ישראלי כבד התקשר לבית החולים לברר אם יש חולים חדשים, אם הם מתכוננים להתפנות, אם נשארו כאלה בקומה העליונה. אבל העובדים נשארו עם חוליהם, למרות הסכנה, למרות שאיש אינו יכול להכריח אותם, ולמרות שלא קיבלו משכורות שלושה חודשים.

יש גם סכנות אחרות, כגון המחסור הכרוני בתרופות וציוד רפואי והמחסור בדלק עבור הגנרטור. כרגע יש לבית החולים מספיק דלק לעשרה ימים, בתנאי שהשיטה של שמונה שעות חשמל מתחנת הכוח ושמונה שעות בלי תעבוד, ואז יצטרכו להסתמך על הגנרטור בכל שעות היממה רק חמישה ימים. שלושת אלפי הליטרים של דיזל שהם מקווים לקבל מארגון הבריאות העולמי ידחו במקצת את הסכנה. הסכנה היא שהגנרטור יפסיק לעבוד מחוסר דלק.

ההבדל בין החיים למוות בעזה דק הוא. אין בה מקלטים שאפשר לתפוס בהם מחסה, אין לאן לברוח, ואפילו מסגדים ובתי חולים אינם בטוחים. אין שום מקום שבטוח מפני אלימותה של ישראל.

אלכסנדר נבוקוב הוא פעיל בינלאומי שנמצא כרגע בעזה.

תרגום מאנגלית: שושנה לונדון-ספיר