newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בלדה לחובש: כשהצבא מנסה להרתיע מגיש עזרה ראשונה

חיילים פרצו לביתו של חובש פלסטיני, היכו אותו ושברו לו צלעות, השפילו ועצרו אותו למשך חצי יום ולבסוף שחררו אותו בלא הסבר. שלושה ימים קודם לכן פורסמו בעולם סרטונים המתעדים שוטרי מג"ב תוקפים ומרססים בגז פלפל את אותו חובש בזמן שהוא מנסה להגיש עזרה ראשונה לפצוע

מאת:

בתחילת החודש פרצו כוחות צבא לביתו של אחמד נאסר, חובש במקצועו, בביתוניא כדי לעוצרו. נאסר היה אחד החובשים הפלסטינים שתועדו שלושה ימים קודם לכן כשהם מנסים להעניק טיפול לפצוע פלסטיני, ושבתגובה הוכו ורוססו בגז פלפל על ידי חיילי צה"ל. החיילים שפרצו לביתו באישון לילה שברו שתיים מצלעותיו, הכו אותו בכל חלקי גופו, ולקחו אותו לחקירה באשמת יידוי אבנים וניסיון להרוג חיילים, למרות שלא היה להם בדל ראיה לכך, גם לא צו מעצר. לאחר 15 שעות הוא שוחרר לביתו, בלי הסבר.

את אחמד נאסר פגשתי לראשונה לפני יותר מארבע שנים כאשר הגיש לי עזרה ראשונה כשנפצעתי קלות במהלך הפגנה באחד מכפרי הגדה. מאז פגשתי אותו שוב ושוב במקומות שונים, מעולם לא הבנתי איך הוא מסוגל להמשיך לטפל בילדים ונערים אשר נורים שוב ושוב בהפגנות, ברוגע ובמקצועיות, מול האלימות הבלתי נתפסת אותה חווה הוא בעצמו בכל שבוע. קשה לי לתאר אדם שהאשמתו ביידוי אבנים על חיילים וברצון להרוג אותם תהיה מופרכת יותר מאשר במקרה של נאסר. אבל ככה זה בכיבוש.

אתמול שוחחתי עם נאסר, והסיפור שבפיו מטריד מאוד. נאסר מספר שב-2 בנובמבר, בסביבת השעה שתיים לפנות בוקר, הוא הבחין בחיילים ליד הבניין בו הוא גר בביתוניא. נאסר לא שיער שהם הגיעו לשם בגללו. בדיעבד הוא גילה כי כמה דקות קודם לכן אותם חיילים שחיפשו אחריו פרצו לביתו של אחד משכניו. כאשר השכן, אדם מבוגר, אמר להם שאינו יודע היכן נאסר מתגורר הם הכו אותו בקת הרובה ולקחו אותו איתם להמשך החיפושים בין הבתים.

> צפו: שוטר מג"ב תוקף עיתונאים וחובשים בגז פלפל

שוטר מג"ב מרסס עיתונאים וחובשים בגז פלפל, צומת בית אל 30 באוקטובר 2015.  החובש אחמד נאסר בווסט הכתום נראה מתכופף (פאדי ערורי)

שוטר מג"ב מרסס עיתונאים וחובשים בגז פלפל, צומת בית אל 30 באוקטובר 2015. החובש אחמד נאסר בווסט הכתום נראה מתכופף (צילום: פאדי ערורי)

"שמעתי דפיקה בדלת. כשפתחתי עמדו מולי עשרות חיילים, קני הרובים של חלקם היו מופנים אלי. שאלו לשמי, ובדקו בטלפון הנייד אם שמי מופיע בו. כאשר גילו שכך הדבר, הם החלו להכות אותי ללא אזהרה. לא היה להם צו מעצר, ולא ליווה אותם איש שב"כ כפי שנהוג במקרים כאלו", סיפר נאסר לשיחה מקומית. "הם אפילו לא ביקשו שאבוא איתם, פשוט הכו אותי, בעטו בי, העמידו אותי מול הקיר כדי לאזוק אותי, ואז לקחו החוצה. הם גם בעטו בחתולת הבית שלנו כי הסתובבה בין רגליהם. אמי שצפתה במתרחש פחדה מאוד. היא הוזהרה שאם תזוז הם יירו בה".

לדבריו של נאסר החיילים החרימו מהבית את סכיני המטבח ומסכת גז שנאסר משתמש בה בהפגנות מתוקף תפקידו כחובש. בדרך למטה הוא ביקש מהחיילים כי ישחררו מעט את אזיקיו או לפחות יאזקו אותו מקדימה ולא מאחורי הגב בשל פציעה ישנה. בתגובה, סיפר נאסר, אחד החיילים הידק עוד יותר את אזיקי הפלסטיק. כאשר הגיעו לג'יפ כוסו עיניו. ב-12 השעות הבאות עיניו נשארו כך מכוסות וידיו נותרו אזוקות מאחורי גבו.

במהלך כל אותו זמן לנאסר לא היה מושג מדוע הוא הוכה ונעצר. כשהגיע לג'יפ הוא הוטח בדלת האחורית. לאחר מכן נלקח לג'יפ אחר ושוב הוטח בדלת האחורית. כאן, העיד נאסר, החיילים כבר הכו אותו נמרצות, גם בעזרת חפץ שנאסר לא יודע לזהות בוודאות, והוא מעריך שמדובר בקת רובה. זה ככל הנראה היה הרגע בו שתיים מצלעותיו נשברו מהמכות. נאסר הושב על ברכיו ואחד החיילים לחץ אותו לרצפה בעזרת משקל גופו. לאחר מכן הוא הוכנס לג'יפ, הוצא שוב והוכה, ואז הוכנס שוב. משם נסעו למתקן המעצר "עופר". החיילים השפילו אותו לכל אורך הנסיעה, סיפר נאסר.

כאשר הגיעו ל"עופר" אחד החיילים שאל את נאסר האם הוא זרק אבנים. נאסר ענה שלא, והחייל היכה אותו, קילל אותו וקרא לו שקרן. לאחר מכן לקח אותו למקום אחר. "אז ביקשתי שישחררו קצת את האזיקים כי ידיי התנפחו אבל חיילת שהייתה שם אמרה לי לשתוק", סיפר לי נאסר. כאשר ביקש מעט פרטיות כדי לעשות את צרכיו, אזוק וכשעיניו מכוסות, היא לא הסכימה לזוז ורק הסבירה לו כי "אני מתייחסת אליך כמו לבן אדם". "אז לקחו אותי לרופא", ממשיך נאסר, "הוא שאל אותי אם אני חולה, בדק את הצלעות שלי ולמרות שהיו שבורות הוא אמר שהכל בסדר איתי. אחר כך הוא אמר לי 'תפסיק לעשן, זה יהרוג אותך'. עניתי שגם הם יהרגו אותי".

בסביבות השעה שתיים בצהריים, כ-12 שעות לאחר שנעצר, הגיע נאסר לבסוף לחקירה, כיסוי העיניים הוסר, אזיקיו הורדו, והוא הורשה ללכת לשירותים. בחקירה עצמה האשים אותו החוקר בכך שנאסר ניסה להרוג חיילים "אתה אחמד נאסר? חיפשנו אותך חודשים!". נאסר השיב כי הוא גר בקרבת מקום וכי כל מה שהיה צריך היה להתקשר אליו כדי שיגיע להיחקר.

כאשר נאסר הסביר כי מעולם לא עשה דבר מהדברים בהם הוא מואשם, החוקר אמר שידוע לו כי לפני חצי שנה הוא זרק אבנים ליד מתקן "עופר". נאסר ביקש לדעת מהיכן השיג החוקר מידע שגוי שכזה, וביקש להתעמת עם מי שהאשים אותו בכך. החוקר אמר שאין איש כזה, אך שהוא צולם בתחילת מאי. כאשר נאסר ביקש לראות את התמונה החוקר הציג לו תמונה של פלסטיני שאכן זרק אבן, אך כלל לא דומה לו. צבע עורו כהה בהרבה, מימדי גופו גדולים יותר. בנוסף נאסר חובש ווסט חובשים בהפגנות, והאיש בתמונה לא.

כאשר נאסר הסביר לחוקר כי לא כל הפלסטינים נראים אותו הדבר, החוקר אמר שאולי לא זרק אבנים, אך ידיו נראות מתאימות להשלכת בקבוקי מולוטוב. לא ברור מה זה אומר, אך בכל מקרה שם החקירה הסתיימה.

לאחר זמן קצר שוחרר נאסר לביתו. שום הסבר לא ניתן לו.

ברור לחלוטין כי לא קיימת ולו ראיה אחת נגד נאסר, אחרת הוא לא היה משוחרר. קל וחומר שהוא לא היה משוחרר ללא הבאתו לבית משפט צבאי.

ניסיונות להבין למה המשטר הצבאי בגדה בוחר להפעיל אלימות ולבצע מעצרי שווא בדרך כלל נועדו לכישלון. זהו כלי חשוב בידיו לביסוס השליטה באוכלוסיה האזרחית הוא דיכוי לא פרופורציונלי, שרירותי ואף אקראי. "צריבת תודעה" זה נקרא בעגה הצה"לית.

אך נאסר בכל זאת מוטרד מאוד משאלה זו. לדעתו, הסיבה האפשרית היחידה להתנהלות נגדו, שהוא לא יכול לפסול, היא כי מדובר בצעד ענישתי על חלקו באירועים שהתרחשו סמוך לבית אל, שלושה ימים קודם למעצרו האלים, ב-30 באוקטובר. נאסר, שהיה במקום בתפקידו כחובש, ניסה לטפל בפלסטיני שנדרס על ידי ג'יפ משמר הגבול. החיילים במקום מנעו זאת ממנו, ואחר כך פצחו במסע אלימות נגד החובשים והעיתונאים ששהו שם, במהלכו הם הכו באכזריות וריססו את החובשים וגם את העיתונאים בגז פלפל כאשר חלקם פשוט עומדים בסמוך ללא ניע ונוע. האירוע החמור זכה לתהודה בעולם ותמונותיו של נאסר לאחר שרוסס בגז פלפל הופצו ברשתות החברתיות. לכן  נאסר חושד שמא זו היתה סיבת מעצרו.

בתיעוד כאן אפשר לראות את נאסר (החובש הלבוש בג'ינס הכחולים):

הבלוג "החברים של ג'ורג'" דיווח כי לפני נתוני הסהר האדום הפלסטיני מאז ה-3 באוקטובר תועדו 272 התקפות כנגד צוותים רפואיים של הארגון בגדה המערבית. 131 אנשי צוות רפואי נפצעו בהתקפות אלה. 74 אמבולנסים ניזוקו.

מדובר צה"ל נמסר כי "במהלך ביצוע המעצר התנגד החשוד לצאת מביתו. בתגובה, הלוחמים הפעילו כוח פיזי במידה ההכרחית להשתלטות על העצור. מתחקיר האירוע עולה כי החיילים פעלו כמצופה". בדובר צה"ל לא ענו לשאלה מדוע נעצר נאסר מלכתחילה.

תודה לעמוס גבירץ שסייע בהכנת הכתבה.

> צלמי עיתונות בירושלים ובשטחים: הצבא והמשטרה נלחמים בנו

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf