newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פלסטינים מייעצים למפגינים השחורים בפרגוסון איך להתמודד עם גז מדמיע

המפגינים נגד הרג הצעיר השחור בעיר פרגוסון נתקלים באותן טקטיקות משטריות ובאותו גז מדמיע שמשמשים את צה"ל בשטחים. עכשיו הם גם מקבלים טיפים מפלסטינים איך להגיב

מאת:

כתב וצילם: ריאן רודריק ביילר

ילד מחזיק רימון גז מדמיע ריק בבית לחם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

ילד מחזיק רימון גז מדמיע ריק בבית לחם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

כתב הניו יורק טיימס רוברט מאקיי צייץ לאחרונה תמונה של מיכלי הגז המדמיע שנורו ברחובות פרגוסון, מיזורי, שם מנסה המשטרה לפזר מפגינים זועמים על הריגתו של צעיר שחור, מייקל בראון, בידי שוטרים. גם המיכלים וגם הטקטיקה המשטרתית נראו לי מוכרים למדי, ולא בלי סיבה.

בציוץ אחר צוין שאותו סוג של גז מדמיע שימש גם את המשטר המצרי בכיכר תחריר. כפי שדווח ב-972+ בדצמבר האחרון, מיכלים מסוג זה, לצד רימוני הלם משומשים וכדורי ספוג שיוצרו על ידי אותה חברה, עיטרו את עצי חג המולד בבית לחם. הם נאספו ברחובות מחנה הפליטים עאידה על ידי פעילים נגד הכיבוש והוצגו בפני תיירים לא רחוק מכנסיית המולד.

> הגדה המערבית רותחת, אולי על סף פיצוץ

"זה הסיוע האמריקאי לפלסטינים". רימוני גז משומשים על עץ חג המולד בבית חם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

"זה הסיוע האמריקאי לפלסטינים". רימוני גז משומשים על עץ חג המולד בבית חם (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

רוב הנשקים לפיזור הפגנות שמשמשים את הצבא נגד הפלסטינים יוצאים מפס הייצור של חברת CSI האמריקאית. הגז שחונק את תושבי פרגוסון ומחנה הפליטים עאידה הוא רק פן אחד בשיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב. חיבור נוסף הוא שבדומה לקציני משטרה אמריקאים רבים אחרים, גם מפקד מחוז סנט לואיס של המשטרה, טימותי פינץ', שאחראי גם על הטיפול באזור פרגוסון, קיבל הכשרה ב"לוחמה בטרור" בישראל. זו עסקה די מוצלחת: ארה"ב מספקת את הנשק, ישראל מספקת את ההכשרה לשימוש בו.

השיעורים שלומדים שוטרים ואנשי FBI מביקוריהם בישראל מיושמים בשטח, כמו למשל בוושינגטון די.סי., שבה מפקד המשטרה צ'ארלס רמזי "הורה לפקודיו להגביר את הנראות הציבורית שלהם באמצעות הדלקת אורות הצ'קלקה האדומים-כחולים בכל זמן שהם ברכב. את השיטה הזאת למד בביקור בן שבוע במשטרת ירושלים", כפי שדווח בוושינגטון פוסט.

> עשרה הרוגים בגדה המערבית במהלך הפגנות סולידריות עם עזה

רימון גז מדמיע תוצרת ארה"ב בשטחים (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

רימון גז מדמיע תוצרת ארה"ב בשטחים (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

אחד מהיתרונות המעטים שצמחו מהאלימות המשטרתית בפרגוסון הוא יצירתם של קשרי סולידריות חדשים בין מי שסופגים את תוצאות שיתוף הפעולה ה"ביטחוני" הישראלי-אמריקאי. עכשיו הם מלמדים זה את זה טכניקות התגוננות מפני המשטרה והצבא. כפי שכתב הקומיקאי הפלסטיני-אמריקאי עאמר זהר:

כששחורים אמריקאים יצאו רחובות פרגסון במחאה על מה שהם ראו כהריגתו הבלתי מוצדקת של אחד מצעיריהם הם נתקלו במשטרה חמושה להפליא שנערכה למעוך את מחאתם. נשמע מוכר?

המפגינים התקבלו בירי גז מדמיע וכדורי גומי. נשמע מוכר?

למעשה זה עד כדי כך מוכר, שפלסטינים התחילו לצייץ בטוויטר לחבריהם האמריקאים בפרגוסון כדי לייעץ להם איך להתמודד עם ההתקפות האלה. ראינו ציוצים בסגנון "תזכרו לא לגעת בפנים שלכם ולא לשפוך עליהם מים אם יורים עליכם גז מדמיע", או "תמיד תרוצו נגד כיוון הרוח במקרה של גז מדמיע, אל תלחצו, הכאב יעבור ואל תגעו בעיניים!", והחביב עלי: "אל תתרחקו יותר מדי מהשוטרים. אם תשארו קרובים אליהם הם לא יוכלו להשתמש בגז".

כן, אנו הפלסטינים כבר התמקצענו בפיזור מפזרי הפגנות. אנחנו כבר מפגינים מקצוענים.

מפגינים בגדה המערבית מחזירים רימון גז ליורים (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

מפגינים בגדה המערבית מחזירים רימון גז ליורים (ריאן רודריק ביילר / אקטיבסטילס)

פורסם במקור באנגלית באתר 972+. תרגם: חגי מטר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf